תגלית שתוארה כ"פורצת דרך" על ידי חוקרים איטלקיים כבשה את העולם בסערה בימים האחרונים: צוות מדענים טוען שגילה "עיר תת-קרקעית עצומה" המשתרעת על פני 4,000 רגל (1,220 מטר) ישירות מתחת לשלוש הפירמידות של גיזה במצרים (ח'ופו, חעפרע ומנקאורע) - מה שהופך אותה לגדולה פי 10 מהפירמידות עצמן.
הטענה הסנסציונית הזו, שבדיילי מייל דווח שהיא הוצגה בתדריך עיתונאים באיטליה ב-15 במרץ, מבוססת על מחקר ששילב נתוני מכ"ם לווייני עם רעידות סיסמיות טבעיות., אך עדיין לא עבר ביקורת עמיתים ולא פורסם בכתב עת מדעי. בעוד שהחוקרים שפרסמו אותו רואים בכך ממצא חסר תקדים שיכול לשכתב את ההיסטוריה של מצרים העתיקה, מומחים בלתי תלויים מטילים ספק רב באמינות התגלית.
המחקר הובל על ידי קוראדו מלאנגה מאוניברסיטת פיזה, חוקר עב"מים ידוע שהופיע בעבר בתוכניות יוטיוב על חייזרים, יחד עם האגיפטולוג ארמנדו מיי ומומחה המכ"ם פיליפו ביונדי מאוניברסיטת סטראטקלייד בסקוטלנד. הצוות השתמש בטכנולוגיה חדשנית המשלבת אותות מכ"ם משני לוויינים, הממוקמים במרחק 676 ק"מ מעל כדור הארץ, עם תנודות סיסמיות זעירות. האותות שהוחזרו הומרו לגלי קול, מה שאפשר ליצור תמונות תלת-ממדיות ברזולוציה גבוהה של מבנים תת-קרקעיים, בדומה לשימוש בסונאר למיפוי קרקעית האוקיינוס - כל זאת ללא חפירה פיזית, יתרון משמעותי לאתר ארכיאולוגי רגיש כמו גיזה.
התוצאות, לפי החוקרים, חשפו חמישה מבנים תת-קרקעיים שככל הנראה מחוברים במסדרונות, ומתחתם שמונה פירים גליליים אנכיים בקוטר 10-12 מטר, המסודרים בשתי שורות מקבילות ומוקפים בשבילים ספירליים יורדים, בעומק של לפחות 650 מטר מתחת לשלוש הפירמידות של גיזה. מתחת לפירים זוהו שני מתחמי מבנים מלבניים ענקיים, כל אחד 79 מטר לכל צד, כאשר בכל מתחם ישנם 4 פירים נוספים היורדים מהחלק העליון. דוברת הפרויקט, ניקול צ'יקולו, תיארה את המערכת כ"חדרים דמויי תאים" המחוברים זה לזה מתחת לשלוש הפירמידות, ואמרה: "זו עיר תת-קרקעית ענקית שמגדירה מחדש את גבולות החקר הארכיאולוגי". היא הוסיפה כי המבנים נראים כנקודות גישה למערכת רחבה יותר, והצוות זיהה גם "מבנה זוהר מורכב עם תנודות מובחנות" בתמונות המכ"ם.
עוד בנושא:
תגלית מסתורית: הפירמידות במצרים היו תחנות כוח עם טכנולוגיה מתקדמת?
עבודה של חייזרים, תרבות קדומה או הטבע? לאף אחד אין הסבר להרים בצורת פירמידות
מלאנגה הדגיש את חשיבות התגלית: "עד אתמול, אגיפטולוגים אמרו שאין שם כלום, שזה סתם הר של אבנים, אבל יש שם הרבה דברים. מתחת לפירמידות מסתתר עולם שלם של מבנים". הצוות הוסיף כי הם זיהו מערכת מים תת-קרקעית בעומק 640 מטר מתחת לחעפרע עם שבילים המובילים לעומקים גדולים יותר. הם הדגימו אותה בגרפיקה שמדמה זרימת מים ולדבריהם מערכת זו עשויה להיות קשורה לנתיב מים נכחד שהתגלה ב-2023, ששימש להובלת חומרי בנייה לפירמידות מהנילוס דרך גיזה. "כשנגדיל את התמונות בעתיד, נראה עיר תת-קרקעית אמיתית", הוסיף מלאנגה.
החוקרים קשרו את הממצאים למיתוסים מצריים עתיקים, וטענו שיש "מתאם חזק להפליא" בים הממצאים שלהם לבין "היכלי אמנטי" - מושג מיתי המיוחס למקום תת-קרקעי סודי שבו נשמר לכאורה ידע עתיק, לפי ספרות מיסטית מודרנית הקושרת אותו למצרים העתיקה.
הם גם הציעו שפירמידת חעפרע עשויה להסתיר את "היכל התיעוד" (Hall of Records), חדר נסתר שלפי האגדות נמצא מתחת לפירמידה הגדולה או לספינקס, ומכיל ידע אבוד של הציוויליזציה המצרית העתיקה. למרות שאין ראיות מוחשיות לקיומו, הוא נותר מקור לספקולציות ותיאוריות קונספירציה.
אך מומחים בינלאומיים כמו למשל פרופסור לורנס קוניירס מאוניברסיטת דנוור, מומחה לשימוש במכ"ם בארכיאולוגיה, דוחים את הטענות כ"הגזמה פרועה". לדבריו, "טכנולוגיה לא יכולה לחדור כל כך עמוק באדמה - זה בלתי אפשרי". הוא מציע שמבנים קטנים יותר, כמו פירים או חדרים, עשויים להימצא מתחת לפירמידות, בדומה למנהג של בני המאיה ובני מסו-אמריקה שבנו פירמידות מעל מערות טקסיות. "האתר היה מיוחד לאנשים העתיקים", אמר, והדגיש שרק חפירות ממוקדות יוכיחו את הממצאים. עם זאת, הוא הוסיף: "אם השיטות הבסיסיות נכונות ולא ממציאים דברים, יש לתת לפרשנויות שלהם תשומת לב. אנחנו יכולים להתווכח על פרשנויות - זה מדע - אבל השיטות חייבות להיות מוצקות". הוא ציין שהתוכנות המתוחכמות לניתוח נתונים מקשות עליו לאמת את התוצאות והצוות מתמודד עם קשיים משמעותיים בקבלת אישור לחפירות מהרשויות המצריות.
מתחם גיזה, שנבנה לפני 4,500 שנה על רמה סלעית בגדה המערבית של הנילוס בצפון מצרים, כולל שלוש פירמידות: ח'ופו (הפירמידה הגדולה, 146 מטר גובה, 229 מטר בסיס), חעפרע ומנקאורע, כל אחת על שם פרעה אחר. המחקר החדש התמקד בחעפרע, שבה מיי וביונדי כבר גילו לטענתם בעבר חדרים ורמפות נסתרים במאמר שעבר ביקורת עמיתים ופורסם ב-Remote Sensing באוקטובר 2022, יחד עם אנומליה תרמית ליד הבסיס. המחקר הנוכחי נשען על טכנולוגיה דומה, אך משופרת עם לוויינים.
בין אם מדובר בעיר תת-קרקעית שתשנה את כל מה שאנחנו יודעים על מצרים העתיקה, ובין אם בספקולציה מוגזמת, התגלית המיוחסת לצוות האיטלקי ממשיכה לעורר דיונים סוערים. בעוד המחקר ממתין לאימות מדעי ולחפירות שיבחנו את הטענות מקרוב - משימה לא פשוטה מול הרשויות המצריות - גיזה נותרת סמל לחידות העבר שמסרבות להיפתר בקלות.