זהו סיפור די מוזר על שדה התעופה הבינלאומי ניו גוואדר בפקיסטן, שמומן במלואו על ידי סין בסכום של 240 מיליון דולר. השדה עדיין לא החל לפעול, ולא ברור מתי יתחיל.
שדה התעופה, הממוקם בעיר החוף גוואדר והושלם באוקטובר 2024, מהווה ניגוד חריף לעוני ולחוסר היציבות של מחוז בלוצ'יסטן הדרום-מערבי שמסביבו. גוואדר עצמה היא עיר צנועה אך מקסימה, עם אוכל מצוין ותושבים מקומיים ידידותיים שנהנים לשוחח עם זרים. במהלך חגים ציבוריים, העיר מתעוררת לחיים, במיוחד בחופיה היפים. אך למרות הפוטנציאל התיירותי, גוואדר סובלת מתפיסה של חוסר ביטחון וקושי גישה - תפיסה שמחריפה על ידי בידודה התחבורתי.
בעשור האחרון השקיעה סין כספים רבים בבלוצ'יסטן ובגוואדר במסגרת פרויקט ענק של מיליארדי דולרים, המחבר את מחוז שינג'יאנג המערבי שלה לים הערבי. הפרויקט, הנקרא המסדרון הכלכלי סין-פקיסטן (CPEC), נתפס כמשנה מציאות. עם זאת, בגוואדר עצמה כמעט אין עדויות לשינוי. העיר אינה מחוברת לרשת החשמל הלאומית, החשמל מסופק מאיראן השכנה או מפאנלים סולאריים, ואין בה מספיק מים נקיים. שדה תעופה בעל קיבולת של 400,000 נוסעים אינו נמצא בראש סדר העדיפויות עבור 90,000 תושבי העיר, במיוחד כאשר שדה התעופה המקומי הקיים מציע טיסה מסחרית אחת בלבד - שלוש פעמים בשבוע לקראצ'י, העיר הגדולה ביותר בפקיסטן, שבקצה השני של חוף הים הערבי. אין טיסות ישירות לבירת המחוז קווטה, המרוחקת מאות קילומטרים פנימה, או לבירה הלאומית איסלמבאד, שנמצאת עוד יותר צפונה. הכביש החופי הנופי, שעשוי היה למשוך מבקרים, חסר מתקנים בסיסיים.
"זהו לא שדה תעופה עבור פקיסטן או גוואדר," אמר עזים חאליד, מומחה ליחסים בינלאומיים המתמחה בקשרים בין פקיסטן לסין. "הוא נועד עבור סין, כדי להבטיח גישה בטוחה לאזרחיה לגוואדר ולבלוצ'יסטן."
המסדרון הכלכלי סין-פקיסטן (CPEC) האיץ מרד מתמשך, שנמשך עשרות שנים, בבלוצ'יסטן - אזור עשיר במשאבים ובעל חשיבות אסטרטגית. בדלנים, הטוענים כי המדינה מנצלת את האזור על חשבון המקומיים, נאבקים למען עצמאות ותוקפים חיילים פקיסטנים ועובדים סינים במחוז ובאזורים נוספים. מאז פרץ המרד הבלוצ'י לפני חמישה עשורים, אלפים נעלמו במחוז; תושבים מקומיים אומרים שכל מי שמוחה נגד ניצול או דיכוי עלול להיעצר בחשד לקשר עם קבוצות חמושות. חברי המיעוט האתני הבלוצ'י בפקיסטן טוענים כי הם סובלים מאפליה ממשלתית וכי נמנעות מהם הזדמנויות הזמינות באזורים אחרים במדינה - האשמות שהממשלה מכחישה.
רק השבוע הם חטפו רכבת עם מאות נוסעים והוציאו עשרות מהם להורג.
פקיסטן, המבקשת להגן על השקעותיה של סין, הגבירה את נוכחותה הצבאית בגוואדר כדי לדכא מחאות. העיר הפכה לרשת של מחסומים, גדרות תיל, חיילים ומגדלי שמירה. הכבישים נסגרים בכל זמן נתון, לעיתים למשך כמה ימים בשבוע, כדי לאפשר מעבר בטוח של עובדים סינים ובכירים פקיסטנים. קציני מודיעין עוקבים אחר עיתונאים המבקרים בגוואדר. אפילו שוק הדגים של העיר נחשב רגיש מדי לסיקור.
תושבים מקומיים רבים חשים תסכול. "פעם אף אחד לא היה שואל לאן אנחנו הולכים, מה אנחנו עושים, ומה שמנו" אמר חודה בכש, תושב גוואדר בן 76, "פעם נהגנו ליהנות מפיקניקים ליליים בהרים או באזורים הכפריים".
עוד בנושא
ישראל - OUT, פקיסטן - IN: מגזין נסיעות יוקרתי קבע את היעדים המומלצים ל-2024
אל תטוסו איתם: המדינה של-40% מטייסיה אין רישיון טיס
בעוד שחלקים מפקיסטן, כמו גילגיט-בלטיסטן, נהנים מעלייה תיירותית של 115% ב-2023 ומדיניות ויזות מקלה ל-126 מדינות מאז אוגוסט 2024, גוואדר נותרת מבודדת. אזהרות מסע לבלוצ'יסטן ממשיכות להרתיע מבקרים, ושדה התעופה החדש ממש לא משנה את המצב.
הממשלה טוענת כי המסדרון הכלכלי סין-פקיסטן (CPEC) יצר כ-2,000 משרות מקומיות, אך לא ברור למי בדיוק הכוונה ב"מקומיים" - לתושבי בלוצ'יסטן או לפקיסטנים מאזורים אחרים במדינה.
לגוואדר דווקא יש פוטנציאל תיירותי בזכות יופייה הטבעי, אך שדה התעופה השומם מסמל את הפער בין ההשקעה הזרה לצרכים המקומיים. תשתיות לקויות, בעיות ביטחוניות וחוסר נגישות מונעים ממנה לממש את הפוטנציאל הזה, בניגוד להתקדמות התיירותית במקומות אחרים בפקיסטן.