גוליית היה דמות תנ"כית כה ענקית, עד שעצם שמו הפך למילה נרדפת לגודל עצום. בסיפור התנ"כי המפורסם הוא היה לוחם פלישתי שהתנשא מעל חבריו החיילים ונלחם עם דוד, בימים לפני שהפך למלך. אבל לאיזה גובה הוא התנשא?
הערכות המבוססות על התיאור התנ"כי נעות בין גובה של כשני מטרים (שתודו שזה לא מרשים במיוחד) ועד לגובה מפלצתי של כשלושה מטרים. אך מה היה גובהו האמיתי של הענק התנ"כי? למרות שזה עשוי להישמע מוזר, מדענים טוענים שלא היה שום דבר על-טבעי בקומתו של גוליית. ארכיאולוגים מצאו שרידים של "ענקים" אחרים שתוארכו עד לשנת 2700 לפנה"ס - בערך התקופה בה התרחש הקרב בינו לבין דוד. אם גוליית אכן היה קיים, סביר להניח שהוא סבל ממצב גנטי נדיר שגרם לו לגדול לממדים שנראים בלתי אפשריים. לרוע מזלם של הפלישתים, המצב הזה עשוי להסביר גם מדוע היה לדוד כל כך קל להביס את גוליית.
אז מה היה גובהו של גוליית על פי התנ"ך?
בתנ"ך, בספר שמואל א' מסופר את סיפור הקרב הגדול בין כוחות הפלישתים וממלכת ישראל. נאמר לנו שהגיבור הפלישתי היה לוחם בשם גוליית שאיתגר את הישראלים לקרב יחידים. חלק זה מספק גם תיאור מפורט מאוד של מראהו הפיזי של גוליית. התנ"ך אומר שגובהו הוא "שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת" ושהוא לבש שריון במשקל "חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת".
עם זאת, רוב הארכיאולוגים מאמינים שההערכה הזו גדולה בהרבה ממה שהתנ"ך התכוון אליו. למרות ששש אמות וזרת הן התרגום הסטנדרטי כיום, גרסאות קדומות יותר של התנ"ך מראות מדידה שונה. לדוגמה, תרגום השבעים (תרגום התנ"ך ליוונית שנכתב בין המאה הראשונה לשלישית לפנה"ס), מציין את גובהו של גוליית כארבע אמות וזרת. זוהי הגרסה של גובה גוליית שמרבית חוקרי המקרא מאמינים שהיא הנכונה.
מה המשמעות של המידות העתיקות האלה?
בעוד שזה הרבה יותר מידע ממה שאנחנו מקבלים על כל דמות תנ"כית אחרת, ההמרות המדויקות של היחידות העתיקות האלה אינן ברורות. קלייד בילינגטון, חוקר מקרא ומנהל המכון לארכיאולוגיה מקראית, אמר ל-MailOnline: "האמה העתיקה הייתה המרחק מהמרפק לקצה האצבע האמצעית. זרת היא רוחב כף היד. זה השתנה מאדם לאדם ורק במצרים האמה הייתה מתוקננת ל-52.5 ס"מ".
אם משתמשים במידות המצריות, עם שש אמות וזרת גוליית היה מגיע לגובה מופרך לחלוטין של 3.28 מטרים. אפילו כשמשתמשים במדידה של ארבע אמות וזרת, זה עדיין היה הופך את גוליית לאדם בגובה של בערך 2.28 מטרים. עם זאת, ארכיאולוגים רבים מאמינים כיום שהישראלים הקדמונים השתמשו בשיטת מדידה שונה.
למרות שחוקרים לא מצאו מעולם שרידים השייכים לגוליית, עיר הולדתו גת היא בהחלט מקום אמיתי - תל צָפִית (תל בקרבת יער חרובית וכפר מנחם בשפלת יהודה. במקום שכן הכפר הערבי תל א-צאפי). גת הייתה מיושבת ברציפות מסביבות שנת 5000 לפנה"ס עד מלחמת העצמאות ב-1948. גילוי של ראשי חץ ועדויות לייצור נשק באתר מתיישב עם התיאור התנ"כי של הפלישה הישראלית לגת במאה התשיעית לפנה"ס. עם זאת, דווקא חפירת חומות העיר עשויה להיות המפתח להבנת גובהו של גוליית.
על ידי מדידת מאות מאפיינים אדריכליים, חוקרים בהובלת פרופסור ג'ף צ'דוויק, מאוניברסיטת בריגהם יאנג, הצליחו לפענח את היחידות שבהן השתמשו האדריכלים העתיקים. מחקר זה חשף שהאמה העתיקה הייתה שוות ערך ל-54 ס"מ, בעוד שזרת הייתה 22.2 ס"מ. בשימוש ביחידות אלה, גובהו של גוליית לפי 4 אמות וזרת יוצא 2.38 מטרים. בהתחשב בכך שהגובה הממוצע של גבר בתקופת הברונזה היה 1.60 מטר, גוליית היה נראה כמו ענק אמיתי לבני דורו.
גם רבנים גדולים ניסו לפעמח את גובהו המדוייק כשעל פי שיטת הרמב"ם (לפיה אמה היא 45.6 ס"מ וזרת היא מחצית האמה, כלומר 22.8 ס"מ) יוצא שגובהו של גוליית הוא 2.96 מטר ועל פי שיטות מידה אחרות (כגון שיטת החזון איש לפיה מידת טפח היא 9.6 ס"מ, ואמה, שהיא שישה טפחים - 57.6 ס"מ) גובהו של גוליית התקרב בכלל ל-4 מטרים.
How tall was Goliath? Scientists reveal the surprising height of the Biblical giant https://t.co/ZYyegRpOwS pic.twitter.com/jb6br1TLdV
— Daily Mail Online (@MailOnline) January 26, 2025
הבעיה היחידה היא שאין ראיות לכך שזה היה באמת גובהו של גוליית - מעבר למקור התנ"כי היחיד. למעשה, פרופסור צ'דוויק מאמין שהמדידה הזו תיפקדה יותר כאמצעי ספרותי מאשר כתיאור מדויק. פרופסור צ'דוויק ציין ש-2.38 מטרים, או ארבע אמות וזרת, הוא "במקרה" גם העובי המדויק של חומות גת. פרופסור צ'דוויק אמר: "נראה שזה אמצעי ספרותי מתאים, לאפיין את גוליית כגדול כמו חומת עיר".
אם זה אכן המקרה, אז מחברי התנ"ך אולי פשוט ניסו לומר שגוליית היה גבוה במיוחד ולא התכוונו לתת את גובהו המדויק.
עוד בנושא
חוקרים מקראיים טוענים: הגולגולת של גוליית קבורה במקום בו נצלב ישו - וניתן לאתר אותה
ממצאים חדשים בגת ייתכן ומסבירים את קרב דוד וגוליית
האם ענקים באמת קיימים?
גם אם זו אינה מדידה מדויקת, היא מרמזת שגוליית היה גבוה מספיק כדי להיחשב לענק ממשי בעיני הישראלים הקדומים. המדענים כיום מאמינים שיש סיבה טובה לחשוב שהם צדקו. פרופסור פטריק מוריסון, גנטיקאי מבית החולים בבלפסט, אמר ל-MailOnline שגוליית וענקים היסטוריים אחרים כנראה סבלו ממצב גנטי נדיר המשפיע על בלוטת יותרת המוח.
פרופסור מוריסון אומר: "בלוטת יותרת המוח מייצרת כשישה הורמונים, ואחד מהם הוא הורמון הגדילה האנושי. זה משהו שמתחיל לפעול בסביבות גיל ההתבגרות כדי לגרום לך לגדול ואז נכבה שוב". עם זאת, אצל חלק מהאנשים, גידולים משבשים את מעגלי הבקרה הרגילים ומשאירים את בלוטת יותרת המוח 'כמו תרמוסטט שתקוע במצב פועל'. כשאין מה שיעצור את ייצור הורמון הגדילה האנושי, הגוף פשוט ממשיך לגדול, מה שמוביל בסופו של דבר למצב רפואי מוכר הנקרא ענקות אקרומגלית.
אם זה מתחיל בבגרות, הגדילה בדרך כלל מוגבלת לכפות הידיים, הרגליים והראש. אבל אם הגידולים מתרחשים בזמן שמישהו עובר את גיל ההתבגרות לפני שעצמותיו הפסיקו לגדול, זה יכול להוביל לענקות. בדרך כלל הגדילה הזו הייתה נעצרת על ידי שחרור הורמוני מין בסוף גיל ההתבגרות. אבל מכיוון שגם אלה משתחררים על ידי בלוטת יותרת המוח, אין מה שיעצור מישהו עם ענקות אקרומגלית מלהמשיך לגבוה - כל עוד יש לו אוכל לאכול והוא נשאר בריא.
@guinnessworldrecords A very happy birthday to tallest living man @Sultan Kösen ♬ original sound - Guinness World Records
במבט לאחור בתיעוד ההיסטורי יש דוגמאות רבות של אנשים בעלי קומה ענקית. הדוגמה המוכחת העתיקה ביותר היא סה-נחת, פרעה מצרי קדום משנת 2700 לפנה"ס, שמאמינים שהיה בגובה 1.987 מטרים. באופן דומה, חוקרים אישרו ששרידי שלד בגובה 2.02 מטרים מרומא במאה השלישית לספירה סבל מענקות. בעידן המודרני שחקני ה- NBA הגבוהים ביותר בכל הזמנים, מאנוט בול וגאורגה מורשאן, שניהם התנשאו לגובה של 2.31 מ'. האיש הגבוה ביותר בהיסטוריה המתועדת, רוברט וודלו, היה מגמד את גוליית כיוון שהוא הגיע לגובה של 2.72 מטרים. כך גם סולטן קוסן, מי שמחזיק כיום בתואר האיש החי הגבוה בעולם, ומתנשא לגובה של 2.51 מטרים.
במחקריו, פרופסור מוריסון גילה שכ-10 אחוזים ממקרי הענקות נגרמים על ידי גן ספציפי הנקרא AIP. זה נפוץ במיוחד במערב האיים הבריטיים, שם בערך אחד מכל 1,000 אנשים נושא את הגן AIP. בצפון אירלנד, כל מי שנושא גן זה קיבל אותו מאב קדמון משותף שחי לפני כ-2,500 שנה. זה כולל את מי שמכונה 'הענק האירי' צ'רלס ביירן, שחי בלונדון באזור שנת 1780 והיה בגובה 2.31 מטרים. באמצעות DNA שנלקח מאחת משיניו של ביירן, פרופסור מוריסון הראה שהוא נשא את הגן AIP שהיה אחראי לגובהו החריג.
מה הקשר בין גוליית הפלישתי לבין אנשים שחיו בלונדון אלפי שנים לאחר מכן?
הפלשתים התגוררו בעיקר בחמש ערים לאורך החוף הדרומי של מה שהיום הוא ישראל ורצועת עזה בתקופת הברזל המוקדמת, לפני כ-3,000 שנה. ארכיאולוגים רבים הציעו את האפשרות שהם היגרו לחופי המזרח הקרוב העתיק בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, סביב שנת 1200 לפנה"ס.
הפלשתים הופיעו בזמן שחברות אחרות סביב אגן הים התיכון המזרחי קרסו, ייתכן בשל הצטלבות הרת אסון של שינויי אקלים ואסונות מעשה ידי אדם. כלי החרס הפלשתיים נושאים דמיון לסגנונות שנמצאו באזור הים האגאי, אך הוכחות מוצקות למוצאם הגיאוגרפי נותרו חמקמקות.אולם מחקר של חומר גנטי שחולץ משלדים שנחשפו באשקלון בשנת 2013 מצא קשר DNA שמחבר את הפלשתים לאוכלוסיות בדרום אירופה בתקופת הברונזה. המחקר, שהובל על ידי חוקרים ממכון מקס פלנק בגרמניה ומכללת ויטון באילינוי, פורסם העת המדעי Science Advances.
פרופסור מוריסון אומר שהסיפור התנ"כי מלא בסימנים המעידים שגוליית סבל כנראה מענקות אקרומגלית. במאמר שפורסם ב-2014, פרופסור מוריסון מציין שספרי שמואל ודברי הימים מרמזים שאחיו של גוליית ושלושת בניו היו כולם בעלי קומה ענקית. "כשחקרנו את זה, מצאנו שיש כאן משפחה שלמה", אומר פרופסור מוריסון. זה מרמז שהענקות של גוליית עברה בתורשה; בדיוק כפי שאנו מוצאים היום במשפחות הנושאות את הגן AIP. אם אכן הייתה לו ענקות אקרומגלית, פרופסור מוריסון אומר שגוליית היה כנראה בגובה של כשני מטרים. אם הוא היה גבוה הרבה יותר מזה, סביר להניח שגוליית היה מת מאי ספיקת לב הרבה לפני שהיה מגיע לשדה הקרב.
האם גובהו של גוליית הכשיל אותו בקרב מול דוד?
אם לגוליית באמת היה גידול בבלוטת יותרת המוח שנגרם מהגן AIP, זה יכול להסביר מדוע היה כל כך קל לדוד להרוג אותו. "החיסרון אצל רבים מהענקים בעלי בעיות בבלוטת יותרת המוח הוא שהבלוטה נמצאת ממש בבסיס המוח שלהם, בערך בין שתי העיניים", אומר פרופסור מוריסון. "אם היא גדלה, היא לוחצת על העצבים של הראייה, כך שראיית הצד נעלמת. לעתים קרובות הפעם הראשונה שמטופלים שמים לב לזה היא כשהם פוגעים ברוכב אופניים בזמן נהיגה כי הם לא רואים אותו בצד הדרך".
אם גוליית היה בשנות העשרים המאוחרות שלו, הגידול הזה יכול היה להיות מתקדם מאוד, מה שהותיר אותו עם ראיית היקפית מוגבלת מאוד. בתנ"ך, גוליית מתואר כמי שמובל לקרב על ידי נושא מגן (נֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו) - שאולי היה נדרש עבורו כדי להצביע לו על כיוון האויב.
ענקים עם בעיות בבלוטת יותרת המוח סובלים גם לעתים קרובות ממצבי בריאות חמורים ומתקשים לשאת את משקל איבריהם העצומים. נפח הדם העצום הנדרש כדי לשמור על פעילות שריריהם גורם לכלי דם להתפוצץ תחת הלחץ, מה שמוביל לכיבים ורידיים שנוטים מאוד לזיהומים. נפח הדם הנוסף הזה מטיל גם עומס עצום על הלב, מה שגורם לרוב הענקים האקרומגליים למות מאי ספיקת לב.
אפילו בשנות ה-60', עם טיפול רפואי מתקדם בהרבה ממה שגוליית היה מקבל, מחקר משנת 2010 מעריך ש-50 אחוז מהענקים מתו לפני גיל 50 ו-89 אחוז לפני שמלאו להם 60. פרופסור מוריסון מציין שענקים רבים מתקשים להרים את זרועותיהם מעל ראשם, קל וחומר לנופף בחנית ענקית. לרוע המזל, הגידול היה גם גורם להיחלשות הגולגולת, מה שהפך את הפגיעה של אבן מכוונת היטב לקטלנית אף יותר.
אז בעוד שגוליית אולי נראה כאויב מאיים, במציאות, הוא כנראה היה די חלש. "אנחנו משערים שמה שדוד עשה עם הקלע שלו הוא שהוא הלך מסביב למקום שבו גוליית לא יכול היה לראות אותו ופגע בו בצד הראש. אז בזמן שהוא הסתובב מסביב לעצמו כשהוא מנסה להבין מה קרה, דוד כנראה פשוט ערף את ראשו - אז זה באמת היה מקרה של ניצחון המוח על הכוח".