"השקענו סכום דימיוני": היינו בסוויטת "מרפסת הכוכבים" החדשה במדבר

אף פעם לא יצא לי לחנוך סוויטה שאף אחד לא היה בה, שאני האורח הראשון שמגיע אליה, ישן בה ונכנס לבריכה שאיש לא טבל בה. אבל לפני כשבועיים קיבלתי הודעה מיאיר לדרמן מ"זמן ערבה" - מתחם צימרים למבוגרים בלבד בישוב צוקים שבערבה התיכונה, שנפתח ב-2018 ומכיל 8 יחידות אירוח.

"עוד שבועיים אני משיק את היצירה החדשה שלנו - סוויטה זוגית מטורפת שעבדתי עליה פה בזמן המלחמה. באמת מאסטרפיס של חוויית אירוח. אפשר שנעשה איזו כתבת השקה עם הדברים החדשים שיש בערבה?"

כמובן שלא יכולתי לאכזב את יאיר החביב, ושריינתי לי סופ"ש בצוקים - הישוב שכבר הפך לממלכת הצימרים הישראלית במדבר. מה יש בצוקים שאין במקומות אחרים? שילוב טוב של כמה דברים שמתנקזים למקום אחד: אנשים מגניבים עם וייב חצי רוחני, חצי אומנותי; צוקים נפלאים (שעל שמם הישוב) מול נחל עשוש ונחל צופר; כפר אמנים שחובה לבקר בו; כמה מסעדות שנמצאות במתחם תחנת הדלק בכניסה; ומרחק לא גדול מדי כדי שתוכלו להרגיש עדיין מדבר ועם זאת שלא נסעתם ממש רחוק מהמרכז.

המלחמה לא פסחה על בעלי הצימרים בערבה. הם גם בהתחלה חוו 100% ביטולים עד שבתחילת החורף, העונה הטובה של המדבר, החלו להגיע שוב הזמנות. יאיר, שמחזיק לא מעט עובדים שמתחזקים את זמן ערבה, לא פיטר אותם, אלא ניצל את כוח העבודה לבניית סוויטת חלומותיו - סוויטה מספר 8 - שהיא הגדולה ביותר וגם המבודדת ביותר משאר הסוויטות במקום. "השקענו כאן סכום דימיוני", הוא מספר, "כל סוויטה כזו זה כמו עוד תינוק, ואני בגילי כבר רוצה להיות סבא..." הוא אומר בחיוך.

הסוויטה החדשה שנושאת את השם "מרפסת כוכבים" (כי היא פתוחה לשמיים הזוהרים בלילה) נבנתה באותה שפה של שאר הסוויטות האחרות, אבל היא הרבה יותר גדולה, ויש לה מרחב גדול יותר מבאחרות, שגם הן לא מדי קטנות. יש בה דק רחב עם פינת זולה ושתי מיטות עץ מרופדות לצפייה בכוכבים, או לשיזוף. מעבר לגדר העץ נמצא ערסל זוגי שגם הוא נהדר לצפייה בכוכבים או סתם לסתלבט מול הנוף המדברי. ויש גם ערסל ישיבה יחיד מתנדנד ומרגיע. למי שחייב, יש גם עמדת ברביקיו מאובזרת. הפיצ'ר הכי כיף בדק הזה הוא כמובן הבריכה המרובעת והחמה (עד 40 מעלות), והיא באמת פתרון נהדר לקור המדברי של הלילה. לצידה הניח יאיר בקבוקון ערק ושתי כוסות שוט.

בפנים מחכה לאורחים הקמין עם עצים לבערה בסלסלה, ופינת סלון חמודה. עלייה קלה במדרגות לחדר השינה שבו מיטת קווין סייז, ולראשונה גם חידוש מגניב - שתיים מארבע הכריות היו אורטופדיות - מצעים נעימים מכותנה מצרית ואפילו טלוויזייה חכמה עם כבלים, רחמנא ליצלן. עוד בסוויטה, מטבחון מאובזר בכלים, מיקרוגל, קומקום ומיני בר מאובזר עם בירות "קצרה" מהערבה, בקבוק טוניק ושאר פינוקים כמו עוגיות "לוטוס" או יין חצי ליטר של "גמלא". חדר הרחצה עוצב בסגנון חמאם ובו אריחים מצוירים, מקלחת זוגית, ספסל אבן בנוי ומתזי גב. יש אפילו שני ראשים עליונים של דוש, כך שלא צריך לחכות בקור בזמן שהשני נהנה מהמים החמים. את החדר הגדול מעטרות עבודות פרזול ועץ של אמנים מצוקים, מה שנותן גם צביון מקומי וגם פרנסה לשאר תיירנים מהישוב, וזה טוב.

"המחשבה שהנחתה אותנו במהלך התכנון, הייתה ליצור הרמוניה בין האותנטיות של המדבר לבין חוויית אירוח ייחודית, מדויקת ושונה באיכויות שלה", מסביר יאיר שביחד עם אישתו שירה עצבו את המקום. "שילבנו בסוויטה אהבות וסיפורים מחיינו, ושזרנו בעדינות סמלים, ניחוחות ופרטי עיצוב שאספנו ממסעותינו בעולם, החל ממדבריות מקסיקו, דרך התרבות האקזוטית של מדבר סהרה ועד המדבר הישראלי בערבה. שיח בין הפנים לחוץ, בין האדם לטבע, ולהקשיב לצרכי האורחים".

מעבר לכך, במתחם עצמו פינת מנגל ציבורית, מקום למדורה שמאבוזר בעצים באופן קבוע וכמובן אזור התכנסות גדול לסדנאות שבו גם מוגשת "ארוחת הבוקר של לוסיה", אימו של יאיר שחיה בגליל, אבל דאגה לתת את דגשיה לארוחת בוקר גלילית - אבל במדבר. הארוחה שכוללת שקשוקה, מיץ תפוחים עם קליפת של קינמון, גבינות עיזים טובות, ירקות מחוות בין השיטין בערבה, סלקים, חציל בטחינה ולחמים טובים, מגיעה בתשלום נפרד (95 שקלים לראש), אבל אל תוותרו עליה.

סוויטת מרפסת כוכבים תעלה בתקופת ההרצה הקרובה עד פברואר 1,780 לזוג ללילה באמצ"ש, 1,980 בסופ"ש, מינימום שני לילות, וגם אי אפשר להבין בכלל איפה אתם ומה אתם חווים בלילה אחד, אז תגיעו מינימום לשניים. כבר עשיתם את כל הדרך הרי...

כדי להרגיש קצת מדבר על אמת, פגשתי עם רדת לילה את בן פריטל מעין יהב. ביחד עם אחיו אורן הם הקימו לפני שלוש שנים את "סיאל" (בערבית "עץ שיטה") - מרכז שימור והעברת מלאכות וידע מדבריות - שבו הם מלמדים איך האדם הקדמון הדליק אש פעם, איך הוא יצר סכינים וכלי ציד מאבנים, למד מה ללקט, להכין מלכודות, הכיר עקבות בעלי חיים ושאר כלים שעזרו לו לשרוד כחיה החכמה ביותר בפלנטה הזו.

לבן גם ערכה גדולה של עקבות אמיתיות של חיות מדבריות שהוא שולף מתוך קופסה. העקבות מוטבעות בגבס ועם מפה גדולה שהוא פורס ליד, אפשר ממש לזהות כל עקבה ועקבה. לאחר מכן, בסיור פשוט עם פנס בשטח, אתה אשכרה מוצא עקבות של צבאים, פראים, ארנבת ואפילו צְנֵפָה שהקיא ינשוף או אוח ובה שאריות עצמות של איזה מכרסם. יש לו אפילו עקבה נדירה של גירית דבש שנדרסה ונדיר מאוד לראות בארץ.

סיור של שעתיים עולה בין 700 לאלף שקל, מזוג ועד קבוצת גדולות. קלאסי לכמה משפחות שרוצות להעביר שעתיים מהנות שהילדים לא ישכחו. האחים גם יזמו את כנס מלאכות המדבר, שיתקיים בפעם השלישית בסוף החודש בחצבה ובו יערכו סדנאות של סיתות בצור, קליעת סלים, הכרת שפת הציפורים, גששות ושאר דברים טובים ומיוחדים. 053-6282481.

הערב מתחיל מוקדם בחורף בערבה. בחמש כבר יש כוכבים. קולינריה במדבר הארוך הזה של הערבה, כ-180 ק"מ עד אילת, הוא לא דבר שתמיד קל למצוא, אבל כמה שמחים אורחי הצימרים בצוקים שיש להם ממש בכניסה לישוב, בסמוך לתחנת הדלק, כמה אפשרויות הסעדה: מארומה המוכר והדי מאוס, דרך "המעדנייה - כביש 90" שהוא מקום נהדר לסנדוויצ'ים מעולים ושאר מאכלים וכלה בדובדבן שבקצפת - "פרם אורסולה".

את המסעדה שנקראת על-שמה של אורסולה (אוסי ויטנר) הגרמנייה, שהיגרה עם הוריה כילדה משטוטגרט ולימים פתחה אותה בערבה, מנהלים בשנים האחרונות שרדהה וניצן תושבי צוקים, שמגישים אוכל ישראלי עם דגש על מוצרי גלם מקומיים. הנקניקיות ברוקלין של אלן טלמור שמגישים באורסולה, כיאה למקום שהקימה גרמנייה, כבר עשו להם שם בקרב הוותיקים, אבל לאחרונה התחדשה המסעדה בשפית חדשה (תמר), שיצרה תפריט טעימות נהדר עם מנות כמו מנות נודי (סהרונים מגבינת ריקוטה עם כרישה, יוגורט, חמאה ופרמז'ן), פטריות אויסטר עם ציר פטריות ואיולי (שהיו מעדן) וגם גבינת ביתרון צלויה - גבינות עיזים ממשק עפאים המקומי שצלויה בתנור עם ריבת עגבניות שרי, אגוזי מלך, אורגנו, בזיליקום והכל מתובל בשמן צ'ילי. יאם!

מה שטוב באורסולה שהיא לא כשרה, כלומר פתוחה לצימריסטים כל הסופ"ש, אבל לא בימי שני. כדאי מאוד להזמין מקום מראש, בעיקר בחמשושים, שכן, אין הרבה מקומות הסעדה טובים באזור, ואורסולה היא גם טובה וגם קרובה. 08-6444421.

אתם מטיילים או נחים ביום שישי בצוקים, או בכלל בערבה התיכונה? אתם חייבים להיכנס לכפר האמנים בישוב. הכפר שמזה שנים מציג את עבודותיהם של אמנים האזור, בעיקר מצוקים, הוא אטרקציה מעולה לכמה שעות של בוהוריים (15:00-11:00), שבהן אפשר לשוטט בין הסדנאות השונות, לראות וקנות פסלים ויצירות שעושים האמנים. למשל, הסטודיו המהמם של תומר הוגן, אדריכל ויוצר רב תחומי, שיוצר פסלים מטריפים מחומרי הגלם של המדבר, כמו אבנים ועצים, ונותן להם פרשנות מופלאה כשהוא מרכיב או מחבר אותם בדמיון רב וכישרון.

מקום אחר שכדאי לפקוד הכפר הוא הסטודיו למוזיקה של דני טל - מוזיקאי, יוצר ומתופף - שמייבא כלי מוזיקה קטנים כגדולים ויש לו מערכת תופים וינטז' מיוחדת עם קול של פעם. גם אוכל יש במתחם, מפלאפל בפוד טראק, או אוכל הודי (חדש), פיצה, קפה, וגם בירה בבר של דורון.

הערבה התיכונה היתה מפלט אסקפיסטי במהלך השנה האחרונה. לא נפל באזור אפילו טיל אחד, גם החות'ים לא הגיעו לשם. החורף היא שעתו היפה של האזור, והצימרים מלאים עד סוף האביב. אזור שלא ממש צריך יחסי ציבור למרות שיש לו משרד יח"צ נהדר.

ועם זאת, הערבה זה לא רק צימרים, אלא עוד מלא תיירנים, חקלאים ותושבים שפחות זוכים לחשיפה והכרה. הגיע הזמן שבמועצה האזורית הערבה התיכונה ישקיעו גם בתיירות ויבינו שזה משאב לא רק כלכלי, אלא תודעתי, לחיזוק ההתיישבות והפריפריה. הערבה הדרומית "נותנת בראש" בכל הקשור לקידום תיירות באזור של כמעט 200 ק"מ, וחבל שאזור כל כך מהמם, כמו הערבה התיכונה, הופך להיות "ממלכה של צימרים" וזונח את שאר העסקים התיירותיים שצריכים לחשוף ולשווק את עצמם בכספם שלהם.

הכותב היה אורח של "זמן ערבה".