מה הדבר הראשון שעולה לכם בראש כשמישהו אומר את המילים אנטארקטיקה או קוטב דרומי? שלג, קרחונים וקור קיצוני, לא כך? אז ממצא חדש מצביע על האפשרות שאנטארקטיקה הייתה פעם (אבל ממש ממש פעם) יבשת מוקפת ביער עבות פורח.
אז נכון, הטיעון שאנטארקטיקה מסתירה בה יותר מסתם תלוליות של שלג וקרח אינו חדש במיוחד. חובבי תיאוריות קונספירציה לאורך השנים העלו מספר רעיונות לדברים שמסתתרים שם, כמו בין היתר בונקרים סודיים של אליטות עולמיות, חומות קרח דמויות "משחקי הכס" ואפילו דלת כניסה אל פנים כדור הארץ. בעוד שכל אלה ככל הנראה הגיעו מאנשים בעלי דמיון פורה, ישנן עדויות חדשות בקהילה המדעית המצביעות על כך ששטח האדמה העקר לא תמיד היה כה קפוא ומושלג.
העדויות האחרונות שתומכות בתיאוריה זו מגיעות באדיבות מדענים מגרמניה, שחשפו כי גילו נוכחות של ענבר - אבן חן הנוצרת מהתאבנות שרף עצים מסוימים במעבה האדמה - בצד המערבי של היבשת. אז נכון שזה נשמע פחות שומט לסתות מ"דלת לגיהנום", אבל מדובר בעדות חשובה מאוד בכל הנוגע לפענוח ההיסטוריה של יבשת אנטארקטיקה. על פי ממצא זה, לפני כ-90 מיליון שנה האקלים של אנטארקטיקה היה נוח מספיק לקיומם של עצים המייצרים שרף.
החוקרים ממכון אלפרד וגנר ואוניברסיטת פרייברג לכרייה ולטכנולוגיה פרסמו לאחרונה מאמר בכתב העת Antarctic Science, המפרט את הגילוי הדרומי ביותר בעולם של ענבר. "היה מרגש מאוד להבין שבשלב מסוים בהיסטוריה שלהם, בכל שבע היבשות היו תנאי אקלים המאפשרים לעצים המייצרים שרף לשרוד", אמר יוהאן קלגס, גאולוג ימי במכון אלפרד וגנר שהוביל את המחקר עם ד"ר האני גרצ'ל מאוניברסיטת פרייברג לכרייה ולטכנולוגיה. הוא הוסיף: "המטרה שלנו כעת היא ללמוד יותר על המערכת האקולוגית של היער - ולראות האם נוכל למצוא עקבות חיים נוספות. תגלית זו מאפשרת מסע אל העבר בדרך ישירה יותר".
קיומו של ענבר ביבשת מאשר שעצים עמדו פעם במקום, כאשר התגלית העתיקה מרמזת על קייומו של יער גשם ביצתי. התגלית נמצאה ב-2017 תוך שימוש באסדת הקידוח MARUM-MeBo70 בעומק מים של 946 מטרים. החוקרים קראו לתגלית "ענבר אי האורנים" על שם המיקום שלה במפרץ אי האורנים של שולי ים אמונדסן.
עוד בנושא:
מה מסתתר מאחורי הדלת המסתורית שזוהתה באנטארקטיקה?
"מערבולת העל" של אנטארקטיקה עלולה לשים קץ לאנושות
הענבר שנמצא הוא לא העדות היחידה לחיים קדומים אחרים לגמרי ביבשת הקפואה, עם תגליות קודמות של מדענים הכוללות מאובנים של שורשים, אבקת פרחים ונבגים. התארוך בן ה-90 מיליון שנה אומר שהעצים כנראה פרחו במהלך תקופת הקרטיקון, בטווח שבין לפני 145 מיליון עד לפני 66 מיליון שנה. תקופת הקרטיקון הייתה תקופה שבה כדור הארץ היה הרבה יותר חם ממה שהוא היום, בעוד שגוש היבשות הידוע בשם פנגיאה ("כל האדמות") כבר התפרק והחל ליצור את היבשות שאנחנו מכירים היום.