אומיירה סאנצ'ז גרזון הקולומביאנית מצאה את מותה לאחר שהייתה לכודה בבוץ געשי במשך 60 שעות. הצילום הטרגי של הילדה המסכנה הלכודה זכהלכיני "התמונה העצובה בעולם" והוא מעלה אינספור שאלות ובראשן: מדוע הצלם לא סייע לה ובחר במקום זאת לתעד את הרגע בעדשת מצלמתו.
הכל החל כאשר הר הגעש נוואדו דל רואיס שבקולומביה התפרץ ב-13 בנובמבר, 1985, הוא הביא למותם של כ-20,000 מתוך 29,000 התושבים בעיירה ארמרו והותיר את המקום הרוס. מספר ההרוגים מהאזורים שמסביב לעיירה העלה את מספר המתים ל-25,000 איש - והעיירה בסופו של דבר ננטשה כליל.
"הטרגדיה של ארמרו" כפי שכונה האירוע היה האסון הגעשי הקטלני השני במספר קורבנותיו במאה ה-20 והוא האסון הגעשי הקטלני הרביעי בהיסטוריה הכתובה ואסון הטבע הגדול ביותר בתולדות קולומביה. אחת הסיבות לכך שההתפרצות הגעשית הזו נחשבה כל כך קטלנית היא בגלל שההתפרצות המיסה קרחונים על ההר, ויצרה זרימת בוץ פירוקלסטית (זרם פירוקלסטי) המורכבת מגזים לוהטים ומטפרה הנעים במהירויות גבוהות ומכונה "להאר". הההערכה היא שהעיירה ארמרו נפגעה משלושה "להארים" נפרדים שגרמו להרס נרחב וגבו את חייהם של תושבי עיר נוספים ששרדו את ההתפרצות הראשונית, אך לא את הבאות.
אחד מהחלקים הנוראיים באסון ארמרו היה הדרך שבה כמה מהשורדים בעיירה איבדו את חייהם מאוחר יותר - מכיוון שכוחות ההצלה לא הצליחו לשחרר את הניצולים שמצאו את עצמם תקועים תחת זרימת בוץ וולקנית ופסולת.
אחת הקורבנות המפורסמים ביותר הייתה נערה בת 13, אומיירה סאנצ'ז גרזון, שנקלעה להריסות ולבוץ הוולקני ולא הצליחה לחלץ את עצמה. סאנצ'ז נלכדה מתחת לגג ביתה שקרס, וצעקה לאנשי החילוץ שיוציאו אותה מהבוץ. הם ניסו, אבל מבלי לדעת שרגליה של הנערה נתקעו תחת דלת הבית וכי ידיה של קרובת משפחתה אחזו בחוזקה בגופה. לא הייתה להם שום דרך להציל את חייה של הנערה האומללה.
בליל האסון, משפחתה של אומיירה הייתה ערה לגמרי ונותרה בבית הבטון שלה, מחשש לאפשרות שאפר וולקני מסוכן יחדור פנימה. הפחד הגרוע ביותר שלהם התגשם כאשר זרם של "להאר" נכנס לתוך ביתם, הרס אותו כליל ולכד את הילדה הקטנה תחת ההריסות.
נעשו מאמצי חילוץ מרובים כדי להציל את חייה של אומיירה, אך כוחות ההצלה לא הצליחו להוציא אותה מהזרם הבוצי ולאחר מספר ימים היא מתה. אמה (שלא שהתה בעיירה) ואחיה שרדו, בעוד אביה ודודתה נהרגו מיד כשהלהאר פגע בביתם.
60 שעות בתוך הבוץ - והכל מצולם
כשאנשים התאספו סביב אומיירה הם ניסו בכל דרך לחלץ אותה מהריסות הבטון, אך כשכוחות ההצלה הגיעו למקום הם גילו שאין דרך לעשות את זה מבלי לשבור לחלוטין את רגליה. גם לא היו להם משאבים להעניק לה טיפול מציל חיים אם יכרתו את רגליה. בכל פעם שאיש מכוחות ההצלה היה מנסה לחלץ אותה, עוד רפש נאגר סביבה, ונראה היה שהיא תתטבע אם ימשיכו בנסיונות.
בסופו של דבר מי שניסו להציל את חייה לא יכלו לעשות דבר מלבד לנחם אותה בשעותיה האחרונות. הם שמו סביבה צמיג כדי לדאוג שתצוף בזמן שאנשים הביאו לה ממתקים ומשקאות.
במשך כל הזמן הזה מצוקתה תועדה מכל כיוון אפשרי על ידי עיתונאים, צלמים, צוותי טלוויזיה ועובדי הצלב האדום שנכחו במקום. על אף המצוקה, אומיירה נשארה חיובית במשך רוב הזמן שהייתה לכודה, והעבירה את הזמן בשירה ובראיונות לעיתונאים. מלבד התקפי פאניקה רגעיים, הנערה האמיצה שמרה רוב הזמן על רוגע.
אולם בלילה השלישי שלה בתוך הבוץ היא החלה להזות - ואמרה לסובבים אותה שהיא לא יכולה לאחר לבית הספר מכיוון שיש לה מבחן במתמטיקה. בשלב הזה ידיה הפכו לבנות, פניה התנפחו ועיניה נעשו כל כך מלאות בדם שהן נראו שחורות. בשלב הזה היא ביקשה מהעיתונאים ומאנשי ההצלה האחרים לעזוב אותה כדי שתוכל לנוח.
מילותיה האחרונות
In 1985, 13-year-old Omayra Sánchez became fatally trapped in a volcanic mudflow caused by the eruption of Nevado del Ruiz in Armero, Colombia.
— Morbid Knowledge (@Morbidful) August 20, 2024
Trapped up to her waist in debris for 60 hours, rescuers were unable to free her due to her legs being pinned under concrete.… pic.twitter.com/pACdrI4iWs
אומיירה מתה ב-16 בנובמבר 1985, שלושה ימים לאחר ההתפרצות, מהיפותרמיה או נמק גנגרנה. לפני שעצמה את עיניה בפעם האחרונה, הנערה האמיצה אמרה את מילותיה האחרונות למצלמה. היא נצמדת אל פיסת פסולת מעל ראשה, הביטה בשלווה לעבר המצלמה ואמרה: "אמא, אני אוהבת אותך כל כך, אבא אני אוהבת אותך, אחי אני אוהבת אותך".
אמה, שנסעה לבוגוטה לצורך עסקים לפני ההתפרצות, דיברה על מותה הטרגי של בתה: "זה היה נורא, אבל אנחנו צריכים לחשוב על החיים... אני אחיה למען הבן שלי, שרק איבד אצבע".
כשחילצו את גופתה, גילו הצוללנים שרגליה של בת ה-13 היו תקועות מתחת לגג ביתה וזרועות דודתה המתה נאחזו בהן.
למה הצלם לא עזר לה?
חלק מהסיבה שאומיירה התפרסמה כל כך הייתה תמונה שלה שצילם הצלם הצרפתי פרנק פורנייה. הוא צילם את הילדה שעות ספורות לפני מותה, כשעיניה כל כך שטופות דם שהן נראו שחורות.
תמונתה הסתובבה בעולם והצלם סיפר שהילדה "התמודדה עם המוות באומץ ובכבוד", ונזכר שהיא התחילה להזות וביקשה ממנו לקחת אותה לבית הספר מכיוון שהיא מפחדת שתאחר.
עם זאת, הצלם ספג ביקורת ונשאל לא פעם: "מדוע לא עזרת לה? למה לא חילצת אותה?". הוא הסביר ל-BBC ש"זה היה בלתי אפשרי" להציל את הילדה והוסיף: "הייתה זעקה - ויכוחים בטלוויזיה על אופי תפקידו של צלם העיתונות, עד כמה הוא או היא צפו מהצד, אבל הרגשתי שחשוב לי לדווח על הסיפור ושמחתי יותר שעוררתי תגובה כלשהי. זה היה גרוע יותר אם לאנשים לא היה אכפת מזה".
עוד על הרי געש
חוקרים מצאו: הר הגעש הזה פולט זהב בשווי 6 אלף דולר מדי יום
"איום קיומי למיליוני אנשים": ההתפרצות הגעשית שמאיימת על ארה"ב
הוא הוסיף: "הייתי מאוד ברור לגבי מה עשיתי ואיך, ואני מנסה לעשות את העבודה שלי בכנות ויושרה ככל האפשר. אני מאמין שהתמונה סייעה לגייס כסף מרחבי העולם לסיוע לניצולים, ועזרה להדגיש את חוסר האחריות וחוסר האומץ של מנהיגי המדינה. היה חוסר מנהיגות משווע. לא היו תוכניות פינוי, וזאת למרות שמדענים חזו את ההיקף הקטסטרופלי של התפרצות הר הגעש".
הוא סיכם: "עד היום אנשים מוצאים את התמונה מטרידה. זה מדגיש את הכוח המתמשך של הילדה הקטנה הזו. היה לי מזל שיכולתי לשמש כגשר בינה לבין אנשים אחרים בעולם. זה הקסם שבדבר".