חברת אל על מיהרה להוציא אתמול (רביעי) הודעה, שאמורה "לשמח" את לקוחותיה ובעיקר את שר הכלכלה, כפי שפורסם בוואלה תיירות. בהודעה היא מודיעה, כי היא מגדירה ארבעה יעדים שבהם
היא תמכור כרטיסי טיסה במחיר אחיד "ונוח" שישמשו כהאבים לטיסות לכל יעדי העולם.
אתמול קיים שר הכלכלה, ניר ברקת, דיון עם ראשי חברות התעופה הישראליות בעקבות תלונות רבות של צרכנים ובדיקה של רשות התחרות, לפיה חברת אל על ניצלה את ביטול או צמצום הפעילות של חברות תעופה זרות והעלתה את מחירי הטיסה כמעט לכל הקווים שבהם היא שולטת. זאת בניגוד לטענות של החברה, כי היא העלתה את המחירים בסדר גודל של כ-5 אחוזים בלבד.
הטריק שחובה להכיר: כך חסכתי כ-200 דולר על טיסה של "אל על"
אל על הגיעה לדיון אצל שר הכלכלה כשהיא מוכנה מראש, הגישה לו על חמגשית 4 יעדים שבהם היא מבטיחה לקבוע עד סוף השנה מחיר אחיד, והוסיפה כי אותם יעדים שישמשו כהאבים, יאפשרו ללקוחותיה קישורית רחבה למאות יעדי המשך ברחבי העולם. ארבעת היעדים שבהם מדובר הם לרנקה, אתונה, וינה ודובאי. הערה שהעיר מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, כי אל על לא נתנה הנחה אפילו על קו אחד שבו היא מונופול, ממש לא עניינה את שר הכלכלה. מבחינתו הוא עשה את שלו ורוצה שקט
תעשייתי.
על פי החברה היא תגבה מהנוסעים ליעדים אלה את המחירים הבאים: ללרנקה ב-199$, לאתונה ב-299$, ולווינה ולדובאי ב-349$.
נתחיל מעובדות
לכל ארבעה היעדים הנ"ל יש טיסות של חברות אחרות.
ללרנקה טסות היום ארקיע, ישראייר, טוס, בלו בירד ועוד חברות.
לאתונה יש טיסות של ישראייר, ארקיע, בלו בירד ואגיאן, כשתשוב. אלעל, לדוגמא, קיבעה את המחירים לאתונה ל-299 דולרים. זה כולל את כל התאריכים עד סוף השנה. אבל אנחנו, למשל, מצאנו באתר של ישראייר טיסות הלוך ושוב לאתונה במחיר של 110 דולרים. הלוך ושוב בחודש נובמבר וגם בדצמבר. כלומר, כשליש מהמחיר "המוזל" של אל על.
לדובאי יש טיסות של פליי דובאי. החברה האמירתית מגיעה לישראל 7 ימים בשבוע עם כ-7-6
טיסות ביממה. וגם ישראייר טסה לשם מדי פעם. חברת אל על, נכון לעכשיו, טסה לשם פעם אחת ביום חמישה ימים בשבוע.
וינה. ההחלטה על הקו לבירת אוסטריה אינה מקרית. אל על פשוט החליטה 'לתת בראש' לחברת ארקיע שהחלה להפעיל לשם טיסות. כי הרי אם אל על היתה רוצה להיות נחמדה לנוסעים, היא היתה יכול, כיעד רביעי, לתת את פריז, או לונדון, או יעד אחר פופולרי עבור הישראלים. אבל מעבר לכך, בדקנו תאריכים מקריים לווינה בחודש נובמבר בחברת וויזאייר. 204 דולרים לכרטיס הלוך ושוב, זה מה שביקשו
מאתנו. באל על המחיר המקובע הוא 349 דולרים.
יולי 2024 - נתח השוק של אל על לארה"ב 68%. באוגוסט - 100%
שר הכלכלה, שגילה לא פעם אזלת יד מול תאגידים גדולים, היה מרוצה מאד מהחמגשית שהגישה לו אתמול חברת אל על ובירך על המוגמר. בחברת אל על גם שמחו שהצליחו, שוב, לתת פרוסה של עוגה ולשמור על כל העוגה כולל הקצפת והדובדנים, כי החברה לא הכניסה ליעדים ה"זולים" אפילו יעד אחד שבו היא כיום מונופול ללא עוררין. לא ברלין, לא פריז, לא לונדון, לא רומא, לא בנגקוק וכמובן לא אף אחד מיעדי הקצפת שלה: צפון אמריקה. שם מאז הפסקת הטיסות של יונייטד, דלתא ואמריקאן איירליינס, חברת אל על היא למעשה שחקן יחיד ששולט על כל העוגה במחירים בלתי נתפסים.
כדי להבין את מה שקורה לנתיבי הטיסה מישראל לצפון אמריקה, כדאי להציץ בנתונים של רשות שדות התעופה. בחודש יולי 2024 טסו בקו מישראל לארה"ב ובחזרה 159,320 נוסעים. מתוכם נתח השוק של אל על היה 68 אחוזים והשאר חברות התעופה האמריקניות. באותו חודש, יולי
2023, טסו בנתיבים לארה"ב 211,160 נוסעים. נתח השוק של אל על היה 40% . כיום, בחודש אוגוסט, אל על חולשת בכל 100 האחוזים של הטיסות לצפון אמריקה, שכן חברות התעופה האמריקניות ממשיכות כל שבוע לדווח על תאריכים חדשים שבהם ישובו לישראל. מתי בפועל זה יקרה? אף אחד לא יודע.
שיא העונה לא מצדיק את המחירים הגבוהים
כמו בקווים לארה"ב, כך גם בקווים הבולטים לאירופה כמו לונדון, פריז, רומא, ברלין, פרנקפורט, ציריך ואחרים, יש כיום לאל על שליטה מלאה והדבר מצביע על המחירים. הטיעון שאנחנו בשיא העונה לא מצדיק עדיין את המחירים שמציגה החברה. כי גם בדיקת מחירים לתאריכים שאחרי העונה מלמדת כי הם לא זולים ולא יהיו זולים.
עבודה בעיניים: מה זה באמת האב?
כרטיסי הטיסה שאל על מציעה לארבעת היעדים הם כרטיסי מחלקת תיירים, כאלה שאינם כוללים מזוודה ולא בחירת מושב (Lite). והרי ברור לכל שמי שירצה לטוס ליעדי המשך לחופשה יצטרך לקחת איתו מזוודה ואז יצטרך לרכוש כרטיס "קלאסיק" שכולל גם מזוודה ובחירת מושב בעלות מ-35 דולר
לאדם לכיוון, כלומר תוספת של לפחות 70 דולר לכרטיס הטיסה.
זאת ועוד, בניגוד לטענת אל על כי מדובר בפתיחת ארבעה 'האבים', נראה שבישראל מישהו אימץ את המונח "האב" (מירי רגב) מבלי לדעת למה בדיוק הכוונה. כי במינוח המקצועי תחנת ביניים היא כזו שבה אנחנו יכולים לרכוש כרטיס טיסה ליעד מרוחק עם החלפת מטוס ביעד ביניים. למשל, לרכוש כרטיס בחברת סוויס לטורונטו. זאת כאשר בציריך אנחנו מחליפים מטוס, כי ציריך הוא 'האב'. לעומת זאת הכרטיסים ללרנקה, למשל, הם נקודה לנקודה ואתם צריכים לרכוש בנפרד בחברה אחרת את כרטיס ההמשך. ואם, חלילה (דבר שאף פעם לא קורה - סליחה על הציניות) הטיסה מישראל תצא באיחור ולא תגיע בזמן לטיסה של החברה האחרת - זו ממש בעיה שלכם.
ומה אומרת מנכ"לית אל על דינה בן טל גננסיה: "אנו ממשיכים לפעול כדי להגדיל את היצע המושבים
ככל הניתן ולהרחיב את לוח הטיסות. המהלך יאפשר לנו להציע עשרות אלפי מושבים במחירים נוחים
וידועים מראש, ולתת מענה נרחב ביעדים שמהווים נקודות קישור ליבשות השונות. הגדרנו מחיר קבוע
לארבעה יעדים מרכזיים, במטרה לאפשר לישראלים ודאות תעופתית בתקופה זו. אנו ממשיכים במשימה
שלנו להבטיח את הגשר האווירי לישראל וממנה, ועושים מאמצים רבים על מנת לתת מענה מתאים לכלל
הציבור הישראלי".