הוא בן 1,600 שנה, עשוי מברזל מחושל, ניצב במצבו הבתולי בין חורבותיו של מקדש עתיק - ומסרב להחליד. האם מבנה עשוי ברזל בכלל יכול לעמוד באוויר הפתוח במשך 1,600 שנים בלי להחליד? זה נראה בלתי סביר, בהתחשב בטכנולוגיה שהייתה קיימת בזמן יצירתו - אבל זו המציאות.
הכירו את עמוד הברזל של דלהי - עמוד בגובה 7 מטרים ובמשקל של למעלה מ-6 טונות שהוקם לכבוד האל וישנו, וממוקם במתחם קוטוב שבדלהי, הודו. האובייקט המטלורגי שנחקר רבות לאורך השנים זכה לפרסום בעולם בשל תרכובתו המיוחדת שמונעת ממנו להחליד. במשך עשרות השנים עלו מספר תיאוריות הנוגעות לחסינותו, כשבין היתר נטען שזו הוכחה לקיומו של גזע על עתיק יומין בעל טכנולוגיה מתקדמת, התערבות חייזרית או יצירה של האלים. אבל לקח למדע המודרני יותר ממאה שנה לפענח את התכונות שמעניקות לברזל - חומר שמחליד במהירות כשהוא נחשף לתנאי מזג האוויר - את המאפיין העמיד שלו באופן ייחודי.
מחקר חדש אסף את כל המידע והממצאים שהופקו מהמבנה במטרה להבין את הכימיה המורכבת שפועלת מתחת לפני השטח האפור והעמום שלו ולשפוך אור חדש על אופן יצירתו.
"העמוד, הידוע כיצירת אוּמָנוּת, עם פני השטח ללא הרבב שלו והעמידות שלו בפני חלודה, הוא אנדרטה המציגה תיעוד שאין עוררין על יכולות הפלא וההנדסה של ההודים העתיקים", כותבים החוקרים.
מסתבר שהתיאוריה ההגיונית ביותר שגם התבררה לה כעת כנכונה נוגעת לחומר ממנו נבנה העמוד הזה. בקצרה, העמוד עשוי פריט טהור, מצב גבישי של פלדה דלה מאוד בפחמן. המבנה הגבישי האחיד (פאזה אלפא של ברזל-פחמן) הוא שמונע התחמצנות.
עמוד הברזל נמצא במתחם קוטוב, המרכז מונומנטים ומבנים רבים. המבקרים בחצר מסגד קווואט-אל-איסלאם של המתחם יבחינו מיד בעמוד הברזל המרשים באורך 7.2 מטרים עם חלק עליון דקורטיבי עתיק אף יותר מהמתחם. העמוד הוקם על ידי השליט הגופטי צ'אנדראגופטה השני, שחי בין השנים 375 ל-414. עמוד זה הוא השריד היחיד למקדש ג'ייניסי, שנהרס על ידי קוטב-אוד-דין אייבאק שבנה את שאר המתחם והיה השליט הראשון של השושלת הממלוכית של דלהי. מסביב לעמוד נבנתה גדר על מנת למנוע מתיירים להזיק לו, בשל מסורות הקושרות בין עמידה עם הגב אל העמוד לבין מזל.
ארכאולוגים ומטלורגים רבים בחנו במשך שנים את העמוד בשל עמידתו הגבוהה בפני חלודה וקורוזיה, והוא תואר כ"עדות ליכולת ולכישורים של נפחי הברזל הקדומים של הודו". העמוד מצופה בשכבה דקה ואחידה של תרכובת מיוחדת של ברזל, חמצן וזרחן שמקנים לו עמידות כנגד מזג האוויר החם והלח של הודו.
עוד מבנים לא הגיוניים
תעלומת המונולית המסתורי שהתגלה באמצע המדבר נפתרה - ואז הוא פתאום נעלם
לייזר חייזרי? תעלומת הסלע הענק שחתוך לחצי בצורה מושלמת
איך זה שהוא חסין כל כך?
בדרך כלל, מבנים העשויים ברזל וסגסוגת ברזל וחשופים לאוויר או ללחות מתחמצנים עם הזמן, מה שמצפה אותם בחלודה אלא אם כן הם מוגנים בשכבות צבע מיוחד, כמו למשל מגדל אייפל. מדענים בהודו ומחוצה לה החלו לחקור את עמוד הברזל בדלהי בשנת 1912 כדי לנסות להבין מדוע הוא לא מתכלה.
רק בשנת 2003, מומחים במכון הטכנולוגי ההודי (IIT) בעיר קנפור שבצפון המדינה פיצחו את התעלומה, וחשפו את התשובה בכתב העת Current Science.
הם גילו שהעמוד, העשוי בעיקר מברזל יצוק, בעל תכולת זרחן גבוהה (כ-1%), וחסרים בו גופרית ומגנזיום, בניגוד לברזל המודרני. בנוסף, בעלי המלאכה העתיקים שהקימו אותו השתמשו בטכניקה שנקראת "ריתוך חישול". פירוש הדבר שהם חיממו וחבטו את הברזל, וכך שמרו על תכולת הזרחן הגבוהה ללא פגע, דרך שאינה נפוצה בשיטות עיבוד הברזל המודרניות יותר.
הארכיאו-מטלורג ר.בלסוברמניאם, שחיבר את הדו"ח, אמר שגישה לא קונבנציונלית זו תרמה לחוזק המתמשך של העמוד. שכבה דקה של "מיסאוויט" תרכובת של ברזל, חמצן ומימן, נמצאה גם על פני העמוד, לדבריו. שכבה זו נוצרת באופן קטליטי על ידי נוכחות גבוהה של זרחן בברזל והיעדר סיד, ובכך משפרת עוד יותר את עמידות העמוד.
בלסוברמניאם שיבח את המטלורגים על כושר ההמצאה שלהם, ותיאר את העמוד כ"עדות חיה ליכולת המטלורגית העתיקה של הודו". ישנם עדויות לעמידות שלו על ידי דיווחים היסטוריים, כולל תקרית במאה ה-18 בה כדור תותח שנורה לעבר העמוד לא הצליח לשבור אותו, מה שמוכיח את החוזק המרשים של האנדרטה העתיקה הזו.
כיום, העמוד משמש כסמל של ארגונים מדעיים כמו המעבדה הלאומית למטלורגית והמכון ההודי למתכות.
מיתוסים ואגדות
מקורו של עמוד הברזל גם הוא עטוף במסתורין. סיפור אחד נפוץ במיוחד משייך אותו לאימפריית הגופטה (בין השנים 320 ל-550), במיוחד בתקופת שלטונו של צ'נדראגופטה השני, הידוע גם בשם ויקראמדיטיה, בסביבות המאות הרביעית והחמישית.
על פי סיפור זה, העמוד הוקם במקדש וארה של מערות אודיאגירי, ליד וידישה במדיה פראדש, כאנדרטת ניצחון שהוקדשה לאלוהות ההינדית לורד וישנו. אומרים שפעם העמוד נשא עליו פסל של גארודה, מלך הנשרים המיתולוגי וכלי הרכב של וישנו, אם כי לא ידועים פרטים נוספים בנושא.
תיאוריה אחרת, שהוצעה על ידי פעיל המורשת והמחנך ויקראמג'יט סינג רופראי, גורסת כי ייתכן שהעמוד נקנה על ידי אסטרונום בעל שם מחצרו של המלך האגדי שקיומו מעולם לא הוכח, ויקראמדיטיה שלפי הסיפורים שלט באזור במאה הראשונה לפני הספירה. אחד מספריו, 'סוריה סידהנטה', מפרט שיטות לחישוב מיקומי גרמי שמים, ליקויים ותופעות אסטרונומיות אחרות - ומאמינים שהוא השתמש בעמוד גבוה בחישוביו.
בנוסף, כמה רישומים היסטוריים מייחסים דמויות בולטות כמו ראג'ה אנאנגפאל משושלת טומאר ושליטים מוסלמים כמו אילטוטמיש וקוטבודין אייבק, אל העברת העמוד למתחם קוטוב.
משמעות תרבותית ומאמצי שימור
לפי האגדה, אם תעמדו עם הגב אל העמוד, תכרכו את זרועותיכם סביבו ותוודאו שאצבעותיכם נוגעות זו בזו, המשאלה שלכם תתגשם - מסורת המטביעה בעמוד משמעות רוחנית מעבר לערכו ההיסטורי.
עם זאת, אנשי ה-ASI (הסקר הארכיאולוגי של הודו) שמו גדר סביב העמוד כדי למזער את ההשפעה האנושית עליו. אדריכלית שימור ומומחית מורשת, פראגיה נגר, מוצאת את שימור העמוד במתחם יוצא דופן, למרות ההריסה והבנייה מחדש של סביבתו לאורך השנים.
"אם נסתכל על הטכניקה ששימשה ליצירת העמוד מנקודת מבט חדשה, מעבר להכרה גרידא במקורותיו העתיקים, אנו עשויים לגלות דרכים למינוף שיטות דומות לפיתוח חלופות חומר בר קיימא, בהתחשב בפגיעה הסביבתית הקשורה תהליכים כמו מיצוי מתכות", היא אומרת ל-CNN, "זה הכרחי להסתכל על ההיסטוריה מעבר לשרידים ומונומנטים שפשוט צריך לשמר ולהתפעל מהם, אלא כמאגרים של ידע מסורתי ושיטות ילידים. לגישה הוליסטית זו יש פוטנציאל לסלול את הדרך לעתיד בר-קיימא יותר".