הכירו את האי בובה (או בובט בנורווגית) - המקום המבודד והקר ביותר על פני כדור הארץ, שנמצא 2,200 קילומטרים מאפריקה וכמעט באותו מרחק מאנטארקטיקה. היבשה הקרובה ביותר לאי בובה היא ארץ המלכה מוד הנמצאת באנטארקטיקה הממוקמת במרחק של 1,600 קילומטרים ממנו ובה תחנות מחקר נורווגיות. שטחו הוא 49 קמ"ר, כש-93% משטח זה מכוסה בקרחונים.
האי יושב ממש באמצע האוקיינוס בין אנטארקטיקה, דרום אפריקה וארגנטינה. על אף שהוא נתבע על ידי נורבגיה, האי אינו מיושב ומוגדר שמורת טבע מוגנת. אחת הסיבות שהוא אינו מיושב היא תנאי המחייה בו, כשרוחות חזקות מנשבות בו, שורר בו קור עצום ומכים בו גלים גבוהים בגובה בניינים בני 6 קומות - שלא מאפשרים מחייה בו.
עד היום אופף את האי הלא מיושב הזה מסתורין, במיוחד לאחר שבשנת 1964 התגלתה על האי סירת הצלה נטושה ומעט צידה; נוסעי הסירה לא אותרו ולא נמצאו שום סימני חיים. עד היום איש אינו יודע איך היא הגיעה לשם ומה עלה בגורל נוסעיה.
מגלה הארצות הצרפתי ז'אן-באטיסט שארל בובה דה לוזייה מצא את האי לראשונה בשנת 1739. בובה דה לוזייה לא הצליח להתקרב אל תגליתו. הוא עגן שם עשרה ימים; הנווט שלו סבר, שמדובר באי קטן, אך הם לא הגיעו לשום גילוי מעבר לזה. קואורדינטות לא מדויקות שרשם לגבי מיקום האי גרמו לכך שהוא אבד שוב, עד שצייד הלווייתנים הבריטי ג'יימס לינדזי איתר אותו שוב כמעט 70 שנה מאוחר יותר ב-1808. הנחיתה המוצלחת הראשונה בוצעה בדצמבר 1822, כשקפטן בנג'מין מורל נחת על האי על-מנת לצוד כלבי ים. הציד נשא פרי והוא חזר לאנגליה עם שלל של עורות כלבי-ים.
הנוכחות ארוכת-הטווח הראשונה באי הייתה בשנת 1927, כשאנשי צוות של הספינה הנורווגית "נורווגיה" נשארו בו במשך חודש; זהו הבסיס לטענה הטריטוריאלית של נורווגיה לבעלות על האי.
האי נצפה שוב ב-1964 כאשר החוקר אלן קרופורד וצוות מדענים הגיעו למקום. המשלחת יצאה לדרך במסוק מספינת הקרח האנטארקטית של הצי המלכותי HMS Protector. בזמן שחקרו את האי, הם נתקלו בממצא מפתיע: סירת הצלה שהושארה במים קרוב מאוד לאי, ומקורה נותר בגדר תעלומה.
לסירה לא היה מנוע, משוטים או כל רישום או אינדיקציה לגבי מקורה. היא פשוט הושארה שם כדי להעלות ספקולציות למי היא שייכת - ומה היה גורל נוסעיה. לא נמצאו עקבות של פעילות אנושית באי מלבד הסירה הנטושה.
סירת ההצלה חולצה מאוחר יותר על ידי המשלחת הבאה שהגיעה אל האי, ב-1978. המשלחת ערכה מספר בדיקות על האי ולא הצליחה למצוא רמזים נוספים.
עוד בנושא:
האי המסתורי ליד ניו יורק ננטש לפני 50 שנה ומאז אף אחד אינו רשאי לבקר בו
נפתרה תעלומת האי ה"מצונזר": הצצה נדירה לאי החלול שהושחר במפות גוגל
@grimgriot Mysterious boat found where it shouldn't be #mystery #unsolved #fyp #fypシ #fy #foryou #bouvetisland #unexplained #unknown #halloween #storytime ♬ original sound - grimgriot
כמה הסברים אפשריים הוצעו מאז, אם כי שום מידע לא אושר עד כה. יש תיאוריה אחת מובילה לגבי מקורה של סירת ההצלה, שתסביר גם מדוע לא נותרו עקבות של אנשים מאחור. חלק מהחוקרים סבורים שהיא שייכת לכלי סיור מדעי סובייטי בשם Slava-9. היא יצאה עם צי ציד הלווייתנים האנטארקטי של סלבה בשנת 1958 והגיעה לאי בובה. קבוצת מלחים עגנה באי אך לא הצליחה לעזוב עקב החמרה בתנאי מזג האוויר. בסופו של דבר, הם נסוגו במסוק.
בשרשור בנושא ברדיט נטען שעל פי מסמכים של מחלקת חקר הימים הסובייטית "ספינת הסיור המדעית "Slava-9" הגיעה ב-27 בנובמבר 1958 לאי בובה. קבוצת מלחים ירדה לאי- ולא יכלה לעזוב אותו בזמן בגלל החמרה בתנאי מזג האוויר. הם נשארו באי כשלושה ימים עד שחולצו במסוק ב-29 בנובמבר 1958".
לפוסט ב-Reddit יש גם הפניה למאמר אחר שסיפק מידע נוסף על האירוע הזה. נטען שם שככל הנראה היו עשרה מדענים ואנשי צוות על הסירה שנחתה על האי. כשמזג האוויר החמיר, הם בנו בונקר בסביבת המקום שבו נמצאה סירת ההצלה ב-1964 ואיש לא נספה. זה בהחלט נראה כמו פתרון לתעלומה, אם כי כנראה לעולם לא נדע בוודאות כיוון שהשלטונות ברוסיה מכחישים את הדברים והמקור של המסמכים שפורסמו ברדיט אינו ידוע.
יש גם תיאוריה אחרת לפיה קבוצה של חיילים בזמן מלחמת העולם השניה אבדו בים ונסחפו לאי בובה. לפי השערה זו הם חולצו על ידי מסוק או ספינה והשאירו את הסירה נטושה מאחור. עם זאת, אין שום ראיות לטענה זו.
במגזין mru כתבו שבהתחשב בריחוק של האי בובה ובתנאים הקשים עליו, מקור הסירה והצוות שלה לא נחקרו במשך חצי מאה. סביר להניח שזה יישאר כך והסירה תיוותר אחת התעלומות הבלתי פתורות של ההיסטוריה.