דמיינו לעצמכם שאתם נכנסים לשחות באגם ונתקלים בדבר המבעית הזה. איך הייתם מגיבים? תושבי אוקלהומה המזועזעים הבטיחו שלעולם לא יתקרבו יותר לאגם מקגי לאחר שנחשפו לתמונות שצולמו משם, המציגות את מה שכונה כבר "ביצי גודזילה" או "ביצי הנוסע השמיני".
מחלקת שימור חיות הבר של אוקלהומה שיתפה בעמוד הפייסבוק שלה תמונות של הכדורים הקריפיים שמזכירים במרקם שלהם עור צפרדע, תלויים על ענפי עץ שקוע. "אם אתם יוצאים לשייט באזור שהוא כמו מאגר מקגי, אתם עשויים להבחין בכדורים המוזרים דמויי הג'לי התלויים על גפי עצים שקועים", כתבו מציגי מחלקת השימור בפוסט שפורסם ב-12 במרץ והפך לויראלי. בתמונות הנלוות ניתן לראות כדורים ירקרקים בעלי קליפה שחלקה קשיחה וחלקה ג'לי, משתלשלים להם מעץ הנמצא מתחת למים - ממש כמו קישוטי חד מולד.
ברשת החלו לרוץ ספקולציות על מקור הכדורים, כשהתיאוריה הכי פחות מפחידה טענה שמדובר בביצים של קרפדה ענקית ממין לא ידוע. אחרים הלכו רחוק יותר והציעו את גודזילה או שמדובר בביצים של חוצנים שמאיימים להשתלט על כדור הארץ. "מה לכל הרוחות והחייזרים זה הדבר הזה?!", שאל צופה מזועזע בתגובות לפוסט, "כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה שאם הייתי נוגעת בזה או שזה היה נוגע בי בזמן שהייתי במים, הייתי מתחרפנת", הוסיפה צופה מוטרדת אחרת.
אז אוקלהומים יקרים, אתם יכולים להירגע. לא רק שהביצים האלה לא מזיקות, הן אפילו תורמות למערכת האקולוגית. הכדורים המשונים האלה הם למעשה מושבות של מיקרואורגניזמים מימיים הידועים בשם חיטחבים (בריוזונים). הם יוצרים מושבות ע"י בניית שלדים חיצוניים דמויי אלמוגים ומתחברים לסלעים שקועים או ענפים במקורות מים. השדרה שלהם מורכבת מחומר שנקרא כיטין המתקשה כשהוא יבש כדי לשמור על האורגניזם מפני התייבשות.
עוד תגליות מתחת למים
מעל 5,000 מינים חדשים של יצורים מימיים התגלו במעמקי האוקיינוס - והם כבר בסכנת הכחדה
תעלומה עתיקה: האם דייגים משו מהמים דינוזאור וזרקו אותו חזרה?
בספר "החי והצומח של ארץ-ישראל : אנציקלופדיה שימושית מאויירת" מסבירים שחיטחבים הם מערכה של חסרי חוליות מושבתיים, קבועי מקום. רובם חיים בימים ומיעוטם בנחלים ובמיקווי מים מתוקים. לבעלי חיים אלה יש מבנה פנימי מורכב: לרובם שלד נירני המצופה בשכבת קוטיקולה דקה (שכבה שומנית, בלתי חדירה למים ולגזים). נציגי הקבוצה חיים בכל הימים והאוקיינוסים בבתי נידול רבים ומגוונים כ-4,000 מיני חיטחבים חיים ידועים היום ומספר המינים המאובנים רב בהרבה. ראשיתם קדומה מאוד ושרידיהם נשארו בשכבות גיאולוגיות רבות. לבעלי החיים האלה אין קרבה סיסטמטית ברורה למערכת אחרת של חסרי חוליות . יש שמושבות החיטחבים הן קרומיות ומכסות את המצע ויש שהן דומות לשיחים זעירים ולעיתים נוצרות מושבות גדולות הדומות לאלמוגים. כל פרט במושבה נראה כקופסה זעירה ובמושבות קרומיות צמודים הפרטים זה לזה בדופנותיהם הצדדיות והפתח שלהן מופנה כלפי מעלה.
הפתח של בעלי השלד הגירני סגור במכסה כיטיני מעוגל ומבעד לפתח נשלף זר זרועות עדינות, גמישות וריסניות, שמקיפות את הפה שנמצא במרכז. הזרועות יוצרות מין משפך סביב הפה וחלקיקי מזון נסחפים אליו באמצעות זרם המים שיוצרת תנועת הריסים. האיברים הפנימיים בתוך קופסת השלד כוללים מנגנון לשליפת זר הזרועות, מעי פשוט שצורתו כפרסה, מערכת רבייה ומערכת עצבים. לחיטחבים אין איברי חישה או איברי הפרשה.
מחלקת שימור חיות הבר של אוקלהומה כתבה: "הם אינם מהווים סכנה לכם או לחיות הבר. למעשה, הם מהווים אינדיקטור לשמירה על איכות הסביבה ומים צלולים. מיקרואורגניזמים אלה הם חלק חשוב מהמערכת האקולוגית מאחר שהם מסייעים לנקות את המים ומשמשים טרף עבור מולים, חלזונות ואפילו דגים קטנים". נרגעתם?