כשהצוות על סיפון סירת נדיג משה גופה של יצור ימי מסתורי, הם היו בטוחים שהם נתקלו בדינוזאור מודרני. אבל אחרי שצילמו כמה תמונות ולקחו דגימות מהפגר הנרקב באורך 10 מטרים ששקל 1,800 ק"ג, הקפטן החליט לזרוק אותו בחזרה לים בגלל הריח המגעיל שהשתלט על הספינה.
הדייגים על סיפון ספינת הדייג היו משוכנעים שמצאו חיה לא מזוהה, אבל למרות המשמעות הביולוגית הפוטנציאלית של התגלית המוזרה, הקפטן אקירה טנאקה החליט לזרוק אותה בחזרה למים כדי לא להסתכן בקילקול שאר הדגים שתפסו.
על פי התיאור שלהם ליצור היה צוואר ארוך, ארבעה סנפירים גדולים בצבע אדום וזנב באורך של כ-2 מטרים. לא היו לו איברים פנימיים בחלל החזה והמעיים היו פתוחים מרוב ריקבון, אבל הבשר והשומן היו שלמים ואיפשרו להעביר לבדיקה חומצות אמינו.
חוקרים רבים - כולל מדענים מאוניברסטיאות יוקוהמה וטוקיו - חשבו שזהו נחש ים מיתולוגי שנקרא גם דרקון ים או פלזיוזאור פרהיסטורי, יצור שנכחד יחד עם הדינוזאורים לפני 66 מיליון שנה - כשחלק מן הסוגים היו ענקי ממדים. הגדול ביותר מביניהם היה הפליוזאורוס שהגיע לאורך של 15 מטרים ולמשקל של 45 טונות.
ככה הוא נראה
הממצאים האלה עוררו מהומה עצומה ו"שיגעון פלזיוזאור" ביפן וחברת הספנות הורתה לכל סירותיה לנסות ולאתר את הגופה שהושלכה לים, אך ללא הצלחה.
עם זאת, מדענים אחרים היו סקפטיים יותר והפלאונטולוג השוודי, הנס-כריסטיאן בירינג אמר: "אם זה נכון שהיפנים אספו דגימות של סנפירים ועור, אפשר יהיה להסיק מה זה בבדיקה פשוטה עם מיקרוסקופ. אם יתברר שזו חיה ימית שלא הייתה מוכרת עד כה - זו סנסציה גדולה כמו גילוי הצֵלקנתְּאים ב-1938... אבל יש סיבה לחשוד בטענות שמדובר בפלזיוזאור, כיוון שהסביבה הימית ובעלי החיים השתנו באופן דרסטי מאז עידן הפלזיוזאורים על פני כדור הארץ."
מומחית ימית אחרת אחר, אוה פרסון אמרה: "מהממצאים שלנו אנחנו יודעים שהפלזיוזאור היה הרבה יותר גדול ונשם עם ריאות. זה נראה לא ייאמן שהוא יצליח להישאר מוסתר במשך כל כך הרבה שנים".
מאוחר יותר הגיעו החוקרים שבדקו את הדגימות למסקנה שאמנם לא ניתן לקבוע בוודאות את זהות הפגר, אך סביר להניח שזה היה כריש עצם ענק או אחד מהמינים הקרובים לו. פגרי כריש שמתפרקים מאבדים את רוב אזור הראש התחתון ואת סנפיר הגב והזנב תחילה, מה שגורם להם להידמות בצורתם לפלזיוזאור