כיכר לחם לא ממש בטוחה לאכילה, בת 8,600 שנה ליתר דיוק, נמצאה בצ'טלהויוק - אתר ארכאולוגי מתקופת האבן, השוכן במישור קוניה בדרומה של אנטוליה (אסיה הקטנה) שבטורקיה. החוקרים בפרויקט זה מאמינים שהתגלית הבצקית שלהם עשויה להיות כיכר הלחם העתיקה ביותר מסוגה בעולם, אך יש מי שמתנגדים לקביעה הזו.
ארכיאולוגים מצאו את הלחם כבר בשנת 2021 בזמן שחפרו במבנה תנור עתיק ואיתרו בו שאריות ספוג שמקורן לא ברור. ניתוח הממצאים חשף שמדובר בבצק לא מבושל שתסס ככל הנראה בסביבות שנת 6,600 לפני הספירה. למרבה המזל, הלחם כוסה בצורה ייחודית שאיפשרה לו להישמר באופן טוב יחסית במשך אלפי שנים.
"בבדיקה קפדנית הובן שהממצא הספוגי הקטן והעגול בפינת התנור הוא לחם. העובדה שהמבנה היה מכוסה בחימר דק, גם העץ וגם הלחם, אפשרה את קיומם של כל השרידים האורגניים הללו ואיפשר את שימורן עד היום", אמר ד"ר עלי אומוט טורקאן, ראש משלחת החפירות באוניברסיטת אנאדולו, בהצהרה לסוכנות הידיעות הממלכתית הטורקית, "תיארוך בעזרת פחמן שבוצע במרכז המחקר הראה שהדגימה שלנו עשויה להגיע משנת 6,600 לפני הספירה. ניתוח אנליטי קבע שהשאריות האורגניות היו לחם בן 8,600 שנה, לא מבושל ומותסס".
כך נראה הלחם העתיק ביותר בעולם
מבנה התנור שנהרס ברובו נמצא באזור שנקרא "מקאן 66", שבו יש בתי לבני בוץ סמוכים, גם הם באתר הארכיאולוגי של צ'טלהויוק. ראש המשלחת הוסיף: "זו גרסה קטנה יותר של כיכר לחם. יש לחיצת אצבע במרכזה. הלחם לא נאפה, אבל הוא הותסס ושרד עד היום עם העמילנים בפנים. אין דוגמה דומה לדבר כזה עד היום".
תמונות שנלקחו בעזרת סריקת מיקרוסקופ הראו חללי אוויר בדגימה, כשגרגירי העמילן "חיסלו את החשדות שלנו", אמר הביולוג סאלח קבאק, מרצה באוניברסיטת גזיאנטפ בטורקיה, "זאת תגלית מרגשת עבור טורקיה ועבור העולם כולו". הוא הוסיף כי הניתוח מצא כימיקלים שנמצאו בצמחים ואינדיקטורים של תסיסה, "קמח ומים עורבבו פנימה, כשהלחם הוכן ליד התנור ונשמר זמן מה".
עוד בנושא:
חוקרים גילו באוצר עתיק פריטים ממתכת שהגיעו מחוץ לכדור הארץ
ארכיאולוגים חשפו מנהרת פלא שעשויה להוביל ל"קברה של קליאופטרה"
פה הוא נמצא
רגע, יש לחם ישן יותר?
בעוד שד"ר טורקאן מתעקש שזה הלחם העתיק ביותר בעולם, יש שטוענים כי נמצא בעבר לחם עתיק יותר. בשנת 2018, ארכיאולוגים גילו שרידים בני 14,400 שנה של לחם שטוח במדבר השחור של צפון מזרח ירדן. גם בספר השיאים של גינס מציינים שהלחם העתיק ביותר בעולם - העשוי מדגני בר כמו שעורה, איינקורן ושיבולת שועל - נמצא בירדן והוא מלפני 14,000 שנים. עם זאת, נראה שהתגלית בצ'טלהויוק מעט יותר "מתוחכמת" מכיוון שמדובר בכיכר לחם ולא רק בלחם שטוח שהוכן ללא חומרי התפחה כגון שמרים.
ככה היו מכינים לחם לפני אלפי שנים:
צ'טלהויוק, שהוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, היה ביתם של כ-8,000 אנשים במהלך התקופה הנאוליתית, בין כ-10,000 לפנה"ס עד 2,000 לפנה"ס - והוא אחד מאזורי העיור הראשונים בעולם.
מחקר באתר השמור היטב חשף פריסות דיור ייחודיות ומאפיינים נרחבים כגון ציורי קיר ותבליטים - מה שרבים רואים בו "היישוב האנושי המשמעותי ביותר המתעד את חיי החקלאות המוקדמים של קהילה ניאוליתית", לפי אתר אונסק"ו.
"בצ'טלהויוק נמצאו הרבה דברים ראשוניים. האריגים הראשונים בעולם, חפצי עץ וצבעי קיר וציורים. לקוניה ולטורקיה יש הרבה מזל במובן הזה", אמר טורקאן. גילוי הממצאים האחרונים מדגיש את התקופה שבה בני אדם התרחקו מאורח החיים שלהם כציידים-לקטים והתקדמו לעבר חקלאות מיושבת עם גידולי דגן מוקדמים.
במכון הישראלי לארכיאולוגיה מספרים שהאתר בצ'טלהויוק בנוי על פני שתי כיפות: מזרחית - הקדומה והגדולה יותר ומערבית - הקטנה והמאוחרת. בין הכיפות וסביבן יש אדמת סחף שהיוותה כר פורה לגידולים חקלאיים. החוקרים מעריכים שבאתר שכנו עד עשרת-אלפים תושבים, אף שעל פי שטחו המיושב של האתר סביר להניח שמנין תושביו לא עלה על כחמשת אלפים. היו שהבחינו בין שרידיו בשורה של תבחינים, המגדירים את היישוב כעיר לא רק בשל גודלה אלא גם בשל הארגון החברתי שלה . אם הייתה זו עיר, הרי שהיא בין הקדומות בעולם. אך מנגד, לא נמצאו באתר ממצאים המעידים על היררכיה חברתית המוכרים במחקר כתבחינים חשובים בהגדרת יישוב קדום כעיר.
חוקרי האתר תיארו את בתיו כמעין כוורת של יחידות מגורים צמודות, אשר ביניהן אין כמעט שטחים פנויים. הגישה לבתים הייתה באמצעות פתחים בגגות וסולמות. בהעדר רחובות וסמטאות, המעבר בין הבתים התבצע על גבי הגגות. מידות הבתים באתר לא היו אחידות. חלקם גדולים יחסית ולרוב מעוטרים בציורי קיר ובגולגולות בקר מכוּיירות. ייתכן שמבנים אלה שימשו מקדשים.
בתי המגורים במקום היו כנראה קטנים יותר. הם התאפיינו בשלושה מפלסים. מתחת לרצפות נהגו בני הבית לקבור את מתיהם. לצד השלדים נמצאו ממצאים רבים ומגוונים, בהם חותמות מחרס, מראות מאוֹבְּסִידְיָאן ופסלוני חרס. במקרים רבים, הם הסירו את ראש המת מהשלד, כיירו אותו והציבו אותו בבית, אולי לשם הנצחת אבות המשפחה. מפלס הקרקע שימש לחיי השגרה. בבתים רבים היו תנורים ששימשו לבישול, למרות שלא היו חלונות במבנה והעשן יצא מהפתחים שבגג. תנורים אלה שימשו מן הסתם גם לחימום הבתים בחורפים הקרים מאוד ברמת אנטוליה. הגג המאוורר שימש גם הוא לפעילות שגרה של בני הבית.
בין ממצאי האתר ידועים פסלונים המציגים אישה עירומה ושופעת, היושבת על כס, ולעיתים נראה שהיא מוצגת בהריון. הפסלונים מהטיפוס הזה הוחזקו בבתי התושבים. לדעת החוקרים, הפסלון מציג את אלת הפריון האחראית על פוריות המשפחה ולכן פסלים אלה היו נפוצים בגרסאות שונות בבתים רבים. בין ציורי הקיר הרבים באתר נמצא גם ציור המתאר את הר הגעש חסן דאע'י (Hasan Dağı), אשר מתנשא לגובה 3,268 מטרים, כמה עשרות ק"מ מזרחית לצ'טלהויוק. בציור ניכרים שתי פסגותיו של הר הגעש ואף מוצג בו תיאור מופשט של התפרצות געשית. למרגלות ההר ישנו תיאור של צורות רבועות הסמוכות זו לזו ולדעת החוקרים זהו תיאור של בתי צ'טלהויוק. בימי החורף הצלולים ברמת אנטוליה, ההר המכוסה בשלג ניבט ממרחקים אדירים והוא מותיר רושם רב על כל מי שחי במרחב או עובר בו. ציור הקיר של ההר הוא, ככל הנראה, תיאור הנוף הקדום ביותר המוכר לנו ברחבי העולם.