אם אי פעם הייתם צריכים הוכחה עד כמה גוף האדם יכול להסתגל לשינויים, הכירו את שבט המוקן, קבוצה נודדת של יורדי ים בתאילנד שילדיהם לימדו את עצמם לראות מתחת למים בבהירות מושלמת.
אנשי השבט השוכנים בארכיפלג של ים אנדמן בחוף המערבי של תאילנד מכונים גם "נוודי ים" והם מקיימים את עצמם לחלוטין רק ממה שהם מוצאים באוקיינוס, תוך שימוש בכלים פשוטים כמו רשתות וחניתות כדי לחפש מזון. כתוצאה מכך, ילדי השבט לימדו את עצמם כיצד לראות בצורה מושלמת מתחת למים - ומאמנים את עיניהם לשנות צורה כדי להסתגל לסביבה המימית, בערך כמו כלבי ים ודולפינים.
הדבר המדהים הוא שהתכונה הזו אינה ייחודית לאנשי המוקן. למעשה, ניסויים הראו שעם מספיק תרגול, כל ילד מסוגל ללמוד את המיומנות המדהימה הזו תוך מספר שבועות. מבוגרים, לעומת זאת, יתקשו לפתח אותה.
התופעה הובחנה לראשונה ב-1999 על ידי חוקרת הראייה אנה גיסלן מאוניברסיטת לונד בשבדיה, שחיברה דו"ח מעמיק בנושא עבור ה-BBC. "בדרך כלל כשאתה נכנס מתחת למים, הכל כל כך מטושטש שהעין אפילו לא מנסה להתאים את עצמה. זה לא רפלקס נורמלי", כתבה, "אבל ילדי המוקן מסוגלים לעשות את שני הדברים - הם יכולים להקטין את האישונים שלהם ולשנות את צורת עדשת העין שלהם. לכלבי ים ולדולפינים יש יכולת הסתגלות דומה".
כדי לבחון את התיאוריה הזו גייסה גיסלן קבוצה של ילדים אירופאים שהיו בחופשה עם הוריהם והשתמשה בהם לסדרת אימונים, בהם צללו מתחת למים וניסו לפענח את כיוון הקווים בכרטיסים שהוצגו בפניהם. "אם הם הצליחו לזהות נכון דפוס אחד מתחת למים, אז השתמשנו בסורג עדין יותר - פסים דקים יותר - עד שהילד עשה טעות, מה שאומר שהוא או היא כבר לא יכלו לראות את הדפוס מתחת למים".
החוקרים קבעו שילדי שבט מוקן יכלו לראות מתחת למים פי שניים יותר טוב מאשר עמיתיהם האירופאים. לאחר 11 מפגשים שהתפרשו על פני חודש אחד, שתי הקבוצות הצליחו בסופו של דבר להגיע לאותה רמה של חדות ראייה תת-ימית. "זה היה שונה עבור כל ילד, אבל בשלב מסוים הראייה שלו פשוט השתפרה פתאום", אמרה גיסלן, "שאלתי אותם אם הם עושים משהו שונה והם אמרו 'לא, אני פשוט יכול לראות טוב יותר עכשיו'".
עם זאת, מתוך כל המבוגרים שגיסלן בדקה, אף אחד מהם לא היה בעל יכולת זהה לזו של הילדים - ובמקום זאת מבוגרי השבט היו צדים מזון על ידי דיג בעזרת חנית ורשתות במקום בצלילה. היא חושדת שאנשי המוקן מאבדים את "עיני הדולפין" שלהם כשהם מתבגרים בגלל שעדשת העין הופכת פחות גמישה עם הגיל.
בדו"ח מעקב, גילתה גיסלן שהילדים האירופים שבדקה כולם בסופו של דבר שמרו על היכולת לכווץ את אישוניהם ולבצע התאמות שלה, גם לאחר ארבעה חודשים ללא פעילות מתחת למים כלל. "כאשר נבדקו 8 חודשים לאחר האימון האחרון בבריכה חיצונית באור שמש בהיר - דומה לסביבות אור בדרום מזרח אסיה - הילדים השיגו את אותה חדות ראייה תת-מימית כמו ילדי 'נוודי הים'", כתבה.
אולם למרבה הצער, עקב שינויים באורח החיים של אנשי המוקן, זה נראה יותר ויותר לא סביר שהדורות הבאים יירשו את 'עיני הדולפינים' של אבותיהם. "הם פשוט כבר לא מבלים כל כך הרבה זמן בים", היא אומרת, "אז אני בספק אם למי מהילדים שגדלים בימים אלה בשבט יש את הראייה היוצאת דופן הזאת".
עוד בנושא:
שבט קדום שעבר אבולוציה ויכול לחיות מתחת למים נמצא בסכנה
המסתורין מאחורי שבט 'אנשי היען' עם הרגליים המעוותות
שבט המוקן מנסה לשרוד עם התפתחות העולם המודרני
אנשי המוקן, שחיים בין מיאנמר לתאילנד במשך כ-4,000 שנה, מנהלים חיים שאינם דומים לאף אחד אחר בעולם. הם ידועים כנוודי ים וכל קיומם סובב סביב האוקיינוס - אורח חיים שעומד כעת בפני אתגרים משמעותיים. הם מהאנשים האחרונים בעולם שחיים כך, ידועים בכישורי הצלילה החופשית יוצאי הדופן שלהם וחיים על סירות קבאנג מסורתיות. אולם העולם משתנה - וכך גם חיי המוקן.
נכון לעכשיו, רוב המוקנים התיישבו בארכיפלג מרגווי, מול חופי מיאנמר, עם נוכחות קטנה יותר באי תאילנדי. עבור המוקן, הזמנים המודרניים מביאים איתם שורה של קשיים. הדרכים המסורתיות בהם חיו, כולל חוסר אזרחותם, נמצאות תחת איום מתמיד מהעולם המודרני הפולש. הדור הצעיר מוצא את עצמו בצומת דרכים, נאבק לאזן בין מנהגי האבות לבין ההשפעות החדשות והמודרניות. סירות הקאבנג שהיו פעם נפוצות הן כיום דבר נדיר, המסמל תרבות שנמצאת בשינוי.
נושאים סביבתיים מוסיפים לאתגרים שלהם. אורח החיים של המוקן, הקשור באופן מהותי לים כפי שציינו, נמצא בסכנה בגלל זיהום, דיג יתר וההשפעות הרחבות יותר של שינויי האקלים. נושאים אלו משפיעים על מקורות המזון המסורתיים ועל פרנסתם ומאיימים על ליבת זהותם התרבותית.
"אנדמן תגליות" חברה שהוקמה לאחר הצונאמי של 2004 סייעה לאנשי המוקן להסתגל לאתגרים מודרניים מאז 2011, תוך שימור המורשת שלהם. הם טיפחו שותפויות מבוססות אמון המעצימות את המוקן בתיירות - והרחיקו אותם מתעשיות נצלניות כמו דיג מסחרי. שיתוף הפעולה הזה מעצב מחדש את חיי היומיום של המוקן ומבטיח שהם ישמרו על מסורותיהם בנסיבות החדשות.
צוות Edges of Earth, בראשותו של אנדי קרוס, יצא למשימה לאיים האלה כדי להבין את חיי היומיום של המוקן ואת הבעיות שהם נתקלים בהם בעולם המשתנה במהירות סביבם. הצוות היה נחוש למצוא דרכים לעזור למוקנים לשמר את התרבות שלהם בתוך ההתקדמות המהירה של המאה ה-21. ההתמקדות של Edges of Earth בפרקטיקות ברות קיימא משקפת את מאמציה של "אנדמן תגליות" בקידום מיחזור מודרני והפעלת תוכנית "שומרי האוקיינוס". יוזמות אלו, המתייחסות להשפעת הצרכנות המערבית ונלחמות בזיהום הפלסטיק הימי, מספקות הכנסה והגנה על הסביבה עבור שבט המוקן. שני הארגונים מחויבים לבחון אפשרויות ברות קיימא כמו תיירות אקולוגית, שיכולה לספק הכנסה מבלי לשבש את אורח החיים של המוקן - ולתעדף את ההגנה על מערכות אקולוגיות ימיות החיוניות לאורח חייהם של המוקן.
בנוסף לנושאים אלה, הצוות ציין גם את חוסר הגישה של המוקן לשירותי בריאות וחינוך בסיסיים. הילדים, שגדלים בעולם שונה בתכלית מאבותיהם, מסתכנים באיבוד קשר עם המורשת התרבותית שלהם. הצוות כעת עובד כיצד לגשר על הפער הזה ולהבטיח שהדור הצעיר ירגיש מחובר לשורשים שלו תוך כדי למידת מיומנויות שיסייעו להם לשגשג בסביבה המודרנית.