נכון שבימים אלו כולנו מביעים סולידריות עם המצב במדינה ומרגישים הכי פטריוטים וציוניים שיש, אולם הרעיון לעזוב את הארץ ולמצוא את מקומנו בגולה עלה לרבים מאיתנו לא פעם, בעיקר בקיץ האחרון בו רבבות יצאו להפגין נגד ההפיכה המשטרית וחששו לגורל הדמוקרטיה. גם בבריטניה לא כל התושבים מרוצים: צעיר בן 14 החליט שנמאס לו והוא רוצה להקים מדינה משלו עם חוקים משלו, בלי שחיתויות ובלי מלחמות. במקום להשאיר את זה בגדר פנטזיה, הוא החליט להוציא את תכניתו לפועל. אז הכירו את דניאל ג'קסון, נשיא הרפובליקה החופשייה של וורדיס - רפובליקה שהוא עצמו הקים והפך בכך לנשיא הצעיר ביותר בעולם. בן הנוער לא סתם הכריז על שטח קטן בחצר שלו כמדינה נפרדת אלא מצא שטח אמיתי - רצועת אדמה זעירה בין סרביה לקרואטיה שאינה נמצאת בבעלות אף אחד מהמדינות. אם השטח לא שייך לאף אחד אז למה לא לקחת עליו בעלות? אז זה בדיוק מה שדניאל עשה.
דניאל ג'קסון נולד במקור באוסטרליה אך עבר לבריטניה בגיל צעיר. היום, כשהוא בן 19, הוא מתפקד כנשיא רפובליקת וורדיס ויש לו כמה מאות תושבים ועוד אלפים שמעוניינים להצטרף. הבעיה היחידה היא שהוא כרגע לא גר במדינתו, שכן הקרואטים שמעו על פלישתו למה שהם מחשיבים כשטחם והחליטו לגרשו משם. הוא מתכוון לקחת את התיק הזה לבית המשפט הבינלאומי כדי להוכיח שהשטח לא שייך לקרואטים והם למעשו עברו על החוק הבינלאומי.
דניאל סיפר שב-2019, כשהיה בן 14, הוא הגיע למסקנה שהוא אינו מרוצה מחייו בבריטניה והחליט ליצור לעצמו חיים חדשים הרחק משם. לצד שישה מחבריו הוא מצא קטע אדמה קטן בין סרביה לקרואטיה, על גדות נהר הדנובה, ולאחר מחקר מקיף, החליט לתבוע בעלות על האדמה.
מבחינה טכנית האדמה אכן לא הייתה בבעלות אף גורם אחר בזמנו, עקב אי הסכמות הנוגעות לגבולות היסטוריים.
דניאל עשה את הקפיצה הנועזת והכריז על עצמו כנשיא המיקרו מדינה לפני שקרא לביתו החדש "הרפובליקה החופשית של וורדיס". וורדיס משתרעת על פני שטח של חצי קילומטר רבוע בלבד - מה שהופך אותה למדינה השנייה הקטנה בעולם אחרי הוותיקן. עם דגל כחול-לבן (שיוסיף שני משולשים ונתבע אותו על זכויות), דניאל - שכיום מכונה "הנשיא ג'קסון" - הקים את ממשלת וורדיס שאפילו העניקה תרומה רשמית לסיוע המאמץ המלחמתי באוקראינה.
שאיפותיו היו להקים אומה קטנה עד סוף 2024 אך להקים מדינה זה לא כמו לסיים שיעורי בית - וכצפוי דניאל נתקל בבעיות די גדולות בדרך למימוש חלומו. דניאל אמר ל-SUN: "זה התחיל בין קבוצת חברים רק כדי לראות אם נוכל לעשות משהו סביבתי. אז זה התקדם להיות מדינה מפותחת יותר ויותר. זה לאט לאט התגבש למה שזה היום ויש לנו יותר ויותר מטרות ופונקציות עם למעלה מ-15,000 אנשים שמנסים להירשם להיות אזרחים שלנו. רצינו לראות אם נוכל ליצור דוגמה למדינה קטנה שמתפקדת היטב, מודעת לסביבה, ואז היא פשוט התקדמה להיות מדינה הומניטרית גדולה יותר. סיפקנו הרבה סיוע לאוקראינה ואנחנו מנסים לספק סיוע הומניטרי גם למדינות אחרות, אבל אנחנו מוגבלים בחלק מהמשאבים שלנו כרגע".
עוד בנושא:
מטבעות מבצק עוגיות ואיסור על קרוקס: המדינות המטופשות ביותר שלא ידעתם שקיימות
המדינה שחיים בה 3 אנשים בלבד ותכלאו אם תכניסו לשם בצל או תרד
הנשיא ג'קסון
מלחמת וורדיס-קרואטיה
במשימתו להקים מדינה חדשה, דניאל מצא את עצמו במלחמה עם הקרואטים. עליו ועל חבריו תושבי וורדיס נאסר לדרוך בגבולות קרואטיה, לאחר שנעצרו על ידי שוטרים והורחקו מארצם. גם קבוצות אולטרה-לאומניות ניסו להרחיק את דניאל מהגשמת חלומותיו הפרועים ביותר. הוא אמר: "ב-12 באוקטובר הרשויות הקרואטיות נכנסו ליישוב הקבע שלנו ועצרו את כולנו במה שאנו רואים כהפרה של החוק הבינלאומי, מכיוון שהקרקע לא בבעלות קרואטיה. היא מעולם לא הייתה חלק מהרפובליקה של קרואטיה. הם הוציאו אותנו מוורדיס אל קרואטיה לפני שגירשו אותנו מהמדינה ואסרו עלינו לחזור אליה. אנחנו מאמינים, כפי שאמרתי קודם, שזו הייתה הפרה של החוק הבינלאומי ואנחנו כרגע עובדים על לקחת את הדברים לבית המשפט. היו די הרבה אנשים שהתכוננו לעבור לגור בוורדיס ולהגן על האדמה. אני חושב שכשהיא התחילה היינו בערך שישה אנשים והיה צפוי שזה יתקדם אבל אז הכל נעצר".
וורדיס הוא אי קטנטן מוקף מים. כלומר הדרך היחידה להגיע אליו היא לשוט בסירה למרחק של 9 ק"מ מהנמל הקרוב ביותר של אלג'מס. זה לא מנע מאלפי אנשים לרצות להיות חלק מהפרויקט. דניאל וחבריו, תושבי וורדיס, מחפשים אנשים עם תשוקה לבניית קהילה וכאלה שנהנים מאורח חיים שמחוץ לרדאר.
מבחינה טכנית, למעלה מ-400 אנשים נחשבים כיום אזרחי וורדיס. על מנת "לעצב חברה בת קיימא ומשגשגת" וורדיס בוחרת רק אנשים עם הכישורים והגישה הנכונים לחיות שם ולבנות קהילה. אולם הם נאלצו לבטל את כל "ויזות ההתיישבות המוקדמות" לאזרחיה לאחר שקרואטיה החליטה לתבוע את הבעלות על הקרקע בחזרה.
ככה התחילה המלחמה עם קרואטיה:
הסיוע לאוקראינה
דניאל עבד קשה גם מאחורי הקלעים על ידי הגדלת פרופיל האומה שלו לצד מדינות אחרות, אך גם הגדיל את הנוכחות המקוונת שלו. הוא מפרסם באופן קבוע ביוטיוב, טיקטוק ואינסטגרם על וורדיס וצבר מאות אלפי עוקבים שמשקיעים בפרויקט ובמסע המרגש שלו. הוא הוסיף: "המטרה שלנו ברגע שנחזור לארץ - כי המשטרה הקרואטית אכן גירשה אותנו - היא להיות מדינת לאום מפותחת לחלוטין. יש לנו קרקע קטנה. אנחנו רק קצת יותר גדולים מהוותיקן, אז אנחנו מוגבלים בכמה אנשים אנחנו יכולים לצרף עבור רמת חיים נוחה. אולם המטרה ארוכת הטווח היא שתהיה לנו ממשלה חדשה שנבחרה ומדינה מוכרת, ולהמשיך משם כדי להביא תשתית קבועה. קיווינו לסיים הרבה מזה תוך חמש שנים, אולם התשתית יכולה תמיד לקחת יותר זמן. זה לקח אפילו יותר זמן בגלל המצב עם הרשויות בקרואטיה. המצב קצת בלתי צפוי כרגע לגבי מתי נוכל להחזיר את המטרות הללו למסלולן".
כשנשאל מהם החלקים הקשים ביותר בהקמת מדינה, דניאל סיפר: "אני חושב שהחלק הקשה ביותר היה הגישה לאדמה, כלומר להגיע לשם. עשינו כמיטב יכולתנו לבנות יחסים חיוביים עם המקומיים וזה לוקח הרבה זמן ומאמץ. החברים והמשפחה שלי די תומכים בזה והקבלה היא בעיקר חיובית, אבל הבעיה היחידה שהייתה לנו באמת היא עם קבוצות אולטרה לאומניות שתקפו אותנו בעבר ואיימו עלינו. אני מבין שזה חלק מהעבודה. ידענו שדברים כאלה עלולים לקרות, בידיעה שהחלק הזה של אירופה רגיש במיוחד. לא הייתי אומר שכל זה היה קל, אם להיות כנים".
הוא הוסיף: "אנחנו מסורים לעבודה הומניטארית ורוצים להיות אזור נייטרלי, לא בעייתי, באזור הקרואטי והסרבי. הייתי שמח שתצטרפו אלינו כי אנחנו רוצים לעשות שינוי חיובי בעולם, ואנחנו מתקדמים יפה. אנחנו שקופים גם בכל מה שאנחנו עושים, אז בניגוד למדינות אחרות, אתם יודעים לאן המדינה הזאת הולכת".