מעטים מאוד מכירים את העיר נפט דאסרי (סלעי הנפט) באזרבייג'ן. מדובר למעשה במעין סלע צף עליו חיים אלפי אנשים, והוא נמצא בסכנת הכחדה ושקיעה אל מתחת למי הים הכספי. ה"עיר" הזו נבנתה ב-1949 כחלק מפרוייקט אסדות קידוח הנפט של ברית המועצות לשעבר. זוהי אסדת קידוח הנפט הימית הראשונה אי פעם ולכן היא אפילו מופיעה בספר השיאים העולמי של גינס.
כל העיר הזו, הממוקמת כ-40 ק"מ מהחוף של אזרבייג'ן, היא בגודל של בערך 27 קילומטרים, כאשר חלק מהאסדות שלה נבנו על שרידיהן של ספינות ששקעו. בשנים שקדמו להקמתה, התגלה כי מתחת למים באזור קבור מאגר נפט עצום - מה שהביא להקמתה כדי שניתן יהיה להתחיל בעבודות הפקת הנפט. יוזף סטלין עצמו פיקח על הפרויקט לפני שהמשיך לפיתוח קידוחי הנפט בסיביר.
ב-60 השנים האחרונות, שדות הנפט המקומיים הפיקו יותר מ-170 מיליון טונות של נפט ו-15 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי. בתקופת השיא היו בסביבות 2,000 קידוחי נפט בעיר וכ-5,000 איש חיו בה, אך כיום המקום הזה כמעט מוזנח, כשעתידה של העיר לוט בערפל, ומה שפעם היה הישג אדריכלי היסטורי הוא כיום אי ודאות עגומה.
כדי להפוך את האסדה ראויה למגורים, נבנו 300 ק"מ של כבישים, ובסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת היו שם רוב השירותים שאדם צריך כדי לחיות, כולל שתי תחנות כוח, בית דוודים ומרכז רפואי. קפיצה בזמן לשנות ה-70 ובעיר התנוסס לו בניין דירות בן תשע קומות עם פארק משלו, כמו גם פיתוחים מודרניים נוספים.
עד היום, כ-2,000 איש עדיין חיים ועובדים בעיר, אולם מתוך 300 הקילומטרים של כבישים שנבנו פעם, כעת נותרו רק 45 ק"מ שמישים. כמו כן, שיטפון שפגע בה לפני עשור הותיר כמה בלוקי דירות שלמים שקעו במים עד לקומה השנייה.
נכון לשנת 2012, העובדים באסדות עדיין הרוויחו 130 דולר לחודש ולמרות שזה לא נשמע הרבה, זה עדיין היה "פי שניים ממישהו המועסק באותה עבודה ביבשת", כך דיווח אז אתר החדשות הגרמני "דר שפיגל".
בכתבה המשיכו לפרט את מצב 'ההרס' אליו נקלעה העיר: "קונסטרוקציות פלדה שקועות מהווות איום על הספינות, בכל מקום נראות נזילות נפט בשפע והציוד מתפרק".
עוד ערים כושלות
עיר ענקית שעלותה 100 מיליארד דולר נותרה ריקה כמעט לחלוטין: "רק קרוקודילים שורצים כאן"
תיירים נוהרים לעיר רפאים בטורקיה ובה 500 "טירות דיסני" נטושות
אז למה העיר לא פורקה אם היא גורמת לכל כך הרבה בעיות? כי זה יעלה יותר כסף מאשר סתם לתת לטבע לעשות את שלו.
"פירוק כהלכה ובצורה נכונה של נפט דאסרי יהיה כנראה יקר יותר מאשר להמשיך לאפשר לה להפיק נפט בכמות מוקטנת", מסבירים מומחים, "בעיני הממשלה, המקום הוא עדיין הסוד הגאה והשמור היטב שהיה בימי ברית המועצות. עדיין קשה מאוד לזרים לקבל גישה לעיר, שאפילו לא מוצגת בגוגל מפות".
על פי הערכות של גיאולוגים כיום, נפח רזרבות הנפט הניתנות להפקה שנותרו שם מגיע לכ-30 מיליון טון. מרבצי הנפט מתחת לעיר צפויים להחזיק מעמד רק 10 שנים נוספות, כלומר העיר תהפוך בסופו של דבר למיותרת והממשלה ככל הנראה תאפשר לים להשתלט עליה לגמרי, עד שתעלם לחלוטין.