אחד הסמלים הכי מפורסמים בעולם - הפירמידה של גיזה במצרים - עוברת בימים אלה מתיחת פנים שנויה במחלוקת, שלפי ארכיאולוגים אינה עומדת בסטנדרטים מדעיים ומעוררת חששות שהפלא העתיק עלול להיפגע, והכל כדי למשוך תיירים.
משרד התיירות והעתיקות של מצרים אמר בשבוע שעבר, כי משלחת ארכיאולוגית מצרית-יפנית משותפת תחקור, תתעד ותשחזר גושי גרניט שהיוו בעבר את החלק החיצוני של הפירמידה של מנכאורע (Menkaure - פרעה בשנת 2500 לפנה"ס לערך), הקטנה מבין שלוש הפירמידות הגדולות.
בסרטונים שפורסמו בפייסבוק אמר מוסטפא וואזירי, מזכ"ל מועצת העתיקות העליונה, שהפירמידה - שנבנתה בסביבות 2490 לפני הספירה, היא היחידה מבין 124 הפירמידות במדינה שנבנו עם חיפוי חיצוני מסלע גרניט. יש לה "חמש או שש שכבות" של גושי גרניט, אבל במקור היו לה 16 או יותר, אמר. וואזירי אמר שעבודת השיקום תימשך לפחות שלוש שנים ותיאר אותה כ"פרויקט המאה".
אונסק"ו לא מודע לפרויקט
אבל גולשים רבים לא שותפים להתרגשות של וואזירי. סרטונים שהועלו לרשתות חברתיות, שהראו עובדים חופרים בלוקים בבסיס הפירמידה, עוררו ביקורת נוקבת ברשת ואת חששות המומחים, שניסיון השיקום דומה יותר לחילול.
מגיב אחד שאל, "איך אתה יכול לחשוב שזה התפקיד שלך לשנות את הפירמידה אחרי 4,500 שנה?" אחר התחנן, "אנא כבד את העבר, אל תעשה ממורשת עתיקה פארק דיסנילנד".
למרות שהפירמידה של מנכאורע היא חלק מאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, הארגון טען באימייל שהוא לא מודע לפרויקט ו"כתב לרשויות המצריות לבקש מהם מידע נוסף".
לפי הוושינגטון פוסט, וואזירי ומשרד התיירות והעתיקות לא הגיבו לבקשות להגיב.
"יש להימנע מהשיפוץ בכל מחיר"
בהצהרה ששיתפה מוניקה חנה, ארכיאולוגית ואגיפטולוגית באקדמיה הערבית למדע, טכנולוגיה ותחבורה ימית, קבוצת ארכיאולוגים כינתה את הפרויקט "לא מדעי לחלוטין" והאשימה את העומדים מאחוריו במרדף אחרי פרסום על פני מחקר ארכיאולוגי לגיטימי. הם הדגישו כי התיעוד לא יכול להתרחש במקביל לחפירה המוצגת בסרטון. המשך הפרויקט "שקול להתעסקות בעתיקות המצריות ולערעור העתיקות וההיסטוריה שלה", נכתב בהצהרה.
ההצהרה מנתה כמה חששות, כולל ש"אין ראיות ארכיאולוגיות או היסטוריות" לגבי מיקומם המקורי של הבלוקים על הפירמידה, ונטען שהם לא נפלו ממנה "אלא הושארו על ידי עובדי הפירמידה כעסק לא גמור". ניסיון לשכלל את הבלוקים הגולמיים שנותרו מסביב לפירמידה ולהשתמש בהם כחיפוי יהיה "התערבות בוטה בעבודתם של המצרים הקדמונים", נכתב בה.
קתלין קוני, פרופסור לאמנות ואדריכלות מצרית ב-UCLA, הצביעה על ההבדל בין שימור, ש"משמר אובייקט במצב שבו הוא נמצא", לבין שיקום, ש"משפר אותו, משנה אותו, מייפה אותו" - וכן "יש להימנע ממנו בכל מחיר". היא כתבה באימייל שחזית הפירמידה של מנכאורע נותרה בלתי גמורה, מה ש"מלמד אותנו על מלכותו [ו]העניינים הפוליטיים של אותה תקופה". "על ידי החזרת בלוקים, נשמיד את כל הנתונים האלה", טענה קוני. "ובשביל מה? לשפר את העבר? לשנות את העבר?"