מחקר מצא את האמת על ביגפוט: "זה מי שחשבנו שהוא"

קחו רגע לעכל את הבשורה הזאת. כי אנחנו בשלב ההכחשה עדיין - ביגפוט לא קיים! היצור השעיר שמשאיר אחריו טביעות רגל ענקיות ברחבי העולם מעולם לא היה קיים. כל התיעודים, התצפיות, המחקרים והחיפושים אחריו - הכל היה לשווא. תכף תספרו לנו שסנטה לא קיים ובכלל נאבד את זה.

אז כן, מחקר חדש המבוסס על לא מעט מחקרים קודמים בנושא מצא את מה שכולנו ידענו כבר אבל הוא יכול (אולי) לשים סוף לכל תיאוריות הקונספירציה המטופשות בנושא. במשך עשרות שנים, רבים האמינו שיצור גדול ושעיר שזכה לכינוי ביגפוט (או סאסקואץ') חי לו, בין היתר, ביערות של צפון אמריקה - וכעת מחקר מאמת שמי שטען שהוא זכה לראותו, ראה משהו אחר לגמרי.

פלו פוקסון, מדענית ומנתחת די־אן־איי ב-Pinney Associates, העלתה תיאוריה משלה מדוע התצפיות המדווחות על ביגפוט לאורך השנים עשויות להיות דבר אחר לגמרי. לאחר בדיקת מחקרים נוספים וניתוחים מוקדמים, היא מאמינה שביגפוט הוא לא אחר מאשר... דוב שחור.

היא ביססה את מחקרה על מחקר קודם שהשווה תצפיות של ביגפוט עם תצפיות דובים בצפון מערב האוקיינוס השקט, כדי לכלול את כל יבשת ארה"ב וקנדה. פוקסון מאמינה שיש התאמה ברורה בין מספר הדובים למספרם של הביגפוטים המדווחים, עם תצפית ביגפוט אחת על כל 5,000 דובים שחורים. במאמר שפורסם באתר bioRxiv, היא כתבה כי על כל 1,000 דובים שנצפו, התצפיות של ביגפוט עלו ב-4 אחוזים. פוקסון מצאה הרבה יותר מקרים של תצפיות ביגפוט בצבירים שבהם ידוע שחיו דובים, בהשוואה למקומות שבהם היו מעט או בכלל חא.

קבוצות רבות של מדענים ערכו בעבר מחקרים כדי לגלות אם אכן קיימים יצורים כאלה. עד כה, כל המחקרים מסוג זה, שכללו ניתוח DNA של פרווה וצואה שנמצאו במדבר, לא הצליחו למצוא עדות לקיומים של היצורים המיתולוגיים האלה, אולם הדיווחים על תצפיות ממשיכים להגיע.

לעוד סיפורים ביזאריים ומעניינים מהעולם - בואו לערוץ הווטסאפ שלנו >>>

עוד בנושא:
הבמאי שצילם את ביגפוט מתחרט: "זה הרס לי את החיים"

ברוסיה מודים: "הלבשנו אדם בתחפושת יטי כדי למשוך תיירים"

האשם הסביר הוא הדוב השחור. דובים אלה דומים בגודלם לבני אדם ולעיתים נצפו מתנהגים ונעים בדרכים דומות לנו - עומדים או הולכים על רגליים אחוריות, למשל. מדענים ציינו בעבר את הדמיון הבולט בין הביגפוט לדוב השחור, כאשר שניהם בעלי גוון חום-שחור ומבנה גוף דומה. מבחינה היסטורית, התצפיות נטו להתרחש באזורים מיוערים, כשכמעט תמיד אפשר היה לשייך את התצפית לדוב. הראיות, עם כך, מצביעות בתוקף על כך שמרבית - אם לא כל - התצפיות של ביגפוט הן למעשה אנשים שזוכים להצצה על דוב שחור פראי בפעולה.

עם זאת, המחקר, מצא שיש גם עדויות לתצפיות של ביגפוט בפלורידה, שם יש מעט מאוד דובים שחורים אבל המון תצפיות של ביגפוט.

אז איך זה שיש רק 4,000 דובים שחורים בפלורידה, ובכל זאת יש באזור את מספרי התצפיות הגבוהים ביותר? הסבר אחד שמציעים מחברי המחקר הוא שאמנם יש פחות דובים שחורים בפלורידה, אבל יש גם הרבה יותר אנשים - כמעט 22 מיליון, לעומת פחות מ-8 מיליון במדינת וושינגטון, שבה יש כמעט כמות זהה של תצפיות. זה מגדיל את הסבירות לאינטראקציה בין אדם לדוב, ואת הפוטנציאל של אותו אדם לפרש את הדוב כקוף המיתולוגי דמוי אדם. בנוסף, לפלורידה יש גם הרבה פחות אזורים שמכוסים ביערות, כלומר שלדובים יש פחות מקומות להסתתר ולכן יש סיכוי גבוה יותר להבחין בהם.