קצת אחרי 7 באוקטובר הפסיקו חברות תעופה ברחבי העולם לטוס לישראל. כעת, אחרי יותר משלושה חודשים, אפשר לראות יותר תנועה של ישראלים שטסים לחו"ל כדי לשנות קצת אווירה.
אחת החברות שהודיעה על חזרתן של הטיסות היא "אייר סיישל", שמפעילה קו ישיר מישראל לאיי סיישל, יעד שהחל להתחבב על התייר הישראלי קצת לפני שנכנסה לעולמנו הקורונה. יעד נוסף שאייר סיישל טסה אליו, הוא האי מאוריציוס. החל מ-6 בפברואר ישובו הטיסות, כשטיסה למאוריציוס תעלה החל מ-1,150 דולר.
מאוריציוס נמצא גם הוא באוקיינוס ההודי, מרחק טיסה כשעתיים וחצי דרומית לאיי סיישל (בסך הכל מישראל 9 שעות טיסה, עם עצירה בסיישל). אי אקזוטי יפהפה, עם גוונים שמשלבים בין כחול-טורקיז של ים מצד אחד, והרים מהצד השני, מוקפים בהרבה טבע וירוק. מזג האוויר טרופי, חמים ברוב ימות השנה. פה ושם יכול להפתיע אתכם גשם, או אפילו ציקלון, אבל הטמפרטורות לא יירדו מ-25 מעלות, וכך גם הטמפרטורה של המים.
שעתיים ברכב מצפון עד דרום
טסים עם אייר סיישל, נוחתים בשדה התעופה במאהה וממשיכים לטיסה נוספת למאוריציוס, שם נוחתים בשדה תעופה חדשני וגדול יותר מזה שבסיישל - Sir Seewoosagur Ramgoolam שמו, על שם ראש הממשלה הראשון של הרפובליקה, שדה שממוקם בדרום-מזרח האי. דרך מומלצת להתנייד באי היא לשכור רכב. אפשר לסגור אחד מראש שייחכה לכם בשדה התעופה, אבל אם תרצו רגע להגיע למלון, להתמקם ולראות מי נגד מי, במלון יעזרו לכם ויסייעו לכם ביצירת קשר עם חברות ההשכרה.
מאוריציוס "עברה לא מעט ידיים" במהלך ההיסטוריה ונשלטה בין היתר על ידי הבריטים, כך שבאי התרגלו לנהוג בצד שמאל. מי שלא רגיל, אין מה להירתע, מתרגלים לזה די מהר. ובאופן כללי, הנהיגה במאוריציוס היא רגועה יותר, הכבישים פחות עמוסים מבישראל ואין דבר כזה מצוקת חניה. האי עצמו קטן ולהגיע מהקצה הצפוני לקצה הדרומי יקח לכם פחות משעתיים. המהירות המותרת היא 40 קמ"ש בדרכים עירוניות, 80 קמ"ש בבינערוניות, ו-110 קמ"ש בכבישים מהירים. הימנעו מקנסות מיותרים, יש לא מעט מצלמות מהירות ובאמת שאין צורך למהר, תיהנו מהנוף.
כמובן שמי שמעדיף שלא לנהוג יכול להתנייד בתחבורה ציבורית (אוטובוסים ומוניות), או לחלופין לשכור נהג או מדריך שהוא גם נהג, ליום טיול באי. אותנו הסיע נהג משדה התעופה למלון, וגם הצטרפנו אליו ליום טיול אחד. בחור נחמד ומנומס, אבל מה - קצת מגזים בהפחדות שלו! איך שהגענו הוא דיבר על זה שאם עוברים בקמ"ש אחד את המהירות המותרת מקבלים קנס, אמר שאסור לעשן באף מקום, גם לא באוויר הפתוח ועוד כל מיני בדיות. בתור אחד שרק נחת באי אקזוטי - חשבתי כבר שהגעתי למדינת משטרה. בהמשך התברר לי ככל שפגשתי עוד ועוד מקומיים שהכל שטויות. יש חוקים - אבל לא צריך "ללכת על ביצים".
המטבע במאוריציוס הוא רופי מאוריצייני, שהערך שלו שווה ל-0.082 שקל. (100 רופי = כ-8 שקלים)
יש ציינג'ים שפזורים ברחבי האי, כולל בשדה התעופה, וגם כספומטים שמקבלים ויזה ומסטרקארד.
החלק הכי טוב בחופשה - הריזורט
רשת ביץ' קומבר מפעילה 9 מלונות וריזורטים ברחבי האי. נתמקד ב-Victoria Beachcomber Resort & Spa, שממוקם בצפון-מערב האי. הריזורט מציע חוויה ייחודית ומהנה, בין אם אתם מגיעים כמשפחה, או כזוג (מאוריציוס הוא אחד היעדים הפופולריים בעולם לירח דבש). המלון, שממוקם על הים כמובן, עם חוף פרטי משלו, מחולק לאזור לזוגות, המכונה Victoria for 2, ואזור למשפחות. מפוזרות בו כמה מסעדות משובחות, בהן מסעדת בשרים, מסעדה איטלקית ומסעדת מאכלי ים. יש גם ברים שמפוזרים ברחבי המלון ולאורך החוף, ומגישים משקאות וקוקטיילים מיוחדים ואקזוטיים לאורך היום.
מטעם המלון ישנן פעילויות ימיות שונות, כמו שיט, סיורי צלילה ושנורקלינג. יש גם פעילויות כושר ויוגה, והכי חשוב - לילדים לא משעמם. מלבד הים, בריכה גדולה במרכז המלון, ומתקני ספורט שונים, יש "מועדון ילדים" שפועל לאורך היום. הצוות דואג לילדים לפעילויות, וההורים משאירים אותם ליהנות והולכים לענייניהם. חלום, לא?
אין ספק שהשקיעו בריזורט הזה, ובתכנון שלו. למרות שהיה בתפוסה מלאה, זה כמעט ולא הורגש, בגלל שהמלון בנוי בצורה מרווחת. כך גם החדרים, שלכולם יש נוף לים. חוץ מזה, יש אנשי צוות רבים ואדיבים מאוד, והשירות ברמה גבוהה בצורה שאי אפשר להסביר. בגדול, אפשר לבלות את כל החופשה במלון - בטן-גב, וליהנות מכל מה שהריזורט מציע. לי אישית זה פחות מתאים, כי אני תמיד בעד לטייל, לחוות את התרבות המקומית ולגלות עוד ועוד מקומות, אבל יש כאלה שרק מחכים לחופשת בטן-גב מפנקת והריזורט הזה לחלוטין מספק חופשה איכותית ביותר.
נקודת אור נוספת במלון היא הספא, עם צוות מקצועי שמספק מגוון עיסויים, נותן טיפים בהתאם למצבו האישי של כל מטופל, ואפילו מזהה בעיות רפואיות אם יש (רגישות ללקטוז למשל שזוהתה אצל אחד מאורחי המלון שקיבל עיסוי רפואי לפניי).
טאץ' נחמד נוסף של רשת ביץ' קומבר הוא מארז מתנה מפנק שהגיע לפני חנוכה לאורחים ישראלים, ששהו במלונות הרשת בשנה האחרונה. המארזים הממותגים הכילו: שני נרות ריחניים, דיפיוזר, מגבת פנים וסבון ארומטי בעבודת יד, בניחוחות שהזכירו חופשה אקזוטית. לחבילה צורפה גלויה בעברית: "עד שניפגש, שולחים לכם ניחוחות של חופש ואור, מהחברים בביץ' קומבר".
בכלל, אנשי מאוריציוס מסבירי פנים, חייכנים, תקשורתיים ומדברים אנגלית, שכן זו אחת השפות הרשמיות במדינה. כך גם השילוט ברחבי האי, רובו באנגלית כך שקל להסתדר. מלבד אנגלית וקראולית, שפה רשמית נוספת היא הצרפתית.
מה עושים במאוריציוס? לאן ללכת?
אז גולת הכותרת במאוריציוס היא כמובן הים והחופים, שלהגיד עליהם שהם "כמו בגלויה" זו לא קלישאה אלא פשוט אמת לאמיתה - מה שנקרא "ללא פילטר". מעבר לחוף הפרטי במלון, ישנם כמה חופים מומלצים ברחבי האי, ותמיד מומלץ להיכנס עם שנורקל ולראות את המראות המרהיבים שיש לעולם המים להציע. לי יצא לראות בלי סוף אינספור סוגי דגים מהפנטים ביופיים, צבי ים, דולפינים ואפילו כריש פה ושם. (אל דאגה, אלה לא כרישים טורפים. בכלל, במאוריציוס לא תועדו תקיפות כריש והאי נחשב בטוח מהבחינה הזו, לעומת האי השכן ראוניון).
חופים מומלצים
גרנד ביי (Grand Bay) - חוף שנמצא כרבע שעה נסיעה צפונית למלון ויקטוריה ביצ'קומבר. אזור שנחשב מתוייר ושוקק חיים, עם ברים, מסעדות, חנויות וגם קזינו. מומלץ טיול רגלי בין סירות הדייגים עם שייק פירות טרי מאחד הדוכנים, ולתפוס את השקיעה בחוף.
טמרין ביי (Tamarin Bay) - עוברים דרומה, לעיירה ציורית עם כמה חופים שווים, בהם החוף הזה שנחשב ליעד גלישת גלים פופולרי. הגולשים בינינו ייכנסו לעומק, יעברו את הריף ויגלו ספוט עם אחד מהגלים הכי מהירים בעולם. להיזהר מהסלעים, וגם מהמקומיים, שלעומת התושבים ביבשה, לא ידועים כהכי מסבירי פנים ונחשבים למאוד קנאים לגלים שלהם. אם כבר נכנסתם, חכו בסבלנות לתורכם וכבדו!
לה מורן (Le Morne) - חוף שנמצא בקצה הדרום-מערבי של האי ונחשב לגן עדן לגולשי רוח וקייט. חוץ מזה הוא גם נקודה כיפית להיזרק בה ולהעביר יום שלם, עם חול נעים וצבע מרהיב של המים. נחשב ליעד פופולרי לתיירים ומקומיים. ליד החוף נמצא הר לה מורן, עם צוקי הבזלת המפורסמים, שמוכר כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו. ההרפתקניים שביננו יכולים לצאת לטראק ולטפס לפסגת ההר. זה ייקח בערך ארבע שעות, אבל הנוף עוצר הנשימה שווה את זה.
מפלים, קופים ומקדשים הינדיים
כחצי שעה צפונית-מזרחית ללה מורן נמצא הפארק הלאומי הגדול ביותר במאוריציוס, Black River Gorges. אפשר לטייל בו שעות ברגל, ללכת בין הנקיקים, ליהנות מהצמחייה הפראית ומשלל ציפורים מיוחדות, שאת חלקן ניתן למצוא רק באי. מי שפחות מתאים לו להסתובב ברגל, ניתן להגיע לנקודת התצפית של הפארק, עם נוף מדהים והכי חשוב - הקופים החמודים שחיים באזור הזה של האי. כל כך משעשעים שאפשר פשוט לשבת ולבהות בהם שעות. אם בא לכם לפנק, תחלקו להם קצת אוכל. הם יעריכו, וגם לכם זה יעשה טוב על הלב.
עד כה הלכנו על אופציות חינמיות, הגיע הזמן לשלם:
עמק הצבעים (La Vallee des Couleurs) - פארק ענק שאפשר להעביר בו יום שלם, עם אטרקציות אקסטרים, כמו שלל אומגות, בהן אומגה באורך קילומטר וחצי. אפשר לטייל עם מדריך, לשכור טרקטורונים, וליהנות מהטבע והחיות שפזורות ברחבי הפארק, למשל צבי הענק, אחד הסמלים של האי. כניסה תעלה לכם 400 רופי שהם כ-35 שקלים, ותשלמו בנפרד על כל אטרקציה שתבחרו. האומגה הארוכה תעלה לכם 2350 רופי (כ-200 שקלים).
אדמת שבעה הצבעים (Seven coloured earth) - בעיירה שאמארל תוכלו להגיע לנקודה הזו, תופעת טבע גיאולוגית נדירה של התקררות סלעים וולקניים שיצרו סוג של דיונות חוליות שנשתמרו בגוונים שונים, מאדום דרך סגול ועד צהוב וירוק. תוכלו לראות גם את מפל שאמארל, המפל הגדול במאוריציוס. כניסה למקום תעלה 550 רופי (כ-45 שקלים). לא רחוק משם תוכלו לבקר במבשלת הרום המקומית, שם מייצרים את המותג Chamarel Rum.
הדת הנפוצה במאוריציוס היא ההינדו, עם כ-57% מהאוכלוסייה וכיאה לכך פזורים ברחבי האי מקדשים הינדיים שניתן להיכנס אליהם בחופשיות. בגראנד באסין (Grand Bassin) תוכלו למצוא מקדש מוקף באגם עם מים קדושים, שלידו ניצבים כמה פסלי ענק של אלים כמו שיבה (35 מטר גובה).
לא עוזב את האי (בלי תה וניל)
שווה לקפוץ לביקור בבירה פורט לואיס (או כמו שנכון להגות את השם - פור לואי, במבטא צרפתי). שם תוכלו להשתחרר קצת מהאווירה המתויירת, ולחוות את "מאוריציוס האמיתית". לשוטט ברחובות, לטייל בשוק, בחנויות וכמובן - לטעום אוכל רחוב מקומי.
האוכל הנפוץ במאוריציוס, כיאה למקום בו רוב האוכלוסיה היא הינדית - מבוסס על תבשילי קארי. בשילוב עם העובדה שמדובר באי, דגים ומאכלי ים הם מה שתוכלו למצוא בשלל המסעדות, ובבתי המלון. אבל את אוכל הרחוב המיוחד של מאוריציוס תוכלו למצוא, כמה מפתיע, ברחוב. הנה כמה המלצות לאוכל רחוב בפורט לואיס:
רוטי - לחם שטוח, עשוי מקמח חיטה, שנאפה במקום על ידי "מאמות" מקומיות. את הרוטי ממלאים ברטבים שונים, שאם לומר את האמת אין לי באמת מושג מה הם היו, אבל הטעם גן עדן. SKB Roti בפורט לואיס מומלץ, והמחיר מצחיק.
דאל פורי - מזכיר קצת את הרוטי, אבל יותר עשיר ומשביע. מזכיר פנקייק מגולגל שממולא לרוב בקארי שעועית, ורוטב עגבניות מאוריצייני חריף, סוג של סלסה עם טאץ' ייחודי. שווה לנסות את dholl-puri Maraz בעיר הבירה, שתפס את עיני אחרי שראיתי את התור הארוך בכניסה למקום. אל דאגה, זה רץ מהר.
בעיר פזורים דוכני מאפים מיוחדים, שווה לעצור על אחד שתופס לכם את העין ופשוט לבחור מה שבא לכם. לא תתאכזבו, והמחירים כמו שאמרנו, מצחיקים, במיוחד אחרי שהתרגלתם לאזור המלונות המתוייר והמתומחר בהתאם.
ואי אפשר בלי לעצור ולשתות כוס תה וניל מסורתית. מאוד אוהבים תה וניל במאוריציוס, וזו אחלה של הזדמנות לספוג מהאווירה המקומית, או לקנות באחת החנויות ולקחת הביתה לישראל.
המלצה נוספת היא דווקא על מסעדה סינית שנקראת קפה שנגחאי, ומגישה את הדמפלינגס הכי טעימים שאכלתי בחיי, לא פחות. מסעדה מכוערת להפליא, מיושנת, אבל השירות והאוכל ברמה גבוהה ובמחירים סבירים ביותר. לא פלא שהמקום מלא ברוב שעות היום.
לא רחוק מהעיר נמצא הגן הבוטני, עם יותר מ-500 סוגי צמחים, עצים, תבלינים וגם צבי ענק (שוב) וצבאים. כניסה תעלה לכם 300 רופי (כ-25 שקלים). יש בכניסה בחור מצחיק שמוכר שתיה ונהנה לפטפט עם עוברי אורח. כששאל אותנו מאיפה אנחנו ענינו יוון (בניסיון להימנע מסיטואציות מיותרות אחרי 7 באוקטובר). ואז הוא התחיל לדבר יוונית שוטפת. עניתי לו באנגלית: "וואו, היוונית שלך מעולה, איפה למדת?!". לו רק ידעתי שמוכר השתיה מחוץ לגנים הבוטניים דובר 11 שפות.
מחירים
חדר במלון ויקטוריה ביץ' קומבר יעלה בין 350 ל-450 דולר ללילה, עם ארוחת בוקר וערב, תלוי בעונה ובסוג החדר. על המחירים האלה ישנן הנחות שמגיעות גם ל-30%, למשל לזוג שיוצא לירח דבש, לחוגגים יום נישואין, וגם למזמינים מראש או לחלופין - מזמינים ברגע האחרון.
הכותב היה אורח של רשת ביץ' קומבר ואייר סיישל.