וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסודות נחשפים: "החומה הגדולה של מונגוליה" המסתורית שאורכה 405 ק"מ נחקרה לראשונה

16.2.2024 / 0:01

החומה, שהיא למעשה המשך של החומה הגדולה של סין, לא נחקרה מעולם מסיבות רבות, ואפילו לא ברור לשם מה היא נבנתה - כעת נראה שיש תשובות

צילומי רחפן של החומה הסינית/Expedia

חלק מהחומה הגדולה של סין, המתמשך עד למונגוליה, נחקר בימים אלה לראשונה והוא חושף בפני החוקרים תובנות ספקולטיביות על ההיסטוריה והתפקוד של המבנה האדיר הזה שעד כה לא היה ידוע עליו הרבה.

החומה העתיקה, שאורכה 405 קילומטרים זכתה לכינוי "הקשת המונגולית" בשל צורתה המעוקלת והיא מקבילה פחות או יותר לגבול בין סין למונגוליה. היא משתרעת ממחוז סוחבאטר למחוז דורנוד בצפון-מזרח מונגוליה, שם הטמפרטורות בחורף יורדות לעיתים למינוס 25 מעלות צלזיוס. "למרות הגודל והמורכבות שלה, לא ברור מתי בדיוק היא נבנתה, מי בנה אותה ומה מטרתה", כותבים מחברי המחקר שפורסם ב-Journal of Field Archaeology..

הקיר העצום, המורכב מחומת עפר, תעלה ו-34 מבנים, מוזכרת בכתבים היסטוריים מהמאה ה-11 עד המאה ה-13, אך החוקרים אינם מסוגלים כרגע לספק לוח זמנים מדויק יותר והצהירו כי "הקשת המונגולית, למרות גודלה, זכתה להתעלמות רבה בשיח האקדמי עד כה". מחברי המחקר שילבו תמונות לוויין, אטלסים סיניים ומפות סובייטיות יחד עם תצפיות שדה ישירות כדי לנתח את החומה והמבנים הקשורים אליה.

הממצא הבולט ביותר שלהם היה שהקשת המונגולית מכילה בתוכה חורים גדולים, מעין פערים רבים, מה שמעיד על כך שהיא נבנתה בחיפזון ולכן לא בוצרה לחלוטין. "הסבר אפשרי אחד לחורים הללו, שהיו נקודות תורפה במערכת, הוא שהקשת המונגולית נבנתה במהירות בשנותיה האחרונות של שושלת ג'ין כהגנה מפני הפלישה הצפוויה של הצבאות המונגולים", כותבים החוקרים.

למרות אי הוודאות לגבי גיל החומה, נראה סביר שהבנייה החלה במקביל לפלישה המונגולית המהירה אל השטחם שהיו בשליטת ממלכת ג'ין סביב שנת 1200 לספירה, ובכך מתחזקת ההשערה שהיא נבנתה בפאניקה מסוימת. עם זאת, מחברי המחקר מציינים שוב ושוב שתובנותיהם והצעותיהם אינן סופיות ויש להתייחס אליהן רק כתאוריות.

עוד סודות של סין
מיליון איש חיים מתחת לאדמת סין בעיר תת קרקעית סודית עם מסעדות ותיאטראות

הדרך לגיהנום? סין חופרת בור בעומק 10 אלף מטרים לפנים כדור הארץ

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל

רעיון חלופי שהציגו החוקרים הוא שהקשת המונגולית מעולם לא נועדה בכלל לשמש תפקיד צבאי אלא שהיא בכלל "קשורה לשליטה בתנועת האנשים והעדרים שלהם, אולי עם פונקציות אזרחיות אחרות כמו מיסוי". ראיות התומכות בתאוריה זו נובעות מכך שהחומה לא הייתה מחסום כל כך טוב לצבא פולש, כאשר רבים מהמאחזים בה ממוקמים במיקומים לא יעילים עם מעט ראות על הנוף שמסביב.

בסך הכל, מחברי המחקר אינם יכולים כרגע לקבוע מסקנות סופיות לגבי מטרתה של הקשת המונגולית, אם כי הם מתכננים לבצע חפירות נרחבות יותר בחלק מהמבנים בשנה הקרובה. הם מקווים שזה יעזור להם לקבוע את "תאריכי הבנייה ומשך השימוש בחומה, ולהשפוך אור על פעילויות האנשים ששוכנו במתחמים אלו".

לסיפורים ביזאריים ומעניינים מהעולם - בואו לערוץ הווטסאפ שלנו >>>

חומת סין 'המסתורית' לא נועדה להגנה מפני ג'ינגיס חאן

ממצאים אלה מחזקים את אלו שפורסמו לפני ארבע שנים על קטע מסתורי אחר מחומת סין, הידוע בכינוי "הקו הצפוני", ששוחזר אז לראשונה והאיר באור חדש את תפקידו של המבנה ביחס לכובש המונגולי ג'ינגיס חאן. המחקר הציע את האפשרות שהחומה לא שימשה להגנה, אלא לפיקוח ושליטה על שבטי נוודים שפשטו על סין.

בעוד שחלקים מחומת סין המוכרת יועדו לביצורי הגנה, ייעודו של "הקו הצפוני" הארוך והמסתורי, המשתרע לאורך 737 ק"מ בערבות מונגוליה, נותר בגדר תעלומה במשך מאות שנים. הסברה הנפוצה הייתה שהחומה, שנבנתה בין המאה ה-10 למאה ה-13, נועדה להגן על אימפריית קיטאן-ליאו הסינית מפני ג'ינגיס חאן, מייסד האימפריה המונגולית הגדולה בהיסטוריה.

אולם המחקר, שפורסם בכתב העת Antiquity, מפריך את הסברה הזו ומציע תאוריה מפתיעה: חומת "הקו הצפוני" לא נועדה למטרות צבאיות בכלל, אלא לפיקוח ושליטה על תנועותיהם של שבטי נוודים, שביצעו פשיטות תכופות על אדמות סין.

צוות בינלאומי של ארכיאולוגים מיפה לראשונה את הקטע המסתורי וערך סקירה מפורטת על חלק מהחומה והמבנים שסביבה. החוקרים בחנו 72 מבנים לאורך החומה, המחולקים לקבוצות קטנות במרחקים של כ-30 ק"מ זו מזו.

הממצאים חשפו כי המבנים אינם ממוקמים במקומות אסטרטגיים להגנה מפני צבאות פולשים, אלא סמוך לדרכים - דבר שמעיד על תיפקודם כאמצעי פיקוח על אוכלוסייה. "הניתוח שלנו מציע את האפשרות שהחומה לא נועדה להגנה נגד צבאות פולשים או פלישות נוודים, אלא כדי לפקח ולשלוט על תנועות אוכלוסיות נודדות ועדרים שלהן", אמר פרופסור גידעון שלח-לביא מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ראש צוות המחקר.

החומה הסינית. GettyImages
החומה הסינית/GettyImages

יתרה מכך, הקטע הזה נבנה לפני תקופות של ג'ינגיס חאן (907-1125 לספירה), מה שמחדד את המסקנה שהוא נועד להרחיב את שליטת אימפריית קיטאן-ליאו ולא להגן מפני הפולש האכזר.

החוקרים ציינו אז שמחקרם עשוי לשפוך אור חדש גם על חומות אחרות בעולם שנחשבו לביצורי הגנה, ואף על חומות גבול מודרניות המחלקות בין אוכלוסיות. "המחקר שלנו מאתגר את ההנחה שכולן היו מבנים צבאיים", אמר פרופסור שלח-לביא. "יש לבחון את המבנה וההקשר שלהם כדי להבין טוב יותר את הסיבות שבגללן הן נבנו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully