DNA שהופק ממומיית בבון מצרית עתיקה עוזר לפענח את מיקומה של עיר אבודה שאינה מופיעה במפות.
המחקר החדש שבחן מקרוב את ה-DNA חשף כיצד המצרים הקדמונים ניהלו מסחר עם העיר באזור החוף של אריתריאה של היום. אריתריאה היא כידוע מדינה במזרח אפריקה והיא עשויה להיות גם ביתה של עיר אבודה עתיקה בשם ארץ פּוּנט, שנקראה גם פוואנאט. לפי המחקר. העיר המסתורית יכולה להסביר כיצד הגיעו הבבונים למצרים מכיוון שחוקרים לא מאמינים שמקורם שם - אלא בפּוּנט.
הגנטיקאית ג'יזלה קופ שהייתה מובילת המחקר החדש סיפרה ל-Live Science: "היו סיפורים שהבבונים הגיעו אליהם מפּוּנט, העיר האגדית והמסתורית הזו". ההערכה היא שה-DNA שהופק מהמומיות של הבבונים הוא העדות החזקה הראשונה לכך שפּוּנט הייתה קיימת.
פונט היא חבל ארץ קדום שהיה בקשרי סחר עם מצרים העתיקה. ונקרא גם טא נאטג'אר, שמשמעותו ארץ האלוהים. חבל ארץ זה נחשב בזמן העתיק למדינה אגדית במזרח אפריקה, בשל אוצרות הטבע הרבים שבהם המצרים הקדמונים נתקלו לראשונה. האזור עשיר במחצבים ובתופעות אקזוטיות, זהב, שרפים ריחניים, שנהב, וחיות בר. המומיות מתוארכות לתקופה שבין 1550 לפנה"ס עד 1070 לפנה"ס - כשידוע שבבונים היו פופולריים במצרים באותה תקופה ולעתים קרובות הוקרבו לאלים.
ה-DNA עזר לחשוף מיקום גיאוגרפי ספציפי ממנו הגיעו הבבונים. החוקרים כתבו במחקרם: "תוצאה זו, בהנחה של יציבות גיאוגרפית של קלאדים פילוגנטיים, מחזקת את ההיסטוריוגרפיות היווניות-רומיות בכך שהיא מצביעה על אריתריאה של ימינו, ובהרחבה אדוליס, כמקור לבבונים שהגיעו למצרים בתקופה המאוחרת".
עוד בנושא:
תעלומה עתיקה: האם דייגים משו מהמים דינוזאור וזרקו אותו חזרה?
משם לא חוזרים בחיים: עיר מסתורית נמצאה ב"אי הרוחות המכושף"
טקסטים מצריים עתיקים קושרים את מיקומה של פונט עם חופי הים האדום, אך אין הסכמה מלאה בין החוקרים על מיקומה המדויק. חלק גדול מהחוקרים מיקמו אותה איפשהו בקרן אפריקה (הנקראת גם צפון-מזרח אפריקה או חצי האי הסומלי - המכיל את המדינות ג'יבוטי, סומליה (הכוללת בתוכה את המדינה האוטונומית פונטלנד), אריתריאה ואתיופיה וכן את סומלילנד). חוקרים אחרים מיקמו אותה בחצי האי ערב (בו נמצאות כיום המדינות: ערב הסעודית, תימן, עומאן, איחוד האמירויות הערביות, קטר, בחריין כווית. מחקר אחד אף הקצין וטען כי פטונט היא למעשה סרי לנקה של ימינו.
בין הסברות היכן היא הייתה קיימת גם זו של החוקר עמנואל וליקובסקי שהציע דווקא את ארץ ישראל כמיקומה של פונט הנעלמת. כחלק משיטתו, שהטילה ספק בכרונולוגיה המקובלת של מצרים והציעה כרונולוגיה חלופית, מלכה חתשפסות במקביל לשלמה המלך. על קירות מקדשה מתוארים העושר והאקזוטיקה "שנהבים וקופים ותוכים" מהם התרשמה בביקורה המלכותי בירושלים. האדריכלות הבלתי צפויה של מקדשה בדיר אל בחרי מושפעת ממבנה בית המקדש של שלמה.
איך היא נעלמה?
והאם כך היא נראתה?
מתוך 10 בבונים ששימשו במחקר, רק מומיית בבון אחת הצליחה לספק DNA מתאים לבדיקה. אדוליס תועדה בטקסטים עתיקים, כשהמצרים היו הולכים לשם לסחור בסחורות. החוקרים חושבים שפּוּנט הייתה באזור דומה למקום שבו נבנתה אדוליס מאוחר יותר. החוקרים הוסיפו: "זה גם מבסס המשכיות גיאוגרפית לבבונים מארץ פּוּנט האגדית, נותן משקל להשערות שפּוּנט ואדוליס היו בעצם אותם מרכזי מסחר המופרדים על ידי אלף שנות היסטוריה".
פונט הפכה במיתולוגיה המצרית הקדומה למקום קסום ו"ארץ שפע" ואפילו 'ארץ האלים". לפונט היה גם קשר הדוק למוצא המצרי כיוון שהיא נתפסה כמולדתם העתיקה ובנוסף הארץ שממנה יצאו האלים והתאחדו זה עם זה.לא ידוע מדוע בדיוק עברה פונט מהמציאות לעולם המיתולוגיה, אך לאחר שלטונו של רעמסס השלישי (1196-1164 לפנה"ס), הזכרון הממשי שלה נסוג עוד ועוד במוחם של המצרים עד שהיא אבדה לחלוטין והפכה לאגדה ופולקלור.