חודש לפרוץ המלחמה, ענף התיירות מתאבל עם המדינה כולה ועומד בפני שוקת שבורה. המלחמה הגיעה מעט אחרי שענף התיירות הצליח להתאושש מתקופת הקורונה, ומתמודד מול שערי מט"ח גואים ומיתון כלכלי. עונת הסתיו והחורף אליה התכוננו חברות התיירות בדגש יעדי איחוד האמירויות והמזרח היא למעשה עונה אבודה.
שנת 2024 "הלכה" ומתי נחזור לטוס? תמונת מצב תיירותית
תעשיית התיירות שמכניסה עשרות מיליארדי שקלים למשק מדי שנה, נעצרה לחלוטין עם פרוץ המלחמה. עשרות אלפי העובדים שמתפרנסים מהתעשייה עומדים להפגע באופן קשה. למרות זאת, מנגנוני הפיצוי של משרד האוצר פועלים לפי תבניות מקובעות שאינן רלוונטיות לענף ולתקופה, ורוב חברות התיירות המשמעותיות צפויות להיות מחוץ למעגל הפיצויים. המשמעות היא הוצאה של אלפי עובדים לחל"ת.
עומק המשבר משמעותי מאוד בתיירות היוצאת, הנכנסת ותיירות הפנים, אם כי לכל אחד מהתחומים מאפיינים שונים.
בתיירות היוצאת, צריך להתייחס בנפרד להיצע ולביקוש. בצד ההיצע, מרבית חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס לישראל. חזרתן לנתב"ג צפויה להיות איטית ועם פחות תדירויות ממה שהכרנו בעבר. חברות הלואו קוסט האופורטוניסטיות, שנעלמו ראשונות מהשטח והשאירו את נוסעיהם תלויים באוויר מבלי לדאוג להם, יהיו גם הראשונות לחזור כשיחושו במחסור בהיצע ואפשרות להרוויח כסף בטווח הקצר.
שלוש חברות התעופה הישראליות הפעילו בנוסף לצי המטוסים שלהם בשנת 2023 שמונה מטוסים חכורים. מטוסים אלו שימשו בעיקר לטיסות קצרות ליעדי נופש, והוחזרו לארצות המקור שלהם עם פרוץ המלחמה. לא ברור האם המטוסים יחזרו לשרת את השוק הישראלי בשנת 2024, אך היעדרם יקטין משמעותית את היצע המקומות. גם אם הם יחזרו, מחיר השימוש בהם יעלה משמעותית. מחירי הדלק נמצאים כבר כעת ברמה גבוהה והמשבר המלחמתי ימשיך לתמוך במחירי דלק גבוהים ויגרום גם הוא להתייקרות מחירי הטיסה.
בצד הביקוש, קברניטי המלחמה צופים לנו מלחמה ארוכה. גיוס המילואים הינו הגדול ביותר מאז מלחמת יום הכיפורים, וכאשר כל כך הרבה אזרחים מגויסים או חשופים לסכנות המלחמה אז פחות אנשים יחשבו על טיסה לחו"ל. בנוסף, המלחמה צפויה להעמיק את המשבר הכלכלי ולהעביר חלק מהאוכלוסייה לקו העוני. למרות אהבתם של הישראלים לחופשות בחו"ל, אלו יחזרו להיות מוצר מותרות בתקופה הקרובה.
יעדי העולם המוסלמי שהתעצמו בעקבות הסכם "אברהם" יספגו מכה משמעותית - הביקוש למדינות כגון טורקיה, מצרים (שארם א-שייח'), איחוד האמירויות ומרוקו יצטמצם משמעותית. יותר ישראלים יטוסו לארה"ב, שם הם מרגישים יותר בטוחים ופחות מאוימים. ההקלות בהסדרי הכניסה של ישראלים לארה"ב יעודדו את נסיעות הנופש לשם. כך גם במדינות שהביעו תמיכה בישראל ונחשבות לבטוחות, כמו צ'כיה.
הביקושים צפויים לחזור לטוס למטרות נופש בחו"ל החל מפסח, אך צירוף גורמי השינויים בצד ההיצע והביקוש יגרום לירידה משמעותית בכמויות היוצאים לחו"ל, המוערכת בכ-30% לעומת עונה רגילה.
השנה הקשה של בתי המלון בארץ תגיע בשנת 2024
בתיירות הפנים, כמעט כל מלאי החדרים של תעשיית המלונות מוקדש לאירוח המפונים. המחירים לאירוח של אדם או ילד נמוכים ביותר, אך הצירוף של תפוסות גבוהות של שהות ארוכה לאורך זמן יספק תזרים מספיק לתחזוקת תעשיית המלונות. ככל שהמלון מפואר יותר, הוא סובל יותר מהמצב וככל שהמלון עממי יותר, נשאר לו מרווח סביר לכיסוי הוצאות משתנות וקבועות.
השנה הקשה של בתי המלון תגיע בשנת 2024, כאשר המפונים יעזבו, המלונות יצטרכו לשפץ את בתי המלון ולאכלס אותם באורחים רגילים. הכלכלה הישראלית אחרי המלחמה תאופיין בירידת רמת חיים ויהיה קשה לאכלס את בתי המלון במחירים טובים שיחזירו ההשקעות הרבות הנדרשות לבניה ותחזוקה של בתי מלון.
מצבם של בתי המלון בתל אביב ובירושלים המשרתים תיירים מחו"ל יהיה יותר קשה ממצבם של מלונות הנופש באילת שיאוכלסו בחופשות של עם ישראל שיחזור מהמלחמה וינסה לחזור לשגרה.
הראשונים לחזור יהיו תיירים יהודים ונוצרים אוהבי ישראל
התיירות הנכנסת תהיה האחרונה להתאושש. תיירים נכנסים במספרים משמעותיים יגיעו לישראל רק בשנת 2025. הראשונים לחזור יהיו תיירים יהודים וקהילות נוצריות אוהדות ישראל. שקל חלש עשוי לתמוך בחזרה מדורגת של תיירים מוטי מחיר, ובשיפור התחרותיות של ישראל מול מדינות שכנות. עם זאת, שמה של ישראל כמדינה בטוחה נפגע ויקח זמן עד שישתקם.
תעשיית התיירות צריכה להתמודד עם הרבה גמישות ויצירתיות בכדי להמשיך לשרוד. ללא תמיכה של המדינה, המשבר יעמיק ועובדים רבים ישלמו במקום עבודתם, וכמו בקורונה - היציאה מהמשבר תושפע מכך באופן ישיר ותהיה איטית יותר. משבר המלחמה יגרום להעמקת תהליכי קונסולידציה ותהליכי דיגיטציה שהופכים את תעשיית התיירות ליותר חסינה בהתמודדות עם משברים שבאים בקצב הולך ותוכף. החזקים ישרדו ויפתחו יותר את העסקים הבינלאומיים שלהם בכדי להקטין את הסיכון של הפעילות בישראל.
ביציאה מהמשבר הצרכן הישראלי ימשיך לצרוך את מוצרי התיירות שהפכו ליותר מוצר צריכה הכרחי מאשר מוצר של מותרות. בדומה לקורונה, היציאה מהמשבר תלווה בצריכת מוצרי תיירות שהינם מרכיב חיוני בתהליך האוורור וההרפיה של החיים המתוחים והצפופים בישראל.
הכותב הינו מנכ"ל אשת טורס.