מלונות ארצנו, חלקם הגדול לפחות, מארחים בימים אלה של מלחמה את מפוני עוטף עזה והישובים שפונו בגבול הצפון, ומקבלים בתמורה עלות מינימום לכיסוי ההוצאות. אבל מה עם מאות יחידות צימרים ואירוח כפרי שמארחים, מבשלים ומספקים פעילות על חשבונם למפונים, ללא עזרת המדינה ומשרד התיירות?
מזה שלושה שבועות מארחים בתי ספר שדה, מתחמי אירוח כפרי וצימרים ברחבי הארץ את מפוני העוטף והצפון, והכל ללא קבלת שקל אחד מהמדינה שיעזור להם לעמוד בהוצאות. ולא מדובר רק על החלפת מצעים או ניקיון חדרים, חשמל ומים, אלא גם על האכלה קבועה, שילוב פעילויות לילדים והפגת הטראומה, יצירת תוכן למשפחות ושאר פעילויות תמיכה לאנשים שהם פליטים בארצם.
עתה מבקשים אותם תיירנים, שגם ככה עונת התיירות מתה מבחינתם, לקבל השתתפות ממשרד התיירות, בדומה לזו שהוא מעניק למלונות שמאכלסים את המפונים.
עסקי התיירות נמצאים בקריסה
אתמול בערב (רביעי) שלח מרכז השלטון האזורי, ביחד עם ראשי מועצות מכל הארץ הנמצאים במרחב הכפרי מכתב דחוף לשר התיירות ולמנכ"ל המשרד, בבקשה להתאים את ההסדר הקיים למרחב הכפרי במידי, לטובת הנקלטים ולטובת עסקי התיירות הנמצאים כיום בקריסה ולשלב את הצימרים ויחידות האירוח בהסדר. המכתב מפרט, בין היתר, את היתרונות הגדולים של המרחב הכפרי לחוסן הנפשי של המפונים בשל "אופי המתקנים המאפשר יצירת שגרה הדומה לנורמה המוכרת להם, המרחבים הפתוחים, הטבע הסמוך, תחושת עצמאות ושליטה שהוא מספק (כביסה ובישול עצמאי), מענה קהילתי תומך ומכיל, פעולות הפוגה במרחב הפתוח, סדנאות אמנות ועוד".
לפי המכתב לשר התיירות ומנכ"לו, ישנם כמה יתרונות לשילוב צימרים ויחידות אירוח בהסדר המוצע:
• למדינה - עשוי להיות פתרון זול יותר וכן פתרון ציוני וערכי לתמיכה בפריפריה ובמרחב הכפרי.
• למרחב הכפרי - כלכלה מקיימת עבור עסקי התיירות ועסקים נוספים שמחזיקים את הכלכלה
המקומית.
• לאורחים - ביחוד למשפחות, יציאה מבתי המלון ההמוניים לסביבה פתוחה, קהילתית,
ותומכת.
לפי כותבי המכתב, לכל העסקים יש רצון גדול להמשיך ולתמוך במפונים כל עוד יש צורך, אך מאידך נשחקת עד דק היכולת הכלכלית של העסקים התיירותיים כולם, שכן אין כלל הכנסות וגם האופק קודר ומדאיג מאוד.
כ-10,000 מפונים מישובי העוטף ועד אשקלון נקלטו בנגב
גורם בכיר במשרד התיירות אמר לוואלה! תיירות, שבמשרד מעוניינים לפנות מפונים ששוכנים במלונות, לדירות או מתחמי אירוח, וזאת כדי להוריד את העומס מהמלונות וגם כדי לאפשר חזרה מהירה יותר לשגרה. "משפחה שחיה בחדר אחד זמן ארוך כל כך - זה מאוד קשה", אמר הגורם, "כמה אפשר לאכול בחמגשיות כל יום?"
כזכור, בהתאם לסיכום בין שר התיירות חיים כץ לבין משרד האוצר, תושבי היישובים שניתנה הוראת שר הביטחון לפנותם, זכאים לדמי כלכלה, בסך של 200 שקלים ליום לבוגר ו-100 שקלים ליום לילד עד גיל 18, זאת מיום הוראת הפינוי הרשמי ולמשך כל תקופת הפינוי, בתנאי שאינם מתאכסנים במימון המדינה במלון או בית הארחה או בכל יחידת אירוח אחרת.
שי חג'ג' יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים, אמר: "עדיין מחסור במתקני קליטה, ויש לנו תושבים שבתוך טווח האיום אך אינם בהגדרה של הפינוי עד 7 ק"מ ונמצאים 20-7 ק"מ, מרביתם ללא ממ"ד ועלינו לדאוג לכולם. נכון להיום, ישנן מאות יחידות אירוח שלא נכנסות להגדרת 'מתקני אכסון' ו'מלונות', שנכללים בנוהלי הפינוי וההפוגה הקיימים, זאת למרות שאלה מאפשרים קליטה מיטבית לאלפי מפונים ומספקים תנאי מחייה עדיפים באופן משמעותי ממלונות עירוניים, בטח לאורך זמן. מישהו צריך לתת את הדעת גם למתפנים ביישובים של 20-7 ק"מ, שגם הם חשים מאוימים וסובלים מחרדות".
ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת הנגב ויו"ר תיירות הר הנגב, שהינו מיוזמי המכתב הגיב הבוקר למצב ואמר: "אני ממליץ למשרד התיירות להגיע כבר לשטח ולראות מה קורה פה. בשלושה שבועות האחרונים קלטנו במרחב הר הנגב כ-10,000 מפונים מישובי העוטף ועד אשקלון. קהילות שלמות שנרתמו, אנשי תיירות שנותנים מעצמם מעל ומעבר - מארחים בצימרים ומקומות הלינה הקטנים, עושים פעילויות הפגה, טיפולים לנפש, דואגים לאוכל - וכל זה ללא עלות למפונים, בהמון אהבה ועל חשבון התיירנים שיש להם אפס הכנסות בתקופה הזו. לא יכול להיות שבית ספר שדה בוקר שקלט פה ניצולים מהשעות הראשונות, לא ייכנס לשיפוי ויעמוד עכשיו בפני אתגרים תקציביים להמשך. וגם העתיד לא נראה מבטיח. אף גורם של משרד התיירות עוד לא הגיע אלינו, אני מחכה. יש להם עוד זמן לתקן".
ממשרד התיירות נמסר: "בהובלת שר התיירות חיים כץ ובסיכום עם משרד האוצר, תושבים שהממשלה החליטה לפנותם במסגרת החלטות ממשלה שונות, ולא התפנו למלונות וחדרי הארחה במימון המדינה, זכאים לקבל דמי מחייה בסך 200 שקלים למבוגר ו-100 שקלים לילד ליום, רטרואקטיבית מיום הפינוי. לגבי הסכמי התקשורת בין המדינה לפתרונות הארחה, יש לפנות לתגובה למשרד האוצר".