כשיהונתן וייס עשה קורס מורי דרך ("קורס חלמונית") לפני 12 שנים, הוא חשב שמטבע הדברים הוא ידריך קבוצות של מטיילים ישראלים בשבילים המאובקים של הארץ. הוא לא חלם שכמה שנים אחרי כן המסלול שבו בחר יוביל אותו לעולם של זוהר ונצנוצים, שבו הוא יבלה שבוע שלם עם שרה ג'סיקה פארקר, יטייל עם הנסיך וויליאם בשדרות רוטשילד, יסתובב עם נשיא ליבריה בעיר העתיקה וירגש את ראש ממשלת פפואה ניו גיני בפרשת השבוע.
"הכול התחיל בקבוצת מטיילים קבועה, ממש בתחילת דרכי, שיצאתי איתם לטיולים פעם בחודש", הוא מספר. "ב-2014, בצוק איתן, אחד החבר'ה שעבד אז במשרד החוץ הציע לי לקחת משלחת של עיתונאים מדרום-מזרח אסיה לסקר את הלחימה וגם להפגיש אותם עם כל מיני אישים. נעניתי להצעה, וזה היה באמת סיור מאוד מוצלח. משם זה התחיל להתגלגל".
בהתחלה הזמינו אותו מטעם משרד החוץ להדריך חברי פרלמנט, אחר כך עלה לדרג של שרים, יושבי ראש של פרלמנטים, ומשם זה כבר צמח להדרכת ראשי ממשלות ונשיאים, וגם, כאמור, לנסיך וויליאם ועוד אח"מים רבים, כמו ראש עיריית ניו יורק אריק אדמס שביקר לאחרונה, וגם ביקורים פרטיים של אישים כמו האתלטית המעוטרת ביותר בכל הזמנים, אליסטון פיליפס, נציב ליגת ה-NBA אדם סילבר, אנשים מתעשיית המוזיקה כמו דיג'יי בלאק קופי וטייסטו, האסטרונאוטים של ספייס אקס, מנכ"לים של חברות בינלאומיות ובעלי הון ועוד ועוד.
"יש קטעים מצחיקים לפעמים, שדווקא אנשים שלא היית מצפה מהם, זוכים להרבה תשומת לב מהעוברים והשבים, כמו נשיא ליבריה ג'ורג' ואה, שהגיע לפני כמה חודשים לביקור. כשטיילתי איתו בעיר העתיקה, הייתה המון התלהבות סביבו. בעבר הוא היה שחקן כדורגל מאוד מאוד ידוע, ולכן כל חובבי הכדורגל זיהו אותו, והוא הסתובב ממש כמו כוכב", הוא מספר. "לעומת זאת, יש הרבה ראשי מדינות שאף אחד לא מכיר, או שחקנים שעובדים המון אבל בארץ הם אנונימיים. היה לי למשל מקרה עם אמבת' דיוידץ, שחקנית עם פילמוגרפיה מאוד מרשימה, ששיחקה תפקיד חשוב ב'רשימת שינלדר' ו'קליפורניקיישן', אבל פה אף אחד לא זיהה אותה. אז כשהיינו ביד ושם, ביקשתי מחברים מורי דרך להרים לה ולהתלהב מהמשחק שלה ברשימת שינדלר, כדי שתהיה לה הרגשה טובה".
ואז שרה ג'סיקה פארקר אמרה: בוא נעצור בג'סר א-זרקא
אבל מבחינת יהונתן, הטיול עם השחקנית שרה ג'סיקה פארקר, שהגיעה אליו דרך סוכן הנסיעות שלה (בשיתוף פעולה עם נדב פרץ מחברת אאוטסנדנינג טרוול), היה אחת ההדרכות הבלתי נשכחות. "היא מהאנשים היותר מרשימים שפגשתי", אומר יהונתן שטייל איתה לא פחות משבוע ברחבי הארץ. "יש לה אינטליגנציה גבוהה והבנה אינטואיטיבית לתרבויות, למורכבויות. היא אחת כזו שמבינה את מאחורי הקלעים של אירועים ומצבים". לדבריו, האינטואיציה הזאת לקחה את קארי בראדשו המיתולוגית, שביקרה בארץ עם חברתה הטובה, למקומות מיוחדים שאח"מים רגילים בדרך כלל לא יגיעו אליהם.
"לדוגמה, כשנסענו לקיסריה, היא הבחינה בשלט שמורה לכיוון ג'סר א-זרקא. זה לא בדיוק באיי ליסט של אתרי התיירות, אבל היא הסתקרנה וביקשה שנחתוך לשם". בהזדמנות אחרת, כשישבו בהוספיס האוסטרי בעיר העתיקה בירושלים, היא קשרה שיחה עם קבוצה של נשים איריות מאוד תוססות, והשיחה הזאת לקחה אותה להרפתקה מיוחדת. "אחת מהנשים האלה הייתה עורכת דין באו"ם, והן היו אמורות ללכת לסעודת איפטר באחד ממחנות הפליטים. הן הזמינו אותה להצטרף. אמרתי לה שאנחנו מבטלים את התוכנית שיש לנו, ושהיא חייבת ללכת לשם", אומר יהונתן. "וזאת באמת הייתה חוויה אותנטית. ומה שיפה זה שהיא יצרה אותה בעצמה, בזכות האישיות שלה. זה היה לגמרי שלה".
אגב, אחד ההישגים שרשומים על שמו של יהונתן בהקשר הזה, הוא השתתפותו של בית האופנה משכית בשבוע האופנה בניו יורק בשנה שעברה. לדבריו, הוא היה זה שהביא את שרה ג'סיקה פארקר לחנות משכית, ומשם זה התגלגל הלאה.
להסתובב עם מר עולם שצריך לאכול כל הזמן
אבל עם כל הכבוד לגלאם האמריקני, גם בית המלוכה הבריטי עבר תחת הדרכתו של יהונתן. ב-2018 הגיע הנסיך וויליאם (בלי קייט שהייתי אחרי לידת בנה ג'ורג') לביקור, ויהונתן הדריך אותו בתל אביב.
סיורים קצרים מטעם משרד החוץ בדרך כלל נערכים בירושלים, אבל מהצד הבריטי נקבע שאת הסיור של הנסיך מוויילס במזרח ירושלים ידריך מדריך פלסטיני. "אמנם הדרכתי בלי סוף בתל אביב, אבל כאן בשביל הדרכה של בסך הכול 20 דקות בשדרות רוטשילד, התכוננתי כמו שלא התכוננתי בחיים. קראתי המון על תל אביב, וחיפשתי את ההקשרים החיוביים. בסוף דיברתי איתו על נושאים כמו למשל, התרומה הגדולה של בריטניה לעיר תל אביב, שהרבה מהתשתיות שלה קשורות לתקופת המנדט הבריטי, הנוכחות הבריטית בשמות רחובות, תל אביב כעיר עולם ועוד".
לדבריו, כיום הוא צריך להתכונן פחות ממה שהתכונן בעבר, בעיקר כי היכולת האינטואיטיבית לקלוט מי האדם שעומד מולו נעשתה יותר קלה. "זה פחות התפעלות מהגלאם שיש מאחורי זה, ויותר מה האדם עצמו צריך. למשל, הסתובבתי עם מר עולם דקסטר ג'קסון ויוני האנה שאירח אותו. היה מאוד מצחיק להסתובב עם שני ענקים כאלה שמרוב שהם כבדים, הם גם הולכים מאוד מאוד לאט, אבל העניין הוא שהם באמת צריכים לאכול כל הזמן. כל הסיור הוכתב סביב האוכל - מה אוכלים ומתי - כי יש להם תחשיב קלורי והרבה אילוצים שקשורים לתזונה שלהם. אז כל פעם היה רגע כזה שבו צריך לעצור הכול וללכת לאכול".
לעשות את ישראל במסוק ביום אחד
מתברר שלעשות את ישראל במסוק ביום אחד זו דרישה לגמרי מקובלת בקרב בעלי הממון. אבל יהונתן פגש גם לא מעט מוזרויות. "הייתה מיליארדרית שהגיעה לביקור רוחני אבל בפועל ישבה בברים עד השעות הקטנות של הלילה ומדי ערב פתחה שולחן ב-20,000 שקל רק על אלכוהול", הוא מספר. "או שחקנית מפורסמת חולת סרטן שלדבריו, הגיעה לארץ מאוד טעונה וסגורה. כשהגענו לשוק הכרמל דיברנו על מזונות-על, והרגשתי איך היא נפתחת. היא פשוט שתתה בצמא כל מידע שהיה לי על מזונות רפואיים. סיפרתי לה על המטפלת ההוליסטית שלי, והיא אמרה שהיא רוצה לפגוש אותה. לבקשתה, הבאתי אותה אליה שלוש פעמים למלון שלה בירושלים, ומאחר שהמטפלת מדברת רק עברית ורוסית, נאלצתי לשבת בכל פעם שעתיים בסשן ולתרגם. היא סיפרה שם את הדברים הכי אינטימיים שלה".
ממש לאחרונה ביקר בארץ ג'יימס מרפה, ראש ממשלת פפואה ניו גיני, לכבוד העברת השגרירות הישראלית לירושלים, ויהונתן מספר ששם קרה משהו שהוא מתאר כ"השגחה אלוהית". מרפה הוא אדוונטיסט של היום השביעי, ויהונתן ידע שנושאים תנ"כיים מאוד ייגעו בו כנוצרי מאמין. "אני אמנם לא שומר מצוות, אבל יש לי קשר ליהדות, ויצא שבהפטרה באותה שבת של הביקור שלו יש פסוק שמדבר על האיים הרחוקים שבניהם מגיעים לירושלים עם עושר רב. לדבריו, הוא הקריא למרפה את הפסוק כשהיו בירושלים, וראש הממשלה התרגש מאוד, ואף אמר שזה הרגע הכי מרגש שלו בארץ. "אני חושב שזאת הייתה הפעם הראשונה שבה האח"מ הוציא את המצלמה ועשה איתי סלפי, ולא ההפך", הוא צוחק.
"שליחות אמיתית לטובת מדינת ישראל"
"בסופו של דבר, אני רואה את העבודה שלי כשליחות אמיתית לטובת מדינת ישראל ועם ישראל", אומר יהונתן. "זה נשמע כמו מילים גדולות, אבל זאת האמת. אני תמיד מנסה להעביר מסרים מדויקים ואותנטיים שייפלו על אוזניים קשובות ויפתחו את הלב. זה הדבר שהכי חשוב לי".