שנה חדשה: המקומות הכי שווים בטבע הישראלי שאתם עוד לא מכירים

הטבע בישראל מכיל בתוכו יופי שניתן למצוא רק בארץ הכולל מורשת, היסטוריה, חי וצומח ייחודים. מסלולים ופרויקטים חדשים שיפתחו השנה לקהל הרחב מציגים איך ניתן לשמר ולחזר ממצאים שנחשפו ולהפוך אותם לחוויית ביקור מעשירה.

ביקשנו מרשות הטבע והגנים לקבל הצצה על כל הפרויקטים התיירותיים שעומדים להיפתח השנה בישראל, ומה ששמענו בהחלט יש למה לצפות. "אנו נרגשים להציג לקהל הישראלי פרויקטים חדשים שיעניקו חוויית ביקור משמעותית נוספת לגנים והשמורות", אומרת לוואלה! תיירות רעיה שורקי מנכ"לית רשות הטבע והגנים. "אנו משקיעים רבות בפיתוח שדרוג והנגשה של האתרים לצד עבודות שימור ושיקום ערך מוסף לכלל המבקרים לצד שמירת ערכי הטבע והמורשת".

לאחרונה התחדש גן לאומי ירקון, הממוקם בלב המרכז, בין ראש העין לפתח תקווה במקווה מים נוסף, הודות לפרויקט שיקום מרשים שהובילה רשות הטבע והגנים. ערוץ מים חיים המחבר בין מתחם תל אפק ובריכת הנופרים - נחל עינת. עבודות השיקום ארכו כשנתיים וחצי, במהלכן הפכה תעלת ניקוז חקלאית שקישרה בין מתחמי גן לאומי ירקון לאפיק נחל אליו הושבו מיני חי וצומח, כשהמרכזי שבהם או הדג האנדמי לבנון הירקון שנעלם מנחלי החוף של ישראל, ובריכת הנופרים הסמוכה אפשרה את השבתו של הנופר הצהוב שנעלם מהירקון מאז שנשאבו מעיינותיו ומעט המים שנותרו בו זוהמו. תעלת עינת הייתה תעלת ניקוז חקלאית שקישרה בין מתחמי גן לאומי ירקון בין מבצר אנטיפטריס למקורות הירקון. התעלה התבססה על אפיק נחל שהזין בעבר את הירקון. משנשאבו מי המעיינות והוא יבש, הפך לנחל אכזב ובהמשך לתעלה שנועדה לקלוט את תשטיפי הכבישים ושטחי החקלאות הסמוכים ולמנוע את זיהום הירקון בזרימת חורף שטפונית.

את המסלול בנחל עינת מומלץ להתחיל בתל אפק. לצפות על המרחב ממגדל התצפית הצפון מערבי של המבצר, לצאת מהפתח המזרחי ולפנות צפונה (שמאלה) בשביל היורד לכיוון האגם. עם סיום הירידה משמאל, תחת צל עצי הזית, ניתן לפגוש את השלט הראשון בסדרת השילוט החדשה, שלט זה עוסק בשירו של נתן יונתן - 'האיש ההוא'. השיר שנכתב בהשראת נופי ילדותו של יונתן, מתאר את נופי המים, הנחל והביצה, הקנה המצוי והערבות הבוכיות. הוא גם מזכיר את אבני המבצר, טחנת הקמח והשדות החקלאיים העוטפים את סביבת הירקון. מיד אחריו ניתן להתרשם מהנקודה שבה מזינים מי האגם את הנחל ולהתחיל במסע לשיקום והשבת נופי הטבע של נחל עינת. היציאה לנחל עינת היא דרך פשפש בגדר תל אפק, במסלול שביל בריכת הנופרים המוכר לכיוון מתחם מקורות הירקון. אין לרדת משבילי הטיול והכניסה למים אסורה.

במהלך 10 השנים האחרונות גן לאומי הרודיון עובר תהליך חשוב של פיתוח והסדרת אזורים נוספים לטובת קליטת הקהל, הסברה והמחשה של אזורים חשובים שנחשפו בחפירות הארכאולוגיות בהרודיון על ידי רשות הטבע והגנים. בשלבים הראשונים שלאחר החפירות ולפני ביצוע עבודות הפיתוח והסדרה מבוצעות עבודות שימור ארכאולוגי נרחבות.

עבודות הפיתוח, שבוצעו במהלך השנה האחרונה מאפשרות למבקר בפארק הרודיון לבקר ולחוות מקרוב אזורים נוספים, תוך מעבר במסלול מעגלי המתחיל במבואת האתר ומאפשר גישה אל נקודות עניין המרכזיות שבפארק.

בין הפרויקטים החדשים במקום שהסתיימו בשנה האחרונה: נבנה שביל נגיש המקשר את אזור המבואה לאתר ועד לאזור התיאטרון. במתחם התיאטרון נחשפו ונפתחו לקהל הרחב לפני מספר שנים החדרים המלכותיים בהם ישב הורדוס וצפה במתרחש בתיאטרון. בחדרים מפוארים אלו ניתן לצפות במיצג בטכנולוגית video mapping המוקרן על קירות החדר ומשולב הממצאים הארכאולוגיים המקוריים שנמצאו במקום.

בהמשך המסלול ניצן להמשיך אל עבר המדרגות המונומנטליות שהובילו אל ארמון מבצר-ההר, כאשר לצידן ניתן לזהות את שרידי הבר של הורדוס המלך- המאוזוליאום שבנה לעצמו במדרון החיצוני של ההר ופונה אל ירושלים.

מעל לשרידי הקבר נבנתה בשנה האחרונה מרפסת עם תצפית רחבה המאפשרת מבט קרוב אל הממצאים הארכאולוגיים הייחודיים של המאוזוליאום. ברחבת התצפית הוצבו שלטי המחשה והסברה, שרידים ארכאולוגיים ומודל מוקטן (1:15) של מבנה המאוזוליאום שנישא לגובה של כ-25 מ'.

מכאן ניתן להמשיך במעלה המדרגות ולעבור במסדרון הקשתות ודרך שער הכניסה להיכנס אל ארמון מבצר-ההר. כאן על גבי אחד מארבעת המגדלים שבהיקף המבצר, על גבי המגדל המזרחי העגול נבנתה תצפית המספקת למבקרים מבט של 360 מעלות אל המרחבים שבהיקף של הרודיון. התצפית נבנתה על שרידי המגדל שבעבר ככל הנראה נישא לגובה של עוד כמה עשרות מטרים וסיפק להורדוס המלך את המבט אל המדבר ואל ירושלים בירת ממלכתו.

בימים אלו עמלים ברשות על הכנת תכניות להמשך פיתוח והסדרת אזורים נוספים בפארק הרודיון לטובת קהל המבקרים.

ביקור בגן לאומי קיסריה הוא חוויה יוצאת דופן המשלבת עתיקות, גלריות, מסעדות ובתי קפה, אבל בעיקר ניתן לפגוש היסטוריה מרשימה מהתקופה הרומית. קיסריה הייתה עירו המפוארת של המלך הורדוס ואחת הערים הגדולות והחשובות בארץ ישראל. במקום נערכות עבודות פיתוח ושימור ולאחרונה אותר במקום בית הסוהר קיסריה מהתקופה הרומית.

במקור שימש המבנה התת-קרקעי כבור מים בצורת האות T, אך לאחר ימי הורדוס הוא הוסב לבית סוהר כשמעליו מכיוון צפון נבנה אולם בית משפט. בתוך הבור נמצאה כתובת בוץ של אסירה ובה נכתב: "האדון [ישוע] עזור לפרוקופיה". לדעת החוקרים ייתכן וכאן נשפט ונכלא פאולוס (60-58 לסה"נ), כפי שמופיע בברית החדשה: "ויהי מקץ שנתיים ימים ויקם [הנציב] פרקיוס פסטוס תחת פליקס; ופליקס חפץ להתרצות אל היהודים, ויעזוב את פולוס חבוש בבית האסורים [בקיסריה]" (מעשי השליחים כד, 27).

בשנת 132 לסה"נ נשפט רבי עקיבא בקיסריה ונכלא למשך יותר משלוש שנים עד אשר הוצא להורג, ייתכן וגם הוא הוחזק בבור זה: "בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד" (ברכות ס, עב).

העבודות צפויות להסתיים בקרוב ובסיומן יוזמן הקהל להיכנס לתוך חלל בית הסוהר ולהתרשם משרידיו.

בגן לאומי בית שערים התגלתה עיר עתיקה ששטחה כ-130 דונמים ונחשפו בה שרידים מופלאים של בית כנסת, מבנה ציבור (בזיליקה), בית מדרש, בתי מגורים, חומות העיר, שער ובית בד, וכן יותר מ-30 מערכות קבורה מפוארות ביותר, החצובות בסלע ויוצרות נקרופוליס - עיר מתים גדולה. למעשה זהו בית עלמין יהודי מהגדולים בעולם הקדום.

בגן לאומי בית שערים התגלתה עיר עתיקה ששטחה כ-130 דונמים ונחשפו שרידים מופלאים של בית כנסת, מבנה ציבור (בזיליקה), בית מדרש, בתי מגורים, חומות העיר, שער ובית בד, וכן יותר מ-30 מערכות קבורה מפוארות ביותר, החצובות בסלע ויוצרות נקרופוליס - עיר מתים גדולה, ולמעשה, בית עלמין יהודי מהגדולים בעולם הקדום. המקום מזוהה כמקום מושבו של רבי יהודה נשיא - שהיה המנהיג הדתי, הרוחני והמדיני של העם היהודי ובה ערך את המשנה. רבי יהודה נשיא ביקש להיקבר בבית שערים, וקברו הוכן עוד בימי חייו.

לאחר תקופה ארוכה של עבודות שימור, החודש ייחנך את "אולם בין המנורות" החדש במערת הארונות.
האולם אשר היה מכוסה בגושי סלע ואדמה נחפר עוד במהלך סיגרי הקורונה ונתגלו בו שני חדרים חדשים עם סרקופגים מרהיבים המקושטים בין היתר בתחריט מנורה יפהפה.

שמורת הטבע עין אפק נמצאת בסמוך לקרית ביאליק ומשמרת נופי ביצה ומקורות נחל שרובם אבדו מן הארץ. המטיילים שמגיעים לשמורה נהנים מטיול על שביל צף מעל ביצה מוקפת בצמחיית גדות עשירה ועופות מים ססגוניים.

את הטיול בשמורה מומלץ להתחיל מטחנת הקמח העתיקה - מבנה מרשים בן שתי קומות, שיסודותיו נבנו בתקופה הרומית ורוב שרידיו הם מהתקופה הצלבנית. אבל רגע לפני שעולים לגג הטחנה גשו לגן המקלט המיוחד של השמורה. בגן המקלט נשתלו לצמחים "אדומים" (נדירים ובסכנת הכחדה).

גן המקלט יצר מחדש וחושף למבקרים את ארבעת בתי הגידול שמאפיינים את אגן נחל הנעמן:
הביצה, המלחה, הכורכר והשקע חולי. הגן הוקדם בשנות ה-20 ובשנת 2019, עם השיקום של נחל הנעמן, עלה מפלס המים בצד המערבי של השמורה וגן המקלט שהיה שם הוצף וחלקו טבע.

בשנה שעברה החל שיקום בליווי מתכנן, ואף הוספו שני בתי גידול נוספים לארבעה הקיימים. אלו הם דיונת החול ואדמות כבדות. כחלק מהתהליך השיקום נזרעו צמחים בחממה, ועכשיו הם נשתלים בגן המקלט המחודש. גן המקלט חוזר ומתחדש, מתמלא ירוק ועם הזמן יהיה מרשים ויהפוך לביתם של צמחים שנמצאים בסכנת הכחדה. מי שירצה לצייר את הצמחים וטחנת הקמח, יוכל לעשות זאת על גבי כן ציור שהוצב במקום.