לתחנת הטיבוע שבפארק הצפרות אילת הגיעה השבוע קנית בצרה, ציפור שיר קטנה ונדירה מאוד, שדוגרת בעיקר במורד עמקי הפרת והחידקל שבעירק. ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע, נזכר כי לפני פחות מ-20 שנים היה הראשון לגלות קינון שלה בישראל. "קנית הבצרה היא אחת הציפורים המסתוריות בישראל. לפני כמעט 20 שנה, בקיץ 2006, גיליתי יחד עם עמית גפן ז"ל קינון של קנית בצרה בבריכות הדגים של להבות הבשן. טילי חיזבאללה שנורו לעבר עמק החולה במסגרת מלחמת לבנות השנייה קטעו את מאמצינו להמשיך מעקב אחריהן. שנתיים אחר כך הן נעלמו מעמק החולה, לא ברור למה. כיום, בריכות הדגים בהן דגרו ננטשו, והן עומדות לפני הרס מוחלט. תצפית נדירה זו באילת משאירה גחלת של תקווה, אולי נצליח לשמור על בתי הגידול הלחים בישראל וקנית הבצרה תמצא מנוחה ונחלה בארצנו".
השנה שבה נראו הכי פחות ציפורים נודדות באילת
בחברה להגנת הטבע מוסיפים, כי מאז שנות ה-50 נהרסו כמעט לחלוטין שטחי המחייה של הקנית בביצות מסופוטמיה בעקבות פרויקטים הנדסיים באגני הפרת והחידקל, בניית סכרים ועבודות ניקוז שונות, עד מצה שרק כשליש משטח הביצה המפוארת נותר. "לאחר מלחמת עירק והפלת שלטונו של עריץ סאדאם חוסיין, הוחלט לנסות ולשקם את הביצות. בסוף שנת 2006, כ-58% משטחי הביצות חזרו לחיים, אבל בצורת חמורה, והמשך בניית סכרים מצפון לביצות בטורקיה, סוריה ואיראן הובילו לכך שבשנת 2009 שטח הביצות התייצב על כ-30% משטח הביצה ההיסטורית. בנוסף, שטחים נרחבים בדלתת נהר טאנה שבקניה מוסבים בשנים האחרונות לשטחי חקלאות - בעיקר למטר גידול קנה סוכר. אזורים אלה הם אתרי חריפה חשובים מאוד עבור קנית בצרה. במציאות האזורית - צריך להודות על מה שיש ולקוות לטוב", מציין ד"ר פרלמן.
נועם וייס, מנהל פארק הצפרות באילת, מסביר כי באופן רגיל קניות בצרה נודדות מדרום עירק לכיוון עומאן, תימן ומשם אל מזרח אפריקה ולא עוברות אצלנו. "עתה, בסוף האביב, הן אמורות לחזור באותו הנתיב. יתכן והפרט שנמצא באילת, המצטרף לתצפיות ספורדיות נוספות מהשנים האחרונות בעיקר בחודש מאי באילת, מצביע על אוכלוסייה מקננת של מין זה שלא רק בעצי הפרת והחידקל אלא באזורים מערביים יותר. בפארק הצפרות אילת, שהוא שותפות של קק"ל, החברה להגנת הטבע, עיריית אילת, חבל אילות, רט"ג ומשרד התיירות, נעשים בשנים האחרונות מאמצים מיוחדים לשימור בתי גידול של צמחיית מים המשמשת את הקניות, לצד שורה ארוכה של מיני ציפורי סבך נודדות. התצפית בקנית בצרה מרגשת את הצפרים ומעוררת תקוות לכך שימצאו בעתיד אוכלוסיות חדשות מקננות של הקנית הנדירה הזאת. בינתיים, בעיראק מתקיימת עבודת שמירת טבע אינטנסיבית כדי לשמר את בית הגידול של הקנית", הוא אומר.
וייס מוסיף, כי הגעת הקנית הנדירה אינה מצביעה על שפע ציפורים השנה בנדידת האביב באילת. "עוד מוקדם לסכם לפני סוף העונה אך מסתמן כי זו תהיה השנה בה נראו הכי פחות ציפורים נודדות באילת. אין הדבר מצביע על משבר במצב הציפורים בהכרח. באם מצב בתי הגידול מדרום לאילת טוב ויש שם שפע מזון, אזי ציפורים יכולות 'לדלג' על אילת בדרכן צפונה ולהראות במספרים קטנים בלבד. אלו דווקא השנים בהן יש המוני ציפורים נודדות באביב באילת שמדאיגות אותנו, אז הופכת אילת לתחנת עצירה בחירום עבור הציפורים, שמגיעות בשנים אלו לעיתים קרובות תשושות וחסרות שומן, צידה להמשך הדרך", לטענתו.
הפורום לחינוך סביבתי באילת ובערבה ופארק הצפרות באילת קיימו השבוע אירוע מיוחד לכבוד יום הנדידה הבינלאומי, בהשתתפות מאות תלמידים ובשותפות עם עיריית אילת, מוא"ז חבל אילות, רט"ג, חברה להגנת הטבע, אל ארצי, המשרד להגנת הסביבה - התחנה למניעת זיהום ים, אקופיס וצלול. יחד, הם הקימו תחנות חוויתיות שהעבירו את המסר החשוב ולפיו נדידת העופות אינה מובנת מאליה ואין לנו ברירה אלא לסייע לציפורים לנדוד. "עסקנו במצב ציפורי הים לנוכח זיהום פלסטיק במים, הקושי לנדוד בעקבות משבר האקלים ואבדן בתי הגידול, וכמובן עסקנו במצבה של השונית באילת. האירוע הוא אחד בסדרה של פעילויות חינוכיות שנפרשות לאורך השנה ומייצרות מודעות סביבתית גבוהה בקרב תלמידים ומשפחותיהם, במקום עם הטבע הכי עשיר בישראל", מסכם וייס.