תעלומה מסתורית מימי קום המדינה עדיין מחכה לפתרון, ולאיש אין קצה חוט - גם יותר מ-75 שנה אחרי. ראשית הסיפור בירושלים של שנת 1948, חודשים ספורים לפני הקמת המדינה, כאשר מלחמת העצמאות כבר החלה והמנדט הבריטי נמצא בסוף ימיו. בליל ה-12 בפברואר עצרו הבריטים ארבעה לוחמי הגנה, ששמרו בעמדת תצפית סמוך לשער מנדלבאום בירושלים והעלו אותם לרכב הסיור. בתום נסיעה קצרה, הלוחמים הושלכו מהרכב באזור שער שכם, וביום המחרת נמצאו גופותיהם ליד שער האריות לאחר שנרצחו על ידי המון ערבי.
הם הצמידו רימון ללב ומתו חבוקים: צמד הלוחמים שבגין ביקש להיקבר לידם
יום הזיכרון: סיורים בין אנדרטאות לזכר חללי מלחמות ישראל
מים חיים: מעיינות שהוקמו לזכר חללי צה"ל
אחד מארבעת הלוחמים היה שמעון ניסני, בעל נגריה בשכונת בית ישראל, שכלל לא היה אמור להיות בעמדה אך נכח במקום לאחר שהחליף משמרות עם חברו לארגון ההגנה, פנחס שפיגלמן, דקות אחדות לפני תחילת המשמרת. הודות להחלפת המשמרות - שפיגלמן ניצל.
סיפור קבורתו של ניסני נראה כאילו נלקח מסרט בדיוני. עקב המצב הביטחוני הרעוע באותם ימים, הקבורה בהר הזיתים התקיימה רק במועדים מסוימים, וניסני נלקח לקבורה יחד עם גופות נוספות של נפטרים מהימים האחרונים. ניסני, יליד פרס, היה אמור להיקבר בחלקת הספרדים, אך בעוד נושאי האלונקות עסקו בקבורה בחלקה אחרת, נפתחה לעברם אש והם נאלצו להימלט מהמקום. לאור הנסיבות נטמן ניסני במהירות בקבר סמוך, לא בחלקה שבה היה מיועד להיקבר, ומלוויו פנו לנוס על נפשם. רגע לפני שעזבו את המקום, יצחק, גיסו של שמעון, עצר. הוא הבחין בגופתה של ילדה כבת 8 שנותרה מוטלת על הקרקע בסמוך להם מבלי שנקברה. על-פי פנקסי פטירה של ועד העדה הספרדית, שמה רחל בת ויקטוריה חיים. בהחלטה מהירה חפר הגיס את קברו הטרי של ניסני, טמן בתוכו את גופת הילדה וכיסה את שניהם יחד למנוחת עולמים - ללא כל סימון או מצבה. אף על פי שנטמן בחלקה אחרת, עד היום מצוין ברישומי החברה קדישא הספרדית שניסני קבור בחלקת הספרדים.
הקבר נפתח אחרי 42 שנה, ומצאו בו עצמות של ילדה קטנה
ב-19 השנים שחלפו מאז, עת שלטו הירדנים גם בהר הזיתים, משפחתו של ניסני לא הייתה יכולה לפקוד את קברו. עם תום מלחמת ששת הימים ניסתה המשפחה למצוא את מקום מנוחתו של שמעון. מכיוון שמקום קבורתו האמיתי לא נרשם בשום מקום, ומכיוון שבית העלמין ניזוק קשות במהלך שנות השלטון הירדני, לא ניתן היה למצוא סימנים מזהים והדבר לא עלה בידם.
רק בשנת 1990 זוהה קברו של ניסני. הדבר קרה לאחר שפנחס שפיגלמן, שהחליף משמרת עם ניסני ז"ל, ערך מחקר מעמיק כדי לאתר את קברו של חברו המנוח, לאחר שנים רבות שבהן נשא בלבו תחושת אשם. תמונה ישנה שהוצלבה עם סימני דרך שזכר גיסו של ניסני, בשילוב עם איתור העובד הערבי שסייע בקבורתו - הביאו למציאת מקום הקבורה המשוער. כשפתחו את הקבר לאחר 42 שנה, גילו בני המשפחה יחד עם עצמותיו של ניסני את עצמותיה של הילדה הקטנה, וכך, לאחר עשרות שנים, ניתן היה לקבוע בוודאות שזהו קברו האבוד של שמעון ניסני.
השניים כוסו חזרה, עצמותיהם נשארו במקום מבלי להזיז אותן, והם ממשיכים לחלוק את אותו הקבר. בהמשך הוקמה מצבה צבאית על מקום הקבר הנושאת את שמו של ניסני, אך שאלת זהות הילדה נותרה עד עצם היום הזה בגדר תעלומה. מלבד שמה ושם הוריה לא ידוע עליה דבר.
"לא הצלחנו למצוא אפילו קצה חוט"
החל משנת 2006 מפעילה עמותת אלע"ד מרכז מידע בהר הזיתים, שחלק מרכזי בפעילותו היא סיוע באיתור והנגשת מידע בנוגע לנקברים במקום. עד כה זכה הפרויקט להצלחה רבה ואלפי קברים, שרבים מהם היו אנונימיים, כבר זוהו ומופו. הודות לכך, משפחות רבות זכו לסגור מעגל ולפקוד את קברי יקריהם לאחר עשרות שנים.
מתוך רצון לחלוק כבוד לילדה הגלמודה, נכנסה עמותת אלע"ד לתמונה גם במקרה זה. ביום חמישי האחרון הוכן לזכרה שלט זיכרון, שיוצג ויונח על קברה בטקס אזכרה שיתקיים ביום הזיכרון, 25.4.23. על מנת לקבל פרטים נוספים על חייה ועל דמותה, מנסה עתה העמותה לאתר קרובי משפחה או חברים שמכירים את הסיפור מקרוב ויוכלו לשפוך אור על פרטי המקרה ואף להשתתף בטקס.
"בחודשים האחרונים אנחנו עושים פעולות רבות בניסיון לאתר מידע על הילדה האלמונית, אך בינתיים לא הצלחנו למצוא אפילו קצה חוט", אומר יונתן מנוביץ', מנהל מרכז המידע שמפעילה עמותת אלע"ד. לדבריו, "למאמצי החיפוש נרתמו מתנדבי ארגון 'לתת פנים לנופלים' ועובדי ארכיון עיריית ירושלים, אך מאחר ומאמצי האיתור לא הצליחו להביא לפריצת דרך, החלטנו לפנות לעזרת הציבור הרחב".
"צריך לעשות משהו לזכרה"
"אנשים לא מכירים את הסיפור. היו כל כך הרבה אירועים באותה תקופה שבין הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר להכרזת המדינה בה' באייר. אלה אנשים ששכחו אותם", אומרת שרה ברנע, חוקרת הר הזיתים, שפועלת רבות בניסיון להתחקות אחר קורותיה של הילדה האלמונית. "אנחנו לא יודעים מי היא, לא יודעים כלום על משפחתה. צריך לעשות משהו לזכרה".
ברנע התוודעה לסיפורה של הילדה בביקור אצל אחותו של ניסני, לאה, אותה הכירה במהלך מחקרה אודות חייו ומותו של שמעון. "זה ממש נגע ללבי שאין מי שיעלה לקברה, אין מי שיכבד את זכרה. חשבתי שהגיעה העת לעשות מעשה ולקיים גמילות חסד של אמת", אומרת ברנע.
כעת מנסה עמותת אלע"ד (עיר דוד) לסגור מעגל, ומבקשת את עזרת הציבור בטלפון: 02-6275050.