"אנחנו שמים את השטחים הפתוחים שלנו בעדיפות אחרי מלחמות, יוקר המחייה, אחרי משבר הדיור - כשנתעורר (הטבע) לא יהיה יותר ואי אפשר להחזיר - לא את הטבע ולא את השטח הפתוח", כך אומר ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז, שסיירנו עמו בשטחים הירוקים האחרונים שנשארו במרכז הארץ.
לדבריו של מליחי, "השופלים והמשאיות מפרקים את הטבע מטר אחרי מטר כדי לאפשר בנייה של עוד שכונות. יש מסדרונות אקולוגיים שמפסיקים לתפקד: מטיילים, בנייה, תאורה, כלבים וחתולים שמסתובבים ומגרשים חיות בר - כשנתעורר יהיה מאוחר מדי, אי אפשר להחזיר את הטבע. הקצב שלוקח לתכנן ולאשר את המסדרונות האלה לעומת הקצב של אכילת השטחים הפתוחים כתוצאה מתשתיות, רכבות, כבישים ובניה יותר גבוה. מה יהיה בעתיד? תלוי מה הציבור רוצה".
מהם מסדרונות אקולוגיים?
מסדרונות אקולוגיים הם רצועות של שטחים פתוחים אשר מקשרים בין שטחים טבעיים מוגנים כמו שמורות טבע ויערות. רציפות השטחים האלה מאפשרת תנועה של חיות בר והפצה של צמחי בר. הפתרון של "מסדרון אקולוגי" הוא הדרך שלנו להתמודד ולהשיב איזון מסויים לטבע בעקבות מעורבות האדם, ריבוי הבנייה התשתיות ועוד.
החשיבות של השונות הגנטית ומעבר בעלי חיים
במשפחת דורבנים לדוגמה, כשהצאצאים גדלים אין יותר מקום באזור הליבה להקים את הדור הבא, לכן הדורבן מתחיל ללכת ממגדל צדק לגן לאומי ירקון, עובר שטח חקלאי, חלקו מגודר ומרוסס, חוצה את מסילת הרכבת ואחרי כל התלאות, אם הוא שרד, הוא צריך להיות זכר מספיק גדול וחזק כדי שנקבה תבחר בו.
שונות גנטית זה הבסיס לשרידות בעלי החיים. אם הם ימשיכו ויתרבו בתוך עצמם בתא שטח אחד, הם יהיו חלשים ופגיעים למחלות - ולאט לאט יכחדו. ישנה חשיבות גדולה למעבר פרטים בין שטחים שונים וחיזוק השונות הגנטית.
מה קורה במרכז הארץ
בין הערים ראש העין, אלעד ובסיס נחשונים - יש 850 מטר, זה המסדרון האקולוגי הארצי. כל הטבע הנפלא הזה: צבאים, שועלים, דורבנים ועוד, תלוי בכמה מאת מטרי בודדים שכל הזמן "אוכלים אותם" מהצד, בונים ומתקרבים. ככל שאנחנו מתקרבים לאזור שמלא בנוכחות אדם, גודל החיה מצטמצם והיכולת שלה לעבור במעברים מתחת לכבישים או בתוך גדרות - יורד.
במזרח כפר סבא, כשבעל חיים רוצה להגיע מנחל ירקון לנחל פולג חייב לעבור ב-450 מטרים שנותרו. זה צוואר בקבוק, אדמה חקלאית שעוברים בה מדי יום מאות בעלי חיים -ועכשיו הולכים להצר אתו עוד יותר מתוך אינטרסים לבנות איפה שנוח. אם הציבור לא ילחם - לא ישארו לנו שטחים פתוחים ומסדרונות אקלוגיים. אנחנו נישאר אזור של חולדות, תיקנים ועורבים, אבל חיות הבר יעלמו והנכדים שלנו יראו אותם רק בספרים.
מה הפתרון?
לפי מליחי, אפשר לעצור את הרשויות רק בעזרת הכנת תוכניות על-פי מוסדות התיכנון: האם מותר להקים גדר, מבנה, האם להשאיר מעברים לארנבות, לדורבנים, לשועלים. "הפתרון הוא בצורת תוכנית סטטוטורית למסדרונות אקולוגיים", הוא מסביר. "אנחנו פשוט רוצים שהציבור יבין את חשיבות המסדרון ויתנגד לתוכניות שרוצות לצאת לשטחים הפתוחים, תוכניות שמקדמים פרנסי העיר במקום לחזק את מרכזי הערים.
"אם הציבור לא ילחם, לא ישארו לנו שטחים פתוחים ומסדרונות אקלוגיים. אנחנו נישאר אזור של חולדות, תיקנים ועורבים, אבל חיות הבר יעלמו והנכדים שלנו יראו אותם רק בספרים".
לכל הכתבות בסדרה "דוקו טבע"