מדינת ישראל מתאפיינת במצוקת קרקע חמורה הנובעת ממגבלות שטח, מגידול מהיר של האוכלוסייה ומפיתוח מהיר שנועד לתת מענה לגידול באוכלוסיה. כפועל יוצא, השטחים הטבעיים בישראל מצומצמים, מקוטעים, ומאויימים תדיר על-ידי לחצי פיתוח.
מקום המדינה ועד היום, הצטמצם שטח בתי הגידול הלחים בישראל מכ-180,000 דונם לכ-10,000 בלבד. הדוגמא הבולטת ביותר היא ייבוש החולה, אולם בכל הארץ יובשו בריכות חורף ואגני ניקוז, נבנו שכונות על נחלים, זוהמו מקורות מים טבעיים וכדומה. מלבד ההשפעה המיידית על בני האדם, גם חיות בר רבות נפגעו ולדוגמא, אפשרויות המנוחה של מאות מיליוני ציפורים שחולפות מדי שנה בארץ בעת הנדידה מאירופה לאפריקה, הצטמקו מאוד.
ביום חמישי השבוע (2.2.23) יצויין בישראל ובעולם היום הבינלאומי לשמירת בתי גידול לחים, והשנה הוא בסימן שיקום בתי הגידול הלחים והחזרתם לתפקוד אקו-הידרולוגי ככל הניתן. "בית גידול לח הוא אזור שמוצף במים כל השנה או באופן עונתי, ובכלל זאת נחלים, מעיינות, אגמים, ביצות ובריכות חורף", מסבירה דנה טבצ'ניק, מנהלת היחידה לשיקום נחלים בחברה להגנת הטבע. לדבריה, בתי גידול לחים בריאים ומתפקדים מבטיחים רווחה לאנשים באזור, על ידי אספקת מים באיכות טובה והפחתת ההשפעות השליליות של אירועי אקלים קיצוניים, תרומה לחקלאות משובחת וכן הם שומרים על המגוון הביולוגי, שכן הם מקיימים בית גידול למגוון עשיר של בעלי חיים וצמחים. "ישראל התברכה בשפע של בתי גידול לחים, אולם כ-90% מהם כבר נהרסו ונחרבו מאז קום המדינה בשל פיתוח ובנייה מואצת, שאיבת מים מהנחלים ומעיינות, והזרמת שפכים ומי קולחים אליהם במקום", היא מוסיפה. "המעט שנותר נמצא היום תחת איומי פיתוח תשתיות וכבישים, שמתוכננים ללא הבנה או איזון בין הצורך שלנו לשמר את בתי הגידול הלחים לצורך שלנו להמשיך פיתוח חכם".
למה בתי גידול לחים כל כך חשוב לאדם?
בחברה להגנת הטבע מציינים, כי שינויי האקלים ואיבוד המגוון הביולוגי הרחב המסתמך על בתי הגידול הלחים, מחייבים את הממשלה לקבוע יעד ברור של שמירה על כל בתי הגידול הלחים שהצליחו לשרוד עד כה וטרם נחרבו, ואין לתת לכביש חדש או תשתית כלשהי לחצות בית גידול ולייבש אותו. המשך פגיעה בהם רק תוביל להמשך הכחדת המינים ופגיעה בבטחון ובריאות התושבים. בתי גידול לחים ידועים כסופחי פחמן דו חמצני וכן כאזורי קליטה של גשם בעת אירועי קיצון, אם לא בשביל הסביבה, אז יש לשמרם בשביל האדם. אנשי החברה מדגישים כי ישנם מאבקים רבים שנוגעים לבתי גידול לחים בישראל, אולם שניים מהם מתבלטים במיוחד: שמירה על נחל נעמן שבצפון ושמירה על ברכת החורף ביער חדרה.
נחל נעמן - פנינה שנשמרה בסמיכות לפיתוח האדיר של הקריות
בפאתי גוש הקריות, בשוליים המערביים של עמק זבולון, זורם נחל נעמן. לאורך שנים הוא היה פגוע ומוזנח, אך בשנים האחרונות עמלים על שיקומו. בסמיכות לו נמצאת שמורת הטבע עין אפק ועין נמפית. אלו משמרים בתי גידול לחים לאורכו של נחל נעמן. פנינה זו נשמרה בסמיכות לפיתוח האדיר של גוש הקריות ומשמשים מפלט מהערים המצטופפות, ומהוות בית למינים בסכנת הכחדה. למרות זאת, כיום מוצע לחצות את מרחב זה בכביש חדש שאמור לחבר את כביש 22 אל כביש 6 שצפוי לחצות את עמק זבולון מדרום לצפון. "הכביש אמור לחצות את נחל נעמן ולהוות חוצץ בין עין נמפית לשמורת עין אפק, ובכך לפגוע קשות ברצף בתי הגידול החשובים הללו שהשתמרו במרחב זה. ההצעה להקים את הכביש נוגדת גם כל היגיון תחבורתי, שכן, לפי נתוני חברת נתיבי ישראל שמקדמת אותו, שדרוג כביש 4 אשר נבחן כחלופה על ידי נתיבי ישראל, מביא לתוצאות תחבורתיות טובות בהרבה", מציין דרור בוימל, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע.
בריכת יער ויער חדרה - שמורת טבע נדירה מוכרזת
מדרום לחדרה בין כביש 4 לכביש 2 מתקיים רצף שטחים פתוחים מגוונים וערכיים: גן לאומי פארק השרון, נחל אלכסנדר, יער חדרה, בריכת יער ושטחים חקלאיים פתוחים. רצף זה מורכב, בין היתר מבתי גידול לחים ובהם בריכת יער ונחל אלכסנדר. בנוסף, בשל היות האזור נמוך מסביבתו הוא מאופיין במי תהום גבוהים בחודשי החורף, ואף הצפה חורפית של שטח היער. כתוצאה, האזור מאופיין בבתי גידול לחים רבים ומגוונים שמחזיקים בהם ערכי טבע רבים, ומינים רבים בסכנת הכחדה.
במרחב זה מעוניינת חברת נתיבי ישראל להעביר כביש כהמשך לכביש 9 שהוקם בשנים האחרונות ממזרח, ולחברו עד לכביש 2. "כביש זה צפוי לחצות את המרחב הזה ולקטע, תוך פגיעה קשה ברצף השטחים הפתוחים ובנוף הפתוח והמרשים המאפיין אותו. לא רק זאת, מכיוון שמדובר בסביבה עם מי תהום גבוהים אשר כוללת תוואי זרימת מים עליים ותת קרקעיים, הקמת הכביש עשויה לפגוע קשות בהזנת המים לבריכת יער, אשר הינה שמורת טבע נדירה מוכרזת", מוסיף בוימל.
ביצת פולג - המקרה שהצליח
אולם, מאבק נחוש שלקחו בו חלק ארגונים רבים, ובהם החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים המועצה האזורית חוף השרון ואלפי תושבים, הסתיים לאחרונה לטובת הטבע המיוחד שבביצת הפולג, השריד האחרון לנוף ביצה נרחב שהשתרע בעבר באגן הפולג. "מדובר בביצה השנייה בגדלה אחרי ביצת החולה, בשטח היסטורי של כמה אלפי דונמים. מרחב ביצת הפולג הינו שטח פתוח נרחב ובו בתי גידול לחים מתפקדים, מגוון חי וצומח עשיר, חלקו נדיר ובסכנת הכחדה מקומית ועולמית, הראוי לשימור והגנה. בין היתר, המרחב משמש בסיס למיני חולייתנים רבים ביניהם דורבנים, ארנבות, שועלים , נמיות, גיריות ותנים. בין המינים בסכנת הכחדה הנסמכים ישירות על הביצה הם קרפדה מצויה וחתול ביצות", מספרת דנה טבצ'ניק, מנהלת היחידה לשיקום נחלים בחברה להגנת הטבע.
בביצת הפולג מיוצגים שני בתי גידול הנמצאים בסכנת הכחדה: בית הגידול הלח, ובית הגידול של הקרקעות הכבדות. בתי גידול אלה הצטמצמו בהיקפם בצורה מרחיקת לכת לאורך השנים, עד כדי כך שהם בתי גידול המצויים בסכנת הכחדה, ורבים מן הצמחים בבתי גידול אלה נמצאים בסכנת הכחדה. עד היום תועדו בביצת פולג 215 מיני עופות, כ-190 נצפות מידי שנה. ביצת הפולג מהווה אתר חריפה וחנייה בנדידה חשוב ביותר ובעונות הנדידה ובמהלך החורף נמצאים מדי יום אלפי ברווזים, אלפי שחפים, מאות חופמאים ועופות דורסים נדירים, ביניהם עיט צפרדעים המוגדר בסכנת הכחדה עולמית. עבור שני מיני חופמאים בסכנת הכחדה עולמית, קיווית מצויצת ולימוזה מצויה, ביצת הפולג מהווה אתר בעל חשיבות גבוהה ביותר. כשטח טבעי בלב האזור האורבני של השרון, משמרת הביצה ובתי הגידול הלחים שסביבה, מאות מיני חי וצומח ומהווה ליבה מרכזית במסדרון האקולוגי הגדול ביותר במרחב השרון. "בצמוד לביצה עוברת מסילת החוף, אשר צפויה להיות מוכפלת במסגרת שדרוג מסילת החוף. במסגרת תכנית זו היה ניסיון לקדם כביש חדש, בסמוך למסילה, על חשבון הביצה, שימשיך את איילון עד לנתניה. לאחר המאבק, הוועדה לתשתיות לאומיות שדנה בתכנית החליטה לבטל את קידומו של הכביש", מוסיף בוימל.