זה ידוע שנחשים מריחים מצוין ומחפים בכך על חוש הראייה והשמיעה החלשים שלהם. בנוסף, המומחים יודעים כבר זמן רב זה שנחשים יכולים לחוש תנודות קול דרך הקרקע - מעין חוש מישוש באמצעות גלי קול - אבל עד כה לא היה ידוע האם הם יכולים לשמוע גם תנודות של קול באוויר, ובמיוחד מהו האופן שבו הם מגיבים לצלילים.
במאמר חדש שפורסם החודש ב-PLOS ONE, חוקרים שבדקו את הנושא קובעים שנחשים דווקא כן משתמשים בשמיעה בכדי לעזור להם לפרש את העולם, ומפריכים את המיתוס השגוי לפיו נחשים הם חירשים לקולות הנישאים באוויר.
המחקר שלהם, שכלל 19 נחשים שונים משבעה זנים, גילה שלא רק שלנחשים יש שמיעה אווירית, אלא שזנים שונים של נחשים מגיבים בצורה שונה למה שהם שומעים.
במאמר שפורסם ב-scientificamerican הסבירו החוקרים למרות שראייה וטעימה של האוויר הן הדרכים העיקריות שבהן נחשים חשים את סביבתם, המחקר שלהם הראה שהשמיעה עדיין משחקת תפקיד חשוב ביכולות החושיות של נחשים.
לדבריהם - זה הגיוני מנקודת מבט אבולוציונית. נחשים עשויים להפגע מטורפים כולל לטאות כוח, חתולים, כלבים ונחשים אחרים. השמיעה היא חוש חשוב הן להתחמקות מטורף והן להימנעות מפציעה (כמו דריכה או דריסה בלתי מכוונת).
"לצורך הניסויים שלנו, שיתפנו פעולה עם בית הספר לתרגול יצירתי של אוניברסיטת קווינסלנד לטכנולוגיה, כדי להקים חדר אטום לרעש ולבדוק בו נחש אחד בכל פעם. בעזרת שימוש בדממה שהייתה בשליטתנו, השמענו אחד משלושה צלילים, שכל אחד מהם כולל טווח של תדרים: 1-150 הרץ, 150-300 הרץ ו-300-450 הרץ. לשם השוואה, טווח הקול האנושי הוא בערך 100-250 הרץ, בעוד שציפורים מצייצות בכ-8,000 הרץ".
זו לא הפעם הראשונה שחוש השמיעה של המחשים נבדק. במחקר קודם, חוקרים תלו נחשי עכסן אימתן בסל רשת פלדה וצפו בהתנהגותם המוגבלת בתגובה לתדרי צליל בין 200Hz ל-400Hz. במחקר אחר, חוקרים השתילו אלקטרודות במוחם של נחשים מורדמים חלקית, וזיהו תגובות חשמליות בתגובה לצלילים של עד 600 הרץ.
אבל המחקר הנוכחי הוא הראשון שבדק כיצד מיני נחשים שונים מגיבים לצלילים במרחב שבו הם יכולים לנוע בחופשיות. החוקרים השתמשו גם במד תאוצה כדי לזהות אם הצלילים מייצרים רעידות בקרקע. בדרך זו הם אישרו שהנחשים אכן מבחינים בקולות הנישאים באוויר, ולא רק מרגישים את הרעידות בקרקע.
האם נחשים נעים לכיוון הקול או הרחק ממנו?
רוב הנחשים הפגינו סוגים שונים מאוד של התנהגויות בניסויי הקול בהשוואה לביקורת.
נחשי פיתון וומה (או פיתון החול) - נחש לא ארסי הנפוץ במערב אוסטרליה ובפנים הארץ - הגבירו משמעותית את תנועתם בתגובה לקול ולמעשה התקרבו אליו. הם הפגינו התנהגות מעניינת שנקראת "פריסקופינג", שבה הנחשים מרימים את השליש הקדמי של גופם באופן שמעיד על סקרנות.
לעומת זאת, שלושה מינים אחרים - פתן המוות, טאיפן ופתן חום - היו בעלי סיכוי גבוה יותר להתרחק מהקול, מה שמאותת על גישת הימנעות אפשרית.
עוד על נחשים
תיעוד נדיר: נחשי עכסן בריקוד קטלני כדי לזכות בתשומת לבה של נחשה
עונת הנחשים החלה; זה מה שיש לעשות אם נתקלתם בנחש בטיול
מתוך המחקר - נחש ממין טאיפן חופים מגיב לצליל הנע באוויר בתנועות מחקר זהירות
האם נחשים יכולים לשמוע אותנו?
המחקר הפריך עוד יותר את המיתוס לפי נחשים הם חירשים. הם יכולים לשמוע - פשוט לא כמו בני האדם. נחשים יכולים לשמוע רק תדרים נמוכים, בערך מתחת ל-600Hz, בעוד שרובנו יכולים לשמוע טווח הרבה יותר רחב. לכן סביר להניח שנחשים כנראה שומעים גרסאות עמומות של מה שאנחנו עושים.
אז האם נחשים יכולים לשמוע אותנו? תדר הקול האנושי היא בערך 100-250 הרץ, תלוי במגדר. הצלילים שהושמעו בניסויים כללו את התדרים הללו, והושמעו במרחק של 1.2 מ' מהנחשים ב-85 דציבלים - שזו בערך המקבילה של קול דיבור חזק.
הנחשים במחקר הגיבו לצליל הזה, ורבים מהם באופן משמעותי. החוקרים מסיקים שדי בטוח לומר שנחשים יכולים לשמוע אנשים מדברים בקול רם או צורחים. זה לא אומר שהם לא יכולים לשמוע גם מישהו סתם מדבר (כשתדר של שיחה רגילה הוא בערך 60 דציבלים) - פשוט לא נבדק סאונד ברמת הרעש הזו.