יום אחד אתה מתעורר בדירת השניים וחצי חדרים שלך ומגלה 70 חדרים נוספים. זה מה שקרה לבחור טורקי אחד שמצא סדק באחד מקירות בבית, שבר אותו וגילה פתח לעיר תת קרקעית סודית ששימשה מקום מסתור ל-20 אלף איש.
בסיפור מוזר שאירע בשנת 1963, תושב העיירה דרינקויו שבטורקיה שיפץ את ביתו כשהבחין שרבות מהתרנגולות שלו נעלמו. במהלך השיפוץ הוא הבחין בסדק קטן שנוצר במרתף ביתו והסיק שהתרנגולות שלו עברו דרכו - ולא חזרו. כשהחליט לחפש להיכן נעלמו התרנגולות, הוא שבר את הקיר וחשף כניסה לעיר תת-קרקעית ענקית.
התגלית שלו הייתה הראשונה מבין יותר מ-600 כניסות לעיר הזו שנמצאו בסופו של דבר בתוך בתים של אנשים באזור. עבודות החפירה גילו פלא הנדסי מדהים - רשת של מנהרות ומקלטים בעומק של 18 מפלסים שירדו לגובה של 280 רגל (85 מטרים) מה שיכול היה לאכלס עד 20,000 אנשים וכל בעלי החיים שלהם ולהגן עליהם מפני סכנה במשך זמן רב.
נהוג לחשוב שהעיר התת-קרקעית העצומה הזו החלה את חייה כמערכת מערות שנבנתה כבר בשנת 1200 לפני הספירה על ידי החתים כדי לשמש כמקלט מפני הפריגים, שלאחר מכן, בתורם, חפרו עוד יותר והרחיבו את מרחב המחיה כאשר כבשו את האזור. במאות מאוחרות יותר נראה כאילו התושבים הנוצרים של האימפריה הרומית הרחיבו את מערכות המערות על ידי הוספת שכבות נוספות שכללו קאפלות, אורוות ומקומות לייצור יין ושמן זית.
העיר התחתית דרינקויו שימשה מקלט בטוח עבור האנשים שחיו במקום בהזדמנויות רבות, עם שורה ארוכה של כובשים שהגיעה לאזור זה של העולם. במשך מאות שנים היא שימשה את האזרחים הנוצרים של האימפריה הביזנטית למקלט מפני פושטים מוסלמים - ובתקופה זו הייתה העיר התת קרקעית העמוסה ביותר. לאחר ההתמוטטות הביזנטית, האוכלוסייה הנוצרית המקומית השתמשה בעיר כדי להסתתר מפני הרדיפות העות'מאניות לעוד כמה מאות שנים.
עוד תגליות מפתיעות
משם לא חוזרים בחיים: עיר מסתורית נמצאה ב"אי הרוחות המכושף"
"עיר רפאים נטושה" מסתורית התגלתה במדבר- והסיפור שלה הזוי
דרינקויו, הממוקמת במרכז רמת אנטוליה באסיה הקטנה שבטורקיה, נמצאת בחלק של העולם שנכבש ושפלשו אליו הכי הרבה פעמים, מה שהופך את העיר הנסתרת לדבר שימושי מאוד. העיר שימשה כמקום מסתור במשך אלפי שנים עד שננטשה, כאשר רבים מהנוצרים הוצאו בכוח מבתיהם ונשלחו ליוון בחילופי אוכלוסין ב-1923.
ככה זה נראה מבפנים:
העיר התת קרקעית נבנתה כדי להגן על תושביה מפגיעה, עם סלעים מתגלגלים שניתן להזיז אותם כדי לחסום מסדרונות. היא לא הייתה עיר שבה אנשים חיו כל הזמן. ארובות שעברו דרך המבנה הבטיחו שלתושבים המחפשים מקלט יהיה אוויר לנשימה. בעלי חיים הוחזקו קרוב יותר לפני השטח כדי להימנע מריח הגללים שלהם שיכול היה להפוך את העיר לבלתי ראויה למגורים, בעוד שהמחסנים הצביעו על כך שאנשים שחיפשו מחסה יכלו להישאר מתחת לאדמה במשך חודשים בכל פעם, אם יזדקקו לכך.
על פי ויקיפדיה, "העיר התת-קרקעית של דרינקויו (Derinkuyu yeraltı şehri - "באר עמוקה") שוכנת 29 ק"מ דרומית לנבשהיר והיא העיר התת-קרקעית הגדולה בטורקיה. שמונה קומותיה משתרעות עד לעומק של 85 מטר, ומאז נפתחה למבקרים בשנת 1969 רק עשרה אחוזים משטחה נגיש לקהל הרחב. מעבר לחדרי המגורים יש בדרינקויו כנסייה גדולה בצורת צלב, אורוות, חדרי אחסון, חדרי אוכל, קפלות וחדרים לדריכת יין ושמן. 52 פירים סיפקו אוויר לתושבי העיר התת-קרקעית, ובקומה התחתונה משתרעים מאגרי מים טבעיים. אלה המשיכו וסיפקו מים לתושבי האזור עד שנת 1962, וייתכן שהעניקו למקום את שמו. ניתן היה לאטום את הכניסה אל המתחם באמצעות אבנים גדולות, וניתן היה אף לחסום את המעבר בין הקומות. העיר חוברה לערים תת-קרקעיות אחרות באמצעות מנהרות באורך של מספר קילומטרים. ייתכן שהעיר התת-קרקעית הוקמה בתקופת החתים המאוחרים או על ידי הפריגים במאה ה-7 לפנה"ס ובמאה ה-8 לפנה"ס, אך נראה שהורחבה בתקופה הביזנטית בין המאה ה-5 למאה ה-10".
בימים אלה העיר התת קרקעית משמשת כאטרקציה תיירותית שתוכלו לסייר בה, בתנאי שאתם לא קלסטרופוביים מדי.