זה סיפורה המדהים של יוליאנה קופקה, נערה גרמניה בת 17 שנולדה בפרו ועלתה על טיסה בחזרה לארצה בדצמבר 1971. מאחר שיוליאנה רצתה להספיק להגיע בזמן לחג המולד ולשהות עם משפחתה, היא ואימה קנו כרטיס לטיסה ועלתה על מטוס של חברת אלקטרה למרות שאביה הזהיר אותן והמליץ להן להחליף טיסה כי היה מודע למוניטין הגרוע של המטוס הזה.
זה היה בערב חג המולד כאשר יוליאנה עלתה על טיסת אלקטרה 508 ולפתע בגובה של מעל 3,000 מטרים מעל פני האדמה, המטוס שהיתה בו נפגע ממכת ברק, התנפץ לרסיסים ונפל היישר ליערות האמזונס בדרום אמריקה.
90 נוסעי המטוס והצוות נהרגו מיד - מלבד יוליאנה, שנפלה היישר אל תוך היערות של פרו. המטוס שבו היתה יוליאנה נהרס בעקבות סופת הרעמים וכשהוא התרסק על האדמה, כששורת הכיסאות התנתקה מהמקום והסתחררה באוויר - באחד מהם ישבה יוליאנה.
צפו בסיפורה
יוליאנה היתה בטוחה שההתרסקות האיומה הזו ויערות הגשם בפרו יהיו הדבר האחרון שהיא תראה בחייה. אלא שלפתע קרה הבלתי ייאמן והיא התעוררה במעבה היער כשהיא עם פציעות קלות בלבד למרות שהתרסקה יחד עם המטוס ונפלה מגובה של 3 קילומטרים.
היא היתה לבושה בחולצה קצרה שנקרעה ועם סנדל אחד ששרד היא יצאה למסע הישרדות מדהים. ביער מלא בנחשים ארסיים, יתושים ועכבישים קטלניים, הבחורה הצעירה והקשוחה - בת לשני זאולוגים גרמנים בכירים, היתה נחושה לשרוד ולהגיע שוב לציביליזציה.
יוליאנה העידה שהיא ראתה אור לבן גדול מעל אחת מכנפי המטוס בזמן ההתרסקות שלו. ואז, הרעש העצום של המנוע והצרחות של הנוסעים האחרים פסקו. "הדבר הבא שידעתי הוא שאני כבר לא נמצאת בתוך המטוס", סיפרה יוליאנה ל"ניו יורק טיימס".
עוד שורדים
ככה נוסע שנפל מספינת תענוגות באמצע הלילה שרד 20 שעות במים
אדם שאבד ביער שרד 17 ימים מאכילת חרקים ושתיית שתן
"הייתי בחוץ, באוויר הפתוח", העידה יוליאנה שהיתה ככל הנראה הנוסעת היחידה שהיתה חגורה בשורה שלה, "לא עזבתי את המטוס, המטוס עזב אותי". היא הייתה עם עצם בריח שבורה, חתך עמוק בזרוע ועין ימנית נפוחה. לאחר התאונה אמרה: "ללא ספק הייתי קשורה לכיסא כשנפלתי, הוא ריכך את ההתרסקות, אחרת לא הייתי שורדת".
הרצון הראשון שלה לאחר שקמה מן ההריסות, היה לאתר את אמה, שישבה במטוס בכיסא שלצידה, אך היא לא הצליחה למצוא אותה. לימים נודע לה שגם האם שרדה את ההתרסקות, אך היא מתה מפצעיה לאחר מספר ימים. יוליה הצליחה למצוא ממתקים ששימשו לה כמקור מזון. היא עקבה אחרי מים זורמים כשהיא מסתמכת על עיקרון הישרדות שלמדה מאביה: לצד נחלים ונהרות גדולים תמיד תהיה אוכלוסייה. הנחל סיפק לה מים נקיים, ומסלול טבעי לחצות דרכו את צמחיית היער השופעת.
בלילות היא לא יכלה לישון בגלל העקיצות הרבות של היתושים שהפכו נגועות ומוגלתיות. לאחר תשעה ימים היא מצאה סירה לצד בקתה, בה נמצאו מנוע הסירה ומיכל דלק. שוב, בהסתמך על עיקרון הישרדות שלמדה מהאב היא שפכה דלק על ידה הפצועה, הדלק גרם ל-35 רימות בידה למות והיא חיכתה לחילוץ. לאחר מכן סיפרה: "זכרתי שראיתי את אבא שלי מרפא כלב מתולעים בג'ונגל בעזרת דלק. לקחתי מעט דלק ושפכתי על עצמי. ספרתי את הרימות כשהם התחילו לצאת מזרועי, היו 35 רימות. נשארתי שם אך רציתי לעזוב. לא רציתי להניע את הסירה, כי לא רציתי לגנוב אותה".
מספר שעות לאחר מכן, חוטבי עצים שהשתמשו בבקתה לצורך מחסה לילי, איתרו אותה וטיפלו בפצעיה ובעקיצות היתושים. בבוקר שלמחרת היא הועלתה לקאנו במסע שנמשך שבע שעות. הודות לעזרתו של טייס מקומי היא הוטסה לבית חולים בפוקלפה, שם חיכה לה אביה.
סיפורה מעורר ההשראה סופר לאחר מכן בספרים וסרטים (כשב-2022 דווח שכוכבת משחקי הכס סופי טרנר תגלם אותה בסרט המבוסס על ספרה). והיום יוליאנה דילר בת ה-68 חיה באושר ונחשבת לביולוגית בכירה בגרמניה. ספרה האוטוביגרפי Als ich vom Himmel fiel ("כשנפלתי מהשמיים") ראה אור ב-10 במרץ 2011 וזיכה אותה בפרס לאומי לספרות בגרמניה