לקחת הפסקה מהחדשות בעולם: יצאנו לבדוק את המלון החדש בים המלח

בימים של חוסר ודאות כזו, של קורונה ומשבר ביטחוני באירופה, כמה נוח לברוח לאחד מאתרי הנופש האלה, שנדמה שתמיד היו שם ותמיד יהיו שם - עוד כשנסעת עם ההורים וחיכית לשוקו בבופה בארוחות הבוקר, וגם מאוחר יותר כשתכננת את החופשה עם בת הזוג, שהתחננה שלא תחסכו גם הפעם בקמפינג ורק תעשו קצת "בטן-גב".

כל זה נכון גם למלון שבו התארחתי הפעם - הרברט סמואל הוד ים המלח שבעין בוקק. הוא אמנם נפתח ממש לאחרונה, אך למעשה נבנה על יסודות מלון קודם, מלון הוד, ופועל תחת בעלויות שונות מאז 1988. החל משנת 2011 נמצא בבעלות האחים נקש, המחזיקים בשלוש הרשתות של מלונות סטאי, אורכידאה והרברט סמואל. ב-2020 הוחלט לסגור את מלון הוד, לשפץ ולסגנן - והנה לכם התוצאה, ממש לחופיו של ים המלח.

אם אינכם הרפתקנים גדולים וכל מבוקשכם הוא פשוט להירגע - זה המקום. בנקודה הזו, הנמוכה ביותר בעולם, כך אומרים, קל למצוא שלווה ושקט בקלות רבה יותר מנקודות רבות אחרות בארצנו הרועשת. הנוף של הים והמדבר מסביב משרה רוגע - כזה שרבים משוועים לו כמו אוויר לנשימה, אחרי שבועות וחודשים של ימי עבודה מוטרפים, או סתם קצב חיים מהיר מדי.

המיקום של המלון הוא בין יתרונותיו הגדולים. החדרים, 211 במספר, משקיפים על הים והרי מואב הפרושים לפניהם. לרוב החדרים, היקרים יותר והיקרים פחות, יש מרפסת, שאליה כדאי לצאת לאורך היום ופשוט להתפעל מהנוף המשתנה עם מיקום השמש. למשכימי הקום שביניכם, מומלץ להתעכב מול הנוף בזמן הזריחה, אז קשה שלא לבהות ב"כדור האש" שעולה ממימיו של ים המלח.

כמובן שלא חייבים רק להשקיף, ואפשר גם, איך לא, לטבול בים שנמצא צעדים ספורים מהיציאה האחורית של המלון. הרחצה מותרת בנוכחות מציל בלבד ואפשרית במהלך החורף בין השעות 07:30-16:30 ובקיץ בין השעות 07:30-17:30. הטיילת של ים המלח עוברת על פני המלון, ואפשר לטייל לאורכה בנחת, לרוץ או לדווש באופניים המושכרים במקום בכל שעות היום.

החדר שבו התארחתי היה חדר סופריור, שהיה קומפקטי למדי אך יפה, נקי ומסודר, ובו כל האביזרים הדרושים לשהות נוחה. המיטה היתה נוחה מאוד, עם אותם הסדינים הלבנים, המוכרים שכיף תמיד להימתח עליהם אחרי יום "קשה" של בילוי. חדר המקלחת, עם עיצובו הישר והצחור, משדר בעיקר ניקיון - כזה שמחכים לו אחרי יום של טיול בסביבה או אחרי ישיבה בחוף או טבילה בים או בבריכה. החדר מתאים לזוג, וכפי שכבר הזכרתי, המרפסת והנוף הם בונוס משמעותי.

מלבד חדרי הסופריור, במלון חדרי דלקס ואקזקיוטיב ומספר וילות שנבדלים זה מזה בגדלים שלהם ובאביזרים הנוספים בהם, כשבחלקם תמצאו אמבט ג'קוזי או בריכה פרטית. ברוב החדרים במלון יכולים להתארח זוג ועוד ילד, אך עבור זוג ועוד שניים ויותר יש להזמין חדרים גדולים יותר מאלו הסטנדרטים. ב-13 מחדרי המלון יש דלת מקשרת.

יתרון נוסף לנופשים במלון הוא הספא הרחב והאלגנטי שבו, הכולל 16 חדרי טיפול. במקום יש פינת התרעננות והמתנה ובה כיבוד מושקע, ש"סוגר את הפינה" אחרי טיפול פנים או עיסוי. מאוד נהניתי מהטיפול עצמו, והמטפלת היתה קשובה ומקצועית מאוד. יש להזמין מקום מראש לטיפולי הספא, שהינם בתוספת תשלום.

בנוסף לטיפולים, במתחם הספא שתי בריכות פנימיות - אחת בריכת מי ים המלח והשנייה בריכת גופרית - והכניסה אליהן חופשית לכל אורחי המלון מגיל 16 ומעלה. בהינתן העובדה שכל הסגולות הרפואיות נמצאות גם בים שבחוץ, אפשר לומר שהבריכות נועדו לכל מי שמתעצל לחצות את החוף המפריד בין המלון לים - אבל בעצם מדובר בחוויה מהנה ודי משעשעת לכשעצמה. ככה לפחות ירגיש מי שלא לגמרי הבין (כמוני) שאפקט הציפה מתקיים גם בבריכה הצלולה הזו, ונכנס אליה בכוונה מלאה, פשוט לשחות - הוא מהר מאוד יגלה שהרגליים שלו מושכות אותו למעלה, ואם לא יזהר מספיק, הוא יקבל כמה טיפות של מים מלוחים-מלוחים לתוך הפרצוף. החוויה של השכיבה על המים החזיקה אותי ואת חברי מצחקקים חצי שעה לפחות, כששנינו צפים כמו שתי תיבות משה גדולות ומגושמות.

במתחם הספא ניתן למצוא גם ג'קוזי וסאונה יבשה, ובעתיד צפויה להיפתח במקום גם סאונה רטובה. בנוסף, נופשים שלא מוכנים לוותר על חדר הכושר במהלך החופשה שלהם, יוכלו למצוא אחד בצמוד לספא, ובו מספר הליכונים, מכשירי אירובי נוספים וכמה מכשירי כוח.

במלון בריכת שחייה חיצונית גדולה, הממוקמת מחוץ לקומת הלובי, וממנה נשקף חוף הים ונוף ההרים. מיטות שיזוף רבות מסודרות מסביבה לרווחת האורחים. מכיוון שמדובר בחודש פברואר, והיה לי קר, לא נכנסתי אליה, אבל היה שחיין אמיץ אחד שניצל את גודלה ושחה כמה בריכות במהירות מרשימה.

חדר האוכל במלון ממוקם בקומת הלובי שלו, ומגיש שלוש ארוחות ביום. האוכל מגוון ביותר, ובזמנים בהם לכל אחד יש דרישות מחמירות שונות לגבי מה הוא מכניס לפה - פה ניתן למצוא הכל. מירקות טריים וסלטים צבעוניים שישמחו כל טבעוני באשר הוא (סלט הבטטה שאכלתי שם היה אחד המוצלחים ביותר שאכלתי, נשבעת), דרך לחמים טריים וחמים מהתנור, גבינות קשות, מרקים, מאפים ופשטידות, ועד דגים ובשר.

כמובן, ארוחת הבוקר הינה חלבית, וכמיטב המסורת ניתן למצוא בתוך המגוון הרחב גם חביתה שמכינים במקום עם תוספות לבקשת האורח. אפשר בהחלט לציין "וי" על ארוחת בוקר נוסטלגית וטעימה, שאם לא יודעים לעצור בה בזמן, ספק אם נצליח להוציא את עצמנו לטיול בחוץ, אם תכננו להיות פרודוקטיביים לשם שינוי.

לובי המלון רחב ונעים, ואפשר לשבת בו ולהזמין שתייה וכיבוד קל מהבר. בעמדת הקבלה בכניסה אפשר לקבל מידע על שירותי המלון והסביבה, וכן המלצות לטיולים באזור.

במרחק דילוג ממלון הרברט סמואל הוד, שוכן מלון נוסף של קבוצת נקש, "מילוס", שנפתח לפני כשנתיים. בשני המלונות יחד הושקעו 130 מיליון שקלים בשלוש השנים האחרונות - השקעה שיותר מכל משקפת את האמונה של הקבוצה באזור, שאכן לא סר חינו, וזאת על אף שנתיים קשות במיוחד בענף התיירות בעקבות מגפת הקורונה.

אם חשקה נפשכם בחופשה קצרה, בה אתם יכולים לשים את הדאגות בצד לזמן מה, בלי הלחץ "לתכנן" או "להספיק", ים המלח עדיין פה. כי בתקופות כאלה, שבהן הסלולר לא מפסיק לשלוח חדשות מטרידות מהעולם, אין כמו פשוט לעצור, לנשום, ולשמוח מכך שאפשר גם להתבטל.

כמה זה עולה?
החל מ-1,000 שקלים ללילה לזוג ללילה עם ארוחת בוקר באמצע השבוע, ו-1,380 שקלים לחצי פנסיון.
בסוף השבוע המחיר יאמיר כבר להחל מ-1,400 שקלים ללילה עם ארוחת בוקר, ו-1,780 שקלים לחצי פנסיון.

הכותבת התארחה במלון הרברט סמואל הוד ים המלח.