הישראלים שיצאו לטיול ב"נחל האסור" בגבול סוריה

"מרוב התרגשות, לא יכולתי אפילו לצלם! אנשים אמרו לי, 'צלם, צלם', אבל עניתי שאני לא מסוגל. ועדיף שאעשה זאת בדרך חזור", כך מספר בהתלהבות ליבנה שלוי, מנהל ההדרכה בבית ספר שדה קשת יהונתן, שזכה להיות מבין האזרחים הישראלים היחידים שטיילו ביום שישי האחרון בנחל רוקד, הנושק לגבול הסורי ומצוי מעבר לגדר המערכת.

"באמת שאי אפשר לתאר את התחושה של לטבול בבריכות של הנחל הזה. זה הרי לא כמו לשחות בבריכה של הקאנטרי ליד הבית. כשאתה אומר 'שחיתי ברוקד', מי שמבין את התשוקה הזו לגלות מקומות חדשים - יבין גם את ההתרגשות הגדולה".

נחל רוקד (Rokkad) מתפתל בגבולה המזרחי של רמת הגולן. אורכו כ-74 ק"מ, וככזה הוא נחשב לגדול מבין נחלי הגולן. את חייו הוא מתחיל למרגלות החרמון, ובדרכו דרומה, הוא מתחתר במקביל לגבול ישראל-סוריה. בשל העובדה שחלקו הצפוני מתון למדי, הוא זכה בערבית לכינוי "אל רקאד" (המנומנם).

בהמשך הופכים נופי הנחל להיות דרמטיים יותר, בעת שהוא חולף בין מצוקי בזלת מרשימים ולצד מצוקי קירטון תלולים, תוך שהוא יוצר בדרכו מפלים יפים. בסוף דרכו, הנחל נשפך אל נחל הירמוך, באזור מפגש הגבולות של ישראל עם ירדן וסוריה.

אך כל היופי הזה נמנע ממטיילים ישראלים, בשל העובדה שהמסלול מצוי מעבר לגדר המערכת, ממש לצד גבול סוריה, ונדרש אישור ביטחוני מיוחד כדי להגיע אליו.

ליבנה, מנהל ההדרכה בקשת יהונתן, המשמש מרכז סיור ולימוד ומתמחה בהדרכת טיולים בצפון, חולם מזה שנים להגיע לנחל רוקד, ומספק רקע הכרחי קצר להבנת הבעייתיות בהגעה לחבל הארץ הנחשק. "כידוע, לאורך רמת הגולן מצויים גבולות עם שלוש מדינות: לבנון, סוריה וירדן. גדר הגבול עצמה נמצאת בשטח הארץ, אך בחלק מהמקומות נוצר שטח שהוא ריבוני של ישראל, אבל נחשב לשטח צבאי סגור. בגבול עם ירדן, יותר פשוט לסייר מעבר לגדר המערכת לאורך קו הגבול. זה קורה בעיקר סביב אתרים הקשורים לקו הרכבת החיג'זאית, גשר אל-חמה ועוד. בחנוכה למשל, אנו מוציאים סיורים לקהל הרחב במנהרת הרכבת שעברה בתוואי נחל הירמוך. הדבר מתואם גם עם צה"ל וגם עם הירדנים. אבל בכל מה שקשור לאזור הסמוך לגבול סוריה, המצב כמובן בהחלט שונה".

עם זאת, ביום שישי האחרון, 29 באוקטובר, נכנסה קבוצה של 25 אזרחים לאזור קו הגבול הסורי, במפגש הנחלים רוקד וירמוך, באזור שבו עד לפני שנים ספורות ניצב המעוז האחרון של דאעש בסוריה.

כיצד הנסיבות השתנו?
"ישנם תהליכי עומק בסוריה והשטח מתעצב מחדש. כעת, צה"ל מבין שעליו להיות אקטיבי בעיצוב פני הדברים בשטח - לא רק בהיבט הצבאי אלא גם בהיבט התודעתי-אזרחי ועוד. כלומר, יש חשיבות למימוש הריבונות באזור. הסיור הספציפי הזה אורגן על ידינו, אבל היו לו יסודות עמוקים מעבר לאישור של צה"ל. אחד מהם מגיע בזכות משה סולניק, טייל ומדריך שהלך לעולמו בשנה שעברה. סולניק חקר לעומק את הגולן, ונחל הירמוך היה קרוב במיוחד לליבו".

מי השתתף בסיור?
"היינו 25 אזרחים. אפילו קיבלנו 'מספרי ברזל', כדי לוודא שכל מי שעובר, גם חוזר ואף אחד לא נשאר בשטח. במסגרת זו, נעשה בשטח סקר קצר של מומחים מתחומים שונים: זואולוגים, אקולוגים, הידרולוגים וארכיאולוגים. למרות שמדובר בסיור של כקילומטר בלבד, הוא דרש זמן רב, מאחר שנערך בו סקר מיוחד בשטח, על ידי החוקרים השונים. כך למשל, מצאנו מערות קבורה קדומות ושרידי מצודה, כנראה מהתקופה ההלניסטית. הארכיאולוגים אספו משם חרסים קדומים, כדי לבחון אותם בהמשך".

בדרכם אל אזור הסיור, חלפה הקבוצה מעל שתי גדרות, כולל מכשול שהוקם בין ירדן לסוריה, ובהמשך, חצו המטיילים את נחל רוקד. חלקם אף טבלו בבריכה עמוקה. הסיור כמעט ונשק לגבול הסורי שחולף מטרים מקבוצת המטיילים. "זהו שטח שסורים מסתובבים בו. ראינו את מה שהשאירו אחריהם רועי צאן סורים, הרי אין ממש גדר שמפריעה להם להגיע לאזור. ראינו גללי כבשים, שרידי מדורות ועוד".

האם לדעתך יוכלו ישראלים לטייל בנחל בעתיד?
"אני חושב שכן, ואנחנו פועלים לכך שזה יקרה. זה ייקח זמן, אבל זה יגיע".

משתתף נוסף בסיור הוא אביתר ליכטמן (32), מורה דרך מצפת, שעד לאחרונה עבד בקשת יהונתן. גם עבורו, הטיול בנחל רוקד הוא מימוש חלום בן שנים רבות. "מאז ומעולם, המטרה שלנו היתה להגיע למקומות בתוליים, שנמצאים בריבונות של ישראל. לירמוך כבר הגענו מספר פעמים, אבל נחל רוקד היה משהו שנמצא מעבר לדמיון. ברגע שנפתחה האופציה, זה היה מימוש של פסגת השאיפות. לדעתי, זו פסגת השאיפות של כל אוהבי הגולן. מאחר שזו היתה משלחת רב-תחומית, התעכבנו בנקודות עניין רבות, ובכך נחשפו לשרידים ארכיאולוגיים ולהיסטוריה ארץ-ישראלית שהיתה עד כה בלתי מושגת. ראינו אפילו עקבות של לוטרה, שכיום נחשבת נדירה מאוד בישראל".

גם אתה התמסרת לטבילה בנחל?
"כן! אין לי דרך לתאר את ההרגשה. זו היתה בריכת טורקיז יפהפייה ועמוקה, עם מים נעימים ונקיים. הרגשתי תחושה של גילוי מקום חדש. אחרי שחזרתי הביתה, אשתי שאלה אותי איך היה. מרוב התרגשות, לא יכולתי לענות לה, אלא רק לחזור שוב ושוב על המילה 'וואו'"..

מאוחר יותר, העלה אביתר לפייסבוק פוסט שבו סיכם את החוויה במילים: "הו, הסלע האדום - או במקרה הזה, השחור והבזלתי".