נחל צלמון: הנחל עם המים שריק ממטיילים גם בימי שישי

מה הסיכוי שלכם לטייל בסופשבוע בנחל שבו ממתינות לכם בריכות מים חמודות, וכל זאת - במרחק צעקה מהרכב החונה שלכם? אז אולי "סופשבוע" היא מילה גדולה, שכוללת בתוכה גם את צוהרי שבת העמוסים, אבל בביקור האחרון שלנו כאן, ביום שישי בשעות אחר הצהריים, היינו לגמרי לבד בנחל.

נכון, לא בטוח שהנס הזה יקרה גם לכם, אבל אין ספק שנחל צלמון בגליל התחתון אינו הומה כמו חבריו הצפוניים יותר. מצד שני, המים בו מעטים ורדודים יחסית.

מדובר במסלול טיול חמוד להפליא, שבו תפגשו שתי בריכות מים מקסימות, שעצי חורש צפופים מסתירים אותן מהעולם. קחו את הזמן, שבו לצד המים. אין לכם לאן למהר, כי בכל מקרה מדובר במסלול קצרצר.

נחל צלמון הוא מבין הנחלים היחידים בגליל התחתון שבו זורמים מים בכל עונות השנה. כן, גם עכשיו, בדמדומי הקיץ בואכה הסתיו. תחילת הטיול בחניון רכב מאולתר, שאותו תזהו לפי השלט "נחל צלמון" ורכב מסחרי לממכר ארטיקים ושאר נשנושים, שנראה כאילו הוא נמצא כאן מאז ומעולם.

הנחל קרוי בשמה של חורבת צלמון, שמצויה לא הרחק מכאן, אך לא מהווה חלק ממסלול הטיול המקוצר שלכם. יוסף בן מתתיהו תיאר את היישוב צלמון כאחד המוקדים של המרד הגדול ברומאים, לפני כאלפיים שנים. אגב, היישוב הבדואי הסמוך סלאמה, משמר בשמו רמז לשם הקדום "צלמון".

כך או אחרת, מרחבת החנייה מכאן יורדים לוואדי עם שביל בסימון כחול. תחילת המסלול נערכת במדרגות שנטמעות בנוף, ובתוך דקה וחצי אתם כבר לצד הנחל. בצד שמאל שלכם יתרומם מצוק לא גבוה, ובימי הסתיו תוכלו אולי לצפות בו בפריחה הלבנה של חבצלת קטנת-פרחים.

בזכות תהליכים גיאולוגיים קדומים, שבהם נקטע רכס שגור בידי שבר ענקי, תוכלו להבחין כאן במסלע יפה שמציג לראווה סלעי חוואר לצד סלעי קירטון. שבר זה הוא גם הסיבה לבקיעתם של עינות צלמון. או במילים פשוטות: הגיאולוגיה יצרה עבורכם בריכות מים נהדרות, שאליהם תגיעו מיד.

כבר בתחילת המסלול יופיעו צמחי מים וגדות סבוכים, כמו גם בוסתנים ציוריים. ובכלל, מעניין לצפות כאן כיצד חורש ים תיכוני של אלונים, חרובים ואלות צומח בשכנות צמודה לצמחי נחלים, שבהם קנים, הרדוף נחלים, פטל קדוש ועוד. מספר דקות לאחר תחילת ההליכה ותגיעו למערה שפתחה סגור במחסום. פה ושם גם תוכלו להבחין בשרידי טחנות קמח, שחלקן פעלו עד לאמצע המאה הקודמת. כדאי לדעת כי במהלך ההיסטוריה, נוצלו מי הנחל לחקלאות, כמו גם, כאמור, לטחינת קמח, בעיקר במאות ה-18 וה-19. בסופה של תקופה זו, פעלו לצד הנחל לא פחות מ-14 טחנות קמח.

ואז, כמעט בלי הכנה מראש, מגיעה הבריכה הראשונה (או השנייה, אם נתעלם מבריכת מים פחות מזמינה, המצויה בתחילת המסלול, ליד המערה). ואם אתם חושבים שהיא פוטוגנית, נסו את זה שתגיע מעט אחריה. היא תהיה גדולה יותר, יפה יותר, ובה מקומות ישיבה רבים ומוצלים יותר. אם תהיו כאן לבד - זה יהיה החיבור הכי מהנה שלכם לטבע מזה זמן רב.

לצד הבריכה גדלים עצי אולמוס שעיר (בוקיצה) מרשימים. אין הרבה מקומות בארץ שניתן לפגוש בהם בטבע את העץ המיוחד הזה, שגובהו מגיע לעשרה מטרים ויותר. למעשה, ישראל נחשבת לגבול התפוצה הדרומי בעולם של הבוקיצה.

בעוד שעה קלה, אם תצליחו להרים את עצמם מהמקום היפה הזה, מומלץ להמשיך הלאה עם שביל הטיול, ולהגיע לפלגי מים נוספים, כמו גם אל סיום המסלול המקוצר, שבו ימתינו לכם שתי טחנות קמח גדולות ומרשימות. הראשונה היא טחנת כרדיה, שמתנשאת לגובה של שתי קומות ונראית כאילו רק לפני רגע היתה שוקקת חיים. השנייה היא טחנת משרעה, הקרובה יותר לכביש החולף מעליכם.
מכאן אפשר לסיים את הטיול באחת משלוש דרכים: לצעוד כל הדרך חזרה ולגלות נופים שאולי פספסתם, לשלוח נהג תורן להביא את הרכב או להשתמש ברכב הקפצה, אם הגעתם בשני רכבים.

תחילת המסלול ברחבת החנייה שלצדה שלט חום המכריז "גן לאומי נחל צלמון". ההגעה מכביש 804, דרומית לצומת ראמה שעל כביש 85. אם הגעתם בשני רכבים, אפשר להקפיץ רכב שני לנקודת הסיום, כ-1.5 ק"מ דרומה משם. בקרבת מקום מצויות המסעדות הרבות של ראמה. אם יש לכם זמן וכוח, אפשר לשלב בטיול את שביל הפסגה של הר מירון או לשוטט ברחבי הכפר פקיעין.