הבדואי והיהודיה שמנקים את המדבר מרכבים נטושים

יסמין רונאל, שאחותה נהרגה בעת שרכבה הדרדר אל ואדי עמוק במעלה עקרבים, הקימה את המיזם "רננה במדבר", שנועד לפנות מהשטח רכבים נטושים. אל יסמין הצטרפו גשש ואיש חילוץ בדואי ופקח של רשות הטבע והגנים, ויחד הם הקימו עמוד הדסטארט לתמיכה בפרויקט

  • מדבר
  • גרוטאות
  • רכבים
איל שפירא
מיזם פינוי רכבים נטושים במדבר (צילום: יוסי אלוני וידידיה שמואל)

כמה מבין המטיילים הרבים הפוקדים את מסלולי הטיול בנגב, עוצרים להתעכב על שלדי הרכבים הפזורים בוואדיות, מחלידים לאטם, מזהמים את הסביבה ומכערים את הנוף?

לעיתים, כך מסתבר, יש צורך בטלטלה של ממש כדי שמישהו (במקרה זה, מישהי), יקום ויעשה מעשה. והטלטלה הזו היתה אכן קשה וסוערת.

באחד מימי רביעי של חודש אוקטובר 2020, יצאה רננה חורש (58) מביתה בתל אביב. היא נכנסה לרכבה ונסעה דרומה, לעבר המדבר שהיא כה אוהבת. בשעת ערב מאוחרת, באזור מעלה עקרבים המפותל, היא איבדה את השליטה על הרכב, סטתה מהכביש והידרדרה אל הוואדי העמוק.

יום לאחר מכן, החלו בני משפחתה לחפשה, ומעגל החיפושים התרחב מדי יום ביומו, אך לשווא. לרננה לא היה זכר. רק לאחר חמישה ימים, דיווח מטייל באזור על רכב המצוי בעומק הוואדי. המטייל, שנחשף להודעות הרבות שפרסמה המשפחה ברשתות החברתיות, ראה את הרכב בבוקר, אך קישר בין הדברים רק בערבו של אותו יום.

עוד בוואלה!

התיירים שמנקים את הזבל שאתם משאירים בטבע הישראלי

לכתבה המלאה
מטייל דיווח על רכב בעומק הוואדי. רכבה של רננה ז"ל שנמצא במעלה עקרבים (צילום: יוסי אלוני)

הטרגדיה הציפה את הבעיה שכולם התעלמו ממנה

באותו בוקר הוא, כמו רבים אחרים שחלפו באזור בחמשת הימים הללו, לא התייחס למראה רכב נטוש במדבר - מראה נפוץ ומוכר למטיילים רבים, שמתייחסים לכך בשוויון נפש.

בעקבות הטרגדיה, הבינה יסמין רונאל, אחותה של רננה, כי טמונה כאן בעיה של ממש: ברחבי הנגב פזורים שלדי כלי רכב רבים, הגורמים לפגיעה נופית ואקולוגית קשה.

היא החליטה על הקמת המיזם "רננה במדבר", שנועד לפנות מהשטח גרוטאות ושלדי כלי רכב. מעבר לפן הנופי והאקולוגי, המיזם נועד גם לקצר במידה ניכרת את זמן הדיווח על תאונות דרכים, מה שעשוי לסייע להציל חיים ולקצר את זמן החיפושים אחר הנעדרים.

לצורך מימונו של המיזם, היא יצרה עמוד הדסטארט שנועד לגייס תקציבים. בשלב הראשון, מתבצע מיפוי של הגרוטאות, ולאחר מכן מתבצע הפינוי בפועל, באמצעות מתנדבים או פועלים בתשלום, הנעזרים בכלים מכניים כגון מנופים, טרקטורים או ניסור ופירוק הגרוטה.

"אם לאותו מטייל שחלף במקום‭ ‬היתה‭ ‬נדלקת‭ ‬נורת‭ ‬אזהרה‭ ‬כבר‭ ‬באותו‭ ‬הבוקר,‭ ‬היה‭ ‬נחסך‭ ‬זמן‭ ‬יקר‭ ‬של‭ ‬חיפושים, דאגות‭ ‬ומשאבים", אומרת יסמין‭.‬ היא החלה לשתף פעולה עם נאסר אלפריג'את, נהג אמבולנס ומתנדב חילוץ מהיישוב רח'מה, ליד ירוחם, ועם ידידיה שמואל, פקח אזורי ברשות הטבע והגנים. השניים התגייסו לעניין בהתנדבות.

בשלב הראשון מתבצע מיפוי של הגרוטאות, ולאחר מכן מתבצע הפינוי בפועל (צילום: ידידיה שמואל)
ברחבי הנגב פזורים שלדי כלי רכב רבים, הגורמים לפגיעה נופית ואקולוגית קשה (צילום: ידידיה שמואל)

כיצד נולד הרעיון הלכה למעשה?
"חמשת הימים שעברו מאז המקרה ועד מציאת גופתה של רננה, היו מאוד ארוכים. ברגע שקיבלנו נקודת ציון מאותו מטייל, ביקשתי מנאסר שיגיע למקום. את נאסר הכרתי במהלך החיפושים. מכרים סיפרו לי על האיש, שהוא גם גשש. נאסר זיהה את הרכב ולידו גופה. בגלל הזמן שחלף ותנאי מזג האוויר, נדרשו עוד ארבעה ימים לצורך הזיהוי".

יסמין מספרת כי נאסר הגיע להלוויה ולשבעה של רננה, ובין השניים נוצר קשר הדוק. הם הסכימו על כך העובדה שאין זה הגיוני שהרכב היה מוטל בוואדי במשך חמישה ימים, מבלי שהדבר ידליק נורה אדומה הנוסעים או המטיילים. במהלך אותן שיחות, נולד המיזם. "הרכב הראשון שפירקנו היה רכבה של רננה. זה לקח לנו שלושה חודשים, בגלל המיקום הבעייתי ותוואי השטח. אי אפשר היה לגרור את הרכב, כדי שלא לפגוע בנוף, לכן היה צורך לנסר פיסות-פיסות מהרכב, ולהעלות אותן למעלה".

כמה גרוטאות פיניתם עד כה, ומאיפה?
"המיזם החל באופן רשמי בחודש דצמבר, ועד כה פינינו כבר 22 כלי רכב, בעיקר באזור הר הנגב, בין שדה בוקר למכתש רמון".

כיצד מימנתם את המיזם עד כה?
"רננה היתה אמנית, כמוני. מכרתי מספר ציורים שלה, וההכנסות מכך היו קודש למיזם. עם הכסף הזה קנינו ציוד מגן עבור נאסר ומסורי דיסק מיוחדים לצורך פירוק הרכבים. בשלב מסוים נגמר הכסף מהציורים, לכן החלטנו ללכת על הדסטראט".

המיזם אמור להתרחב לכל הארץ, או שתישארו רק בדרום?
"מבחינתי אפשר בעתיד לעשות זאת בכל הארץ, אבל כרגע אנחנו מקבלים ממטיילים תמונות ונקודות ציון בעיקר מאזור הנגב".

כמה שלדי רכב להערכתך יש בדרום?
"ברחבי הנגב והערבה, יש לא יותר מכמה עשרות".

מדוע הם ננטשים?
"מעבר לתאונות דרכים, ישנן כמה סיבות. בין השאר, מדובר בכלי רכב של מבריחים שנטשו את הרכב במהלך מרדף וברחו ברגל, אנשים שמבצעים הונאות ביטוח, התאבדויות ועוד".

לפי הערכה, יש בנגב ובערבה כמה עשרות שלדי רכב זרוקים (צילום: יוסי אלוני)
"אין ספק שרכב נטוש בשטח מייצר מפגע נופי" (צילום: ידידיה שמואל)

"ברזל לא אמור להיות על אדמת המדבר"

כמובן, מעבר לפגיעה הנופית, גרוטאות במדבר מביאות עמן שלל בעיות אקולוגיות - משמנים שנספגים בקרקע, דרך חלקי פלסטיק שאינם מתכלים ועד חלקי רכב חלודים שנסחפים בשיטפונות ויוצרים נזקים בשטחים נוספים.

"אין ספק שרכב נטוש בשטח מייצר מפגע נופי. במיוחד עבור מטיילים שמגיעים למדבר במטרה ליהנות ממרחב בתולי ויפה", אומר ידידיה שמואל, פקח אזורי של מכתש רמון והר הנגב ברשות הטבע והגנים. "בשנים האחרונות, המגמה הולכת ומתרבה באזור הר הנגב. מזה כמה שנים אני מתכנן לפעול לקידום נושא הפינוי של רכבים נטושים, והמיזם של יסמין, שאליו הצטרפתי, יצר את ההזדמנות".

נאסר אלפריג'את, השותף למיזם, שמוכר למטיילים רבים גם כבעלים של "האוהל הנודד", מחדד את המסר. לדבריו, "אני בן המדבר, גשש ואוהב את השטח. ברזל לא אמור להיות על אדמת המדבר. זה לא טבעי. באופן אישי, קשה לי לראות גרוטאות של מכוניות במדבר. מדבר הוא מקום שצריך לשמור עליו".

מעבר לכך, נאסר, שהיה הראשון שהגיע אל רננה, הוא גם נהג אמבולנס וחובש. "קרה לא פעם שהוזעקתי לנקודה מסוימת בגלל דיווח על תאונה, הגעתי - ולא ראיתי שום דבר. ברגעים האלה אתה מבין שהרכב הידרדר רחוק מהכביש. הנושא הזה לא חדש לי. לכן, אני קורא לכל מי שרואה רכב נטוש, לעצור לרגע, ולבדוק האם התאונה קרתה אולי ממש עכשיו. כי לא כל מה שנראה נטוש, הוא באמת נטוש".


לתמיכה במיזם: היכנסו לעמוד ההדסטארט "רננה במדבר".
מועד אחרון לתמיכה: 12 ביולי 2021.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully