התו האדום: הכלניות כבר פה, וזה הזמן לטיול הכי יפה לסוף הסגר

הכלניות בצפון הנגב כבר פורחות מזה כמה שבועות והכל מוכן לפסטיבל "דרום אדום" שהיה אמור להתחיל ב-1 בפברואר. התיירנים ובעלי העסקים חוששים שאם הסגר יימשך - גם לכלניות יש גבול והן לא יהיו עמנו עוד לאורך זמן, אבל בשישי הקרוב או מקסימום ביום ראשון הבא כבר תוכלו לפגוש אותן מקרוב.

עקבו אחרי האינסטגרם שלנו wallatravel
ויש לנו גם טיקטוק!
ואחרי הפייס שלנו אתם בטח כבר עוקבים

הפסטיבל שנחגג בפעם ה-16 השנה, יתקיים עד ה-28 בפברואר - שיאן של הכלניות האדומות באזור - והמארגנים בחבל שקמה-בשור לוקחים ברצינות את נושא ההיגיינה ומבקשים מהמטיילים לשמור ממ"ש על ההנחיות: מסכה, מרחק ושטיפת ידיים. בנוסף, כדי למשוך את המטיילים בעיקר באמצע השבוע ולא ליצור עומסים והתקהלויות בסופ"שים הפופולריים, מציעים המארגנים הנחות של 50 אחוזים על מגוון אטרקציות בימים א'-ד' בהרשמה מראש דרך אתר עמותת שקמה-בשור. "הבשורה החדשה היא שאנחנו מציעים סבסוד של 50 אחוז בכל עסקי התיירות באטרקציות", אומרות ליאורה סלע דוד ולבנת גינזבורג, מנהלות עמותה התיירות שקמה־בשור, "כשהמטרה היא להביא את האנשים גם באמצע השבוע". לדבריהן, כל העסקים יפעלו לפי הוראות משרד הבריאות ובהרשמה מראש, כך שיהיה ניתן לשלוט בקפסולות לפי ההנחיות.

כך למשל, באתר הראשונים בסמוך לקיבוץ רוחמה, שעבר לאחרונה שיפוץ, תוכלו לבקר במקום שבו קם הישוב הציוני הראשון בנגב (1912), ולקבל הדרכה על הבאר שנחפרה אחרי מאמצים רבים ואכזבות, והגיעה לעומק של 38 מטרים, וגם לצפות בסרט קצר על התחלת החלום הציוני ברוחמה. מחיר הדרכה: 10 שקלים לאדם בימים א'-ד'.

רותי גולץ, בת רוחמה שהקימה את האתר לפני שמונה שנים, מספרת שבהתחלה לא היה כמעט כלום במקום מעבר לתערוכה של כמה כלים חקלאיים ושרידי מטוס מצרי שהופל באזור. "הבנתי שצריך לגייס כסף כי זו ההיסטוריה של המקום שאני חיה בו וזה חשוב מבחינה לאומית", היא אומרת. והחשיבות אכן גדולה. אל רוחמה הגיעו בשנותיה הראשונות ידועי שם נכבדים, בהם אלכסנדר וציפורה זייד שכתבה לא מעט על חוויותיה במקום, רחל ינאית ואפילו לורנס איש ערב שהגיע לדון עם יוסף לישנסקי בענייני ריגול של מחתרת ניל"י. מעבר לבאר הוותיקה (1913) שנחפרה תחילה בידיים, ניתן לראות באתר גם צילומים ישנים בשחור-לבן, על אודות הוויית הקיבוץ בעבר, כמו ענף הדיג (כן, דגו דגים בנגב) שנוצר עקב בניית סכר על נחל דורות. "זו היתה בריכת השחייה שלנו", נזכרת רותי, "ועם הזמן המפלס עלה בגלל הגשמים בחורף והביאו דגים לגידול".

מעבר להיסטוריה, לאתר הראשונים תוכלו להיכנס ללא תשלום וליהנות מפיקניק על אחד השולחנות שבאתר. זה גם הזמן של לילי שיפר, בת הקיבוץ, שהגיעה אליו בגיל 14 מאשקלון הלא רחוקה, ונשארה. "הקורונה עשתה לי נהדר", היא מכריזה כשהיא פורסת את סל הפיקניק שלה - עסק קולינרי שפתחה לפני כשלושה חודשים בלבד. "את האוכל תמיד הכנתי בבית, אבל עכשיו אני מבשלת לאחרים", היא מסבירה. ציון יום הולדת 70 של מחותניה, הביא אותה לערוך עבורם פיקניק עם מאכליה במגדל התצפית של רוחמה (היושב על גבעה בגובה 184 מטרים ונותן יופי של פנורמה 360 מעלות), ומכאן הכל התגלגל.

"תמיד התעסקתי באירוח", מוסיפה לילי, שקראה לסלי הפיקניק שלה בשם הקליט "סלילי", ובעזרת אפליקציית "מטרו נגב", היא אומרת שהחלו לזרום אליה הזמנות של מטיילים באזור. לילי מציעה "סלסלה זוגית צנועה" (כך היא קוראת לה), שבה שתי ג'בטות (עם גבינה, בשר או עוף מוקפץ), סלט אישי, בקבוק לימונדה טבעית, כלים, מפה והכל בשקית חומה טייק אוויי ב-120 שקלים, או "סלסלה זוגית מפוארת" שבה שני קישים, שתי פוקאצ'ות (אחת מהן מקמח כוסמין ושיפון), 9-6 מטבלים ותוספות כמו ארטישוק, זיתים ופלפלים קלויים, סלט גדול, לימונדה, כלי אוכל, מפה וקינוח קטן של שוקולד ב-250 שקלים. ויש גם "ערכת אוכל חם לדרך" שבה עוף עם אורז ותפו"א, תבשיל שעועית ירוקה ובטטה, פוקאצ'ה, לימונדה וכו' ב-250 שקלים.

סלילי, קיבוץ רוחמה. 054-7995258

את מרבדי הכלניות הנהדרים, שמשתלבים יופי ביערות הירוקים ושדות החיטה הגובלים בהם, תמצאו השנה, כמו בכל שנה, בשמורת רוחמה, יער שוקדה, חניון רעים ושאר מקומות מוכרים. מקום אחר, ופחות עמוס, לראות בו כלניות הוא יער ניר משה שסמוך למושב ניר משה, שנקרא בעבר שובל א', אולם מאוחר יותר שמו הוחלף לניר משה ע"ש הסופר משה סמילנסקי.

היער שנטעה קק"ל ומשתרע על שטח של 1,240 דונמים, הוא חלק משביל השובלים - מסלול אופניים בן 10 ק"מ - שעובר באזור ומציע גם סינגלים שונים. סלבה טקץ' מ"באופן" שבמושב יכיני, משכיר אופני הרים לטיול באזור לכל המשפחה. "יש פה טבע מטורף מתחת לאף", הוא אומר על יער ניר משה, "שגם המקומיים לא מכירים". במסגרת הפסטיבל סלבה יישנע אופניים להשכרה לנקודות שונות באזור, כמו יער להב, יער דבירה, בית קמה וחצרים. המחיר: 60 שקלים לעד ארבע שעות, שזה לא יקר, אבל תקבלו 50 אחוזי הנחה אם תזמינו באתר, אז בכלל שווה. 052-8560327 (סלבה).

ואם כבר ביער ניר משה, בשנה שעברה הסתיימה סלילת דרך מצעים שעבירה לרכב פרטי מניר משה לגבעת הכלניות - כ-3.7 ק"מ - שנקראת גם "דרך פרשי היאומנרי", שבה התנהל ב-8.11.1917 קרב הוג' - קרב הפרשים הקלאסי האחרון בעולם, כלומר עם חרבות שלופות. לדברי ערן תירוש, יו"ר העמותה למלחמת העולם הראשונה בישראל, "היאומנרי (Yeomanry) הגיעו ממשפחות אצולה והביאו את הסוסים שלהם, שעליהם התאמנו בבריטניה, אל חזית המלחמה". בקרב הוג', על שם הכפר שבו השכנה המפקדה העות'מאנית ליד ניר משה כיום, הסתערו הבריטים על הכוח העו'תמאני-אוסטרי ויכלו להם לאחר אבדות כבדות, כולל של סוסים רבים.

בימי שישי של הפסטיבל ידריך תירוש סיורים רכובים ללא תשלום בנושא הקרב המפורסם - סיפור מרתק שיעניין גם הדיוטות. 053-5366777.

למי שידרים כמה עשרות קילומטרים, כדאי להכיר את אחד מבתי הקפה החברתיים המקסימים, והחדשים יחסית, שנפתחו ב-2019. "גילו-לי" נמצא בישוב צוחר, אחד מישובי צוחר שבחבל אשכול, ואותו פתחה גלית בשארים כמעין מחווה לשתי אהבותיה - בנה גיל ואוכל. ב-2013 היא פתחה בית מאפה בישוב ישע הסמוך, שבו נולדה, אבל נאלצה לסגור אותו כשגיל, בנה הצעיר, חלה בסרטן. אחרי שנים שטיפלה בו עם משפחתה, הלך גיל לעולמו כשהוא בן 10 בלבד.

"חודש לאחר מותו, נסענו לתאילנד כל המשפחה כדי לנקות את הראש ולשאוף אוויר", היא נזכרת. "לקחנו איתנו תמונה של גילו או גילולי (כך קראו לו ההורים - ז.ר) והוא היה איתנו בכל מקום. אבל כשחזרנו החלטתי לפתוח מקום לזכרו". בבית ספר נטוש בצוחר היא החלה להרחיב את בית המאפה הישן לכדי בית קפה שבו היא מכינה קישים נהדרים, מטבלים כמו פסטו, פלפלים עם שום וקוסברה (טעים לאללה!), עוגיות בריאות, בראוניז ועוגות, לחמים ומאפים. "בקורונה המקום הפך שוב לבית מאפה, כך שניתן להזמין מראש הכל, ולבוא לקחת. אבל מה שעוד ניתן לקחת זה סלי פיקניק שאותם מרכיב הלקוח מתוך תפריט מגוון ולא יקר.

בנוסף, יצרה גלית מיזם יפה בשם "מנה במתנה", שבו קונים בכסף מנה מסוימת, והכסף "הולך" בתמורה לחבילות מזון לנזקקים, חיילים קשי יום ואחרים.

גילו-לי, מושב צוחר. 08-9950155, כשר.

אבל את סל הפיקניק הטוב באזור, או מה שנקרא הכי "ואליו פור מאני", מצאנו 7 דקות נסיעה משם - במטבח של אביה - במושב תלמי יוסף. אביה קון היא קונדיטורית מבאר שבע, שעזבה את תחום התקשורת והלכה בעקבות אהבתה להיות מושבניקית בדרום-מערב הנגב. היא החלה לאפות עוגות, "אבל בגלל הקורונה התחלתי לייצר סלסלות פיקניק של ארוחות בוקר מפנקות", היא אומרת שכוללות חביתה, שקשוקה, גבינות שונות (ממחלבת בארי), מטבלים, פוקאצ'ות, סלט עם חמוציות ואגוזים, תותים ובראוניס במחיר של 180 שקלים לזוג. עבור מארז משפחתי שיספיק ל-6-5 איש תשלמו 300 שקלים.

אביה גם ממליצה על מקומות באזור שניתן לשבת בהם ולאכול, כמו אנדרטת אבשלום, דנגור (נירים הישנה) ושאר נקודות מעניינות בסביבה.

במטבח של אביה, תלמי יוסף. 050-6796505, כולל בשבת.

ואם כבר בתלמי יוסף אי אפשר שלא לעצור אצל אורי אלון מ"שביל הסלט". אורי, אגרונום, מורה דרך ו"מפקד דבור", כך הוא מעיד על עצמו, ראה ימים יפים יותר - של 50 אלף מבקרים בשנה - בחווה החקלאית שלו, שבה מגדלים כמעט הכל. אבל בשנת הקורונה הגיעו בקושי חמישית מהמטיילים השנתיים. "אבל יש כבר הזמנות ליולי", הוא אומר באופטימיות, ועד שיציפו שוב התיירים מחו"ל, זה הזמן לסייר בשקט במקום שבו תלמדו איך גדל האוכל שלכם ותוכלו גם לקטוף, לטעום ולאכול במקום.

בסיור המודרך תראו, למשל, איך גדל אננס (על שיח פעם בשנתיים), איך מגדלים תותים באוויר, תטעמו שבעה זנים של עגבניות שרי (אחת ג'ינג'ית) ואפילו מלפפון שאורי קורא לו "מלבבון", כי יש לו צורה של לב. בחממת התבלינים תוכלו להריח חמישה סוגים של נענע, לראות (ולאמיצים גם לטעום) את אוסף הפלפלים החריפים - מהמתוק ועד החריף ביותר בעולם שנקרא "קרוליינה ריפר" - ושאר מיני צמחים מעניינים ומרתקים. הסיור אורך כשעתיים ומועבר על ידי אורי והמדריכים המנוסים שלו. לא תרצו ללכת משם.

שביל הסלט, מושב תלמי יוסף. מחיר סיור: 45 שקלים (50% באתר העמותה) מגיל 3.

ואם נפלתם על יום גשום, או סתם פרץ של נוסטלגיה, אוצו לקיבוץ צאלים אל המקום המקסים של בעז קרצ'מר. "מוזאון מורשת צאן ברזל" הוא מפעל של איש אחד, שאסף את כל הג'אנק של אביו, אליהו, שהיה לו בית מלאכה לסמלים ומדליות במשך 70 שנה. במשך שלוש שנים מיין בעז את כל התבליטים והשבלונות של המגנים, מדליות, סמלים, מטבעות ומה לא - ומצא אוצרות מדהימים שדרכם ניתן ללמוד על ההיסטוריה של מדינת ישראל, ואפילו על עשורים שקדמו להקמתה. כך למשל, סמלים ישנים של חילות צה"ל וצבאות זרים, כנפי צניחה, טבעות עם תבליט של הרצל שהוכנו לקונגרס היהודי, סמל של חיל הנשים הראשון שנפסל על ידי בן גוריון ועוד.

סמל אחר שמעניין הוא סמל המדינה בגודל ענק, שהוצב מעל דוכן השופט במשפט אייכמן, "כי התקשורת הזרה סיקרה את המשפט המפורסם", מסביר בעז. הוא קורא למוזאון שלו "סיפורו של שטנצמאעכר" ואומר, "זה הסיפור בעצם - מקום שבו היו 13 אלף שטאנצים של הכל". סיור במקום אורך כשעה ורבע לערך ועולה 25 שקלים (50 אחוזים הנחה באתר העמותה).

מוזאון מורשת צאן ברזל, קיבוץ צאלים. פתוח כל השבוע בתיאום מראש. 052-3575324.

1. במהלך הפסטיבל יתקיימו סיורי פריחה ללא עלות (בהרשמה מראש).
2. באמצע השבוע תינתן הנחה של 50 אחוזים על אטרקציות.
3. סיורי אופניים: ניתן יהיה לשכור אופניים בנקודות שונות.
4. סדנאות יצירה יתקיימו בהרכב של משפחות גרעיניות או קבוצות קטנות.
5. במיוחד לקורונה: משחקי ניווט עצמאיים וקטיף עצמי, ללא אנשים.
6. אקסטרים: טיסה בכדור פורח לראשונה השנה וגם צניחה חופשית וטיסות בשדה תימן.
7. אפליקציית "מטרו נגב" מספקת מידע על אטרקציות, קולינריה ומסלולים.
8. ב-18.2 יתקיים מבצע ניקיון לאיסוף זבל של המטיילים במספר מוקדים באזור. כדאי להצטרף.
9. אנא אל תעלו על שדות חיטה ונא לא לרמוס כלניות כשמצטלמים איתן.

לפרטים, עדכונים וכמובן הנחות, בקרו באתר פסטיבל דרום אדום.