אתם באמת נהנים? כך האינסטגרם הרסה את חוויית הטיול שלנו

האם אינסטגרם יצרה מפלצת נטולת רגש, שבה כולם מצטלמים באותם מקומות וממשיכים הלאה בלי לעצור לרגע כדי לחוות באמת את המקום? או שאולי ככה בעצם נראית האותנטיות החדשה?

איל שפירא
08/01/2021
Doyoutravel

(בווידאו: ג'ק מוריס ולורן בולן מטיילים בעולם)

לאמנית אמה אגנס שפר, תושבת אלסקה, היה רעיון מקורי במיוחד: לפני כשנתיים היא פתחה חשבון אינסטגרם ששמו Insta Repeat. המטרה שלה היתה ללקט כמה שיותר תמונות דומות, כמעט זהות, שמעלים מטיילים ממקומות תיירותיים. שפר יצרה מאותן תמונות כמעט-זהות קולאז'ים מרהיבים, שרק מעצימים את העובדה שכולנו כבר יודעים בתוך-תוכנו: כולנו מעלים מהטיולים שלנו תמונות זהות, מאותם מקומות מוכרים לעייפה.

עקבו אחרי האינסטגרם שלנו wallatravel
ויש לנו גם טיקטוק!
ואחרי הפייס שלנו אתם בטח כבר עוקבים

הקולאז'ים שלה מציגים מטיילים שמדלגים במרומי מצוק מפורסם, נדנדה אייקונית מעל תהום, בקתת מטיילים מפורסמת באחד הפיורדים של נורבגיה, רגלי מטיילים בעודם משיטים קיאק באגם תיירותי בארצות הברית ועוד ועוד.

עוד בוואלה!

"ישראל היממה אותי": האיש שביקר בכל מדינה בעולם ומרוויח מזה מיליונים

לכתבה המלאה

כולם מעתיקים מכולם. מתוך עמוד האינסטה Insta Repeat

והכל נראה דומה זה לזה באופן מטריד. כמו דז'ה וו שנכנס ללופ, ולא מרפה. לעתים, זה נראה כאילו כל תיירי העולם התאחדו למעין תייר-על אחד. נטול כל חשיבה מקורית או חוויה אותנטית.

באחד הטקסטים שהיא העלתה, היא ציינה כי "אינני חושבת שאנשים מעתיקים זה את זה בכוונת תחילה. מה שקורה הוא שאסתטיקה מסוג מסוים פשוט מחלחלת אל תוך התודעה המשותפת של כולנו".

אך מה התוצאה של כל זה? אובדן האותנטיות, הספונטניות וההנאה האישית לטובת שפע של לייקים ורצון עז שכולם פשוט יקנאו בך? ואולי לא.

מי מאיתנו לא מצטלם ככה בהוואנה?!

אינסטגרם וטיולים: מה קדם למה?

פרופ' יניב פוריה, ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמנהל האקדמי של קמפוס אילת
פרופ' יניב פוריה: "כולם רוצים להראות לכולם כמה הם נהנים"

"רבים מבני דור ה-Z (מי שנולדו החל מסוף שנות ה-90, א.ש) מעורבים בפעילות תיירותית במטרה לקדם את המדיה החברתית שלהם. הם יצאו לטיול כי הם יודעים שזה מה שיביא עוד לייקים לאינסטגרם. וכך, החוויה התיירותיות הופכת להיות המניע לקידום חשבון האינסטגרם שלהם", אומר פרופ' יניב פוריה, ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמנהל האקדמי של קמפוס אילת.

האמירה של פרופ' פוריה מזכירה לי שיחה עם אחד משכניי. לפני מספר שבועות, הוא התייעץ איתי באשר למסלול מומלץ במדבר. המלצתי לו לבחור מבין שני מסלולים בנגב: האחד מעניין וגדוש בנופים ובאתרים קדומים, והשני נטול כל נקודות עניין, אך אתגרי למדי. מאוחר יותר, הוא סיפר לי שבחר במסלול האתגרי כדי שיוכל להתגאות בפוסטים שבהם הוא מצולם בעודו מטפס על מפל סלע גבוה, באמצעות יתדות ברזל. אף לא מצמוץ מבוכה זעיר אחד לא עלה על פניו כאשר הוא סיפר על החלטתו.

אז איפה האותנטיות הישנה והטובה של הנאה פשוטה מחוויית הטיול, בלי קהל עוקבים ובלי סצנות מאולצות?
פוריה: "ייתכן שעבור דור האינסטגרם - להגיע למרחבים שבהם מצטלמים, זו בדיוק החוויה האותנטית עבורם, האינסטגרם לא פוגע באותנטיות. מבחינתם, להגיע למקום שבו צולמו אינספור תמונות קודמות על ידי ידוענים או בלוגרים מובילים - זו בדיוק החוויה האותנטית. אנשים מבוגרים יותר רצו פעם להגיע לאייפל. צעירים ירצו להגיע לאייפל, ולהצטלם בדיוק כפי שגל גדות הצטלמה באייפל. זה ההבדל, ועבורם - זוהי החוויה האותנטית".

תיירות משמעה צבירת חוויות. איך זה בא לידי ביטוי שהכל מתועד באופן אובססיבי?
"כולם רוצים לצבור חוויות, רק שבני ובנות דור ה-Z רוצים גם לצבור חוויות וגם להראות לכולם שהם צוברים חוויות. להראות לכולם כמה הם נהנים. ואם המציאות לא מספיק יפה - אם אתה על אי אקזוטי ויש יום מעונן - אתה תשנה את המציאות, כלומר את מראה השמים, על ידי פילטר".

החוויה התיירותיות הופכת להיות המניע לקידום חשבון האינסטגרם

"לגרום השראה עבור אחרים"

ומה אומרים מובילי הדעה עצמם? פלג כהן הוא טייל מושבע, מרצה ובעל בלוג הטיולים הפופולרי "לונלי פלג", שגם כתב טור קבוע לוואלה! תיירות. עד כה, הוא ביקר בכ-150 מדינות ברחבי העולם. "אני לא יכול לדבר בשמם של אחרים, אבל באופן אישי, אני לא יודע אם 'אובססיה' זו המילה הנכונה", הוא אומר. "אני לא מומחה לאינסטגרם, אלא בלוגר שמתעד את חיי. עבורי, הסטורי הוא מסע וירטואלי. ואם אני יכול באמצעות המדיה החברתית לצאת, לחקור ולגלות מקומות חדשים בטבע - אז הדבר חיובי בעיניי.

"בעניין האותנטיות והמקוריות - מעולם לא עשיתי את מה שאני עושה כדי לזכות בעוקבים, אלא כדי לשתף את החיים שלי ולגרום השראה עבור אחרים, כדי שיעשו את מה שהם אוהבים. בעיניי, אם תעשה מה שאתה אוהב לעשות ותהיה אמיתי, אנשים ייהנו לעקוב אחריך. פשוט תהיה עצמך".

"מעולם לא עשיתי את מה שאני עושה בכדי לזכות בעוקבים". פלג כהן

האינסטגרם הוא מורה הדרך

מה שבטוח הוא שבימים שבהם המידע היה פחות זמין ונגיש, הטיולים היו הרבה יותר ספונטניים. וספונטניות זו הביאה עמה חוויות רבות, לא מתוכננות. מי שטייל בשנות ה-80 או ה-90 במזרח הרחוק או בדרום אמריקה, זוכר היטב את ההתרגשות שבחוסר הידיעה ובסחור ההתמצאות. החיפוש הסיזיפי אחר הוסטל ראוי אחרי טיסה ארוכה, המתנה לאוטובוס מקומי שלא בטוח שבכלל יגיע. לא היה שום בלוגר שאפשר היה לעקוב אחריו למסעדה מומלצת. סגנון טיול זה הביא עמו ערך מוסף ראוי: חקר אמיתי, חוויתי, של היעד.

רעיון זה עומד בבסיס ספרו של הסופר האמריקני תומאס קונסטם, "האם סופרי תיירות מגיעים לגיהינום?" (?Do Travel Writers Go to Hell). בראיון שנערך עמו לאחרונה במגזין Insider, הוא אמר "ראיתי מטיילים רבים שלא מטיילים כי אכפת להם לגלות מדינה או ללמוד עליה. הם פשוט הולכים לשם כדי להצטלם. הם לא מכבדים את המקום, הם אפילו לא מנסים את האוכל המקומי. אז מה הטעם?"
מצד שני, עבור רבים, האינסטגרם מהווה כיום סוג של מדריך טיולים. הוא "מראה" להם היכן הם צריכים לבקר, מה עליהם לאכול, איפה לעשות זאת ובעיקר - היכן להצטלם. מישהו (או בעצם רבים אחרים), כבר עבור עשה עבורם את עבודת המחקר.

"כשסבא וסבתא שלנו טיילו, הם הכירו את היעד עוד לפני שהגיעו אליו. הם ידעו מתי הוקמה לונדון עוד לפני שיצאו לחופש. אנחנו קראנו על לונדון במדריך תיירים מקוצר. החבר'ה הצעירים מקבלים בווטסאפ רשימת המלצות, ולפיה הם קובעים את היעד, מבלי להשקיע בכלל זמן בתכנון" מוסיף פוריה.

עוד בוואלה!

מחצית מהצעירים בישראל: האינסטגרם מחליט לאן נטוס השנה

לכתבה המלאה

"חלק מהבלוגרים פשוט מטיילים כדי להצטלם"

למה בכלל לצלם משהו אם אני לא נמצא בו?

בשנים האחרונות, צצה ועולה סוגיה חדשה יחסית בעולם הטיולים: "תיירות יתר". מדובר ביעדים שאליהם נוהרים תיירים כה רבים, עד שנוצר עומס שפוגם הן בתחושת התיירים והן באיכות חייהם של התושבים המקומיים. לעתים קרובות, מי שאחראי לתיירות היתר הן הרשתות החברתיות. זה מה שקרה לאי בורקאי בפיליפינים, ברחוב הרכבת הפוטוגני והפופולרי בהאנוי שבוויאטנאם ובאתרים מסוימים באמסטרדם.

כמובן, תיירות יתר פוגעת לא רק ביעדי חופשה אלא גם בעסקים קטנים ביעד עצמו. מספיק להביט בתורים הארוכים הנמתחים מול גלידריה כזו או אחרת ברומא, שבלוגר רב-עוקבים עשה בה סלפי מושלם.

מצד שני, הרשויות עצמן מנסות אף הן לרכוב על הגל, ומשקיעות ממון רב בהפיכת אתרים מסוימים לנקודות שימשכו אליהן קהל חובבי סלפי. דוגמה בולטת מגיעה בדמות שלטי ה-I Love, בתוספת שם העיר - מתל אביב ועד ברצלונה.

אז גם אופי הצילומים שלנו השתנה בגלל האינסטגרם?
פוריה: "בהחלט. נכון, גם בעבר צילמנו בטיולים. אפילו סידרנו אלבומים ואילצנו כל אורח שהגיע אלינו הביתה לצפות בהם. כיום מדובר ב'אלבום' שמועבר בשידור חי לכולם. יותר מזה: אם אתה ואני צילמנו נוף, ורק לעתים היינו מופיעים בשולי התמונה. כיום המצלמים עצמם נמצאים במרכז התמונה. פעם צילמת את מגדל אייפל. היום אתה מצלם את עצמך כאשר מגדל אייפל נמצא שם ברקע. כיום, אנשים שואלים את עצמם: למה בכלל לצלם משהו אם אני לא נמצא בו?"

שאלה אישית: אתה עצמך מצלם את עצמך הרבה בטיול?
"אני מטייל בלי מצלמה בכלל ועם טלפון סגור. אני רוצה להתרכז בחוויה עצמה. אבל יש לכך מחיר: אני מאבד כל עדות לחוויה שלי. אולי הילד שלי, שמצלם הרבה את עצמו באתרים שונים, הוא למעשה החכם והצודק, כי בכל עת שירצה להיזכר בחוויה, הוא יוכל לעשות זאת בקלות. בשונה ממני, הוא לא ישכח את חוויית הטיול כל כך מהר".

עוד בוואלה!

עשור הרסני: אתרי תיירות מדהימים בעולם שנהרסו בעשור האחרון

לכתבה המלאה

"כיום המצלמים עצמם נמצאים במרכז התמונה". הדוגמנית אלכסה דלאנוס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully