איפה לראות וממה להיזהר: המדריך השלם לשיטפונות במדבר

שיטפונות בארץ הפכו מזמן לאטרקציה טיולית, ומי שראה לא ישכח את המחזה. אבל מדוע התופעה כה מרהיבה דווקא במדבר? ביקשנו מד"ר שחר שילה, מומחה לתיירות מדברית, לשפוך קצת "מים" על הנושא וגם לספר איפה אפשר לראות נחלים שוצפים בעונה הרטובה

  • שיטפונות
  • מדבר
ד"ר שחר שילה
עין עבדת עליון מפל עין מעריף (ניקיטה פודוברייב, רשות הטבע והגנים)

(בווידאו: שיטפונות בנחל צין, 2019)

רעם מהדהד ומתגלגל נשמע לפתע במעלה האפיק. השמים מעלינו מעוננים קלות, או אפילו בהירים, ולמרות זאת, גל של מים עכורים דוהר במורד האפיק ומאיים לכסות אותנו - מי מאיתנו לא שמע על שיטפונות בלב המדבר? אך האם זכינו אי פעם לראות שיטפון מקרוב? אם כן, סביר שלא נשכח במהרה את המחזה המרנין והמרשים.

שיטפונות קיימים למעשה בכל הארץ, אך בשונה מהגליל ומהרי יהודה, השיטפונות שתזכו לראות במדבר - מרשימים פי כמה וכמה בעוצמתם וביופיים. השטפון במדבר מספק לצופים חוויה אורקולית מרהיבה, שלא ישכחוה במהרה. כמה גורמים פשוטים אחראים לעוצמת השיטפון המדברי (ולעוצמת החוויה שתהיה לנו כצופים): שטחו של אגן הניקוז בו אנו נמצאים, דלילות הצמחייה במקום בו יורד הגשם ושיעור החרסית בקרקע שקובע את מידת אטימותה לטיפות המים הניתכות בעוצמה אל האדמה.

כשיורד גשם עז באזור עשיר בצמחיה (כמו הגליל, הכרמל או הרי יהודה וירושלים), נבלמות טיפות הגשם במעטה הצמחייה הסבוך. כך, פוגעת טיפת המים בקרקע באופן מתון, מרוכך ואיטי יותר, המאפשר חלחול יעיל של המים אל הקרקע. באזורים מדבריים, לעומת זאת, מוטחות טיפות הגשם אל הקרקע החשופה העשירה בחרסית, וזו בתגובה לגשם העז - נאטמת במהירות, בעזרת קשרים חשמליים הנוצרים מהאנרגיה המשתחררת מאפקט המכה של הטיפה בחרסית. יוני החרסית נקשרים זה לזה במהירות ונאטמים לגשם היורד. מרגע זה ואילך, ניגרות הטיפות על פני הקרקע והופכות במהרה לזרם עז, אלים ומהיר שאותו אנו מכירים כשיטפון מדברי.

עוד בוואלה! NEWS

שוטף + שישי: איפה תראו שיטפונות בסופ"ש?

לכתבה המלאה
שטפון בנחל ממשית בנגב בחודש שעבר (צילום: רשות הטבע והגנים, מיכל גלדברג, רשות הטבע והגנים)
"קסמה של התופעה גובר בשל הקושי לחזות את הזמן והמקום המדויקים בו צפוי השיטפון להתרחש"

ככל ששטחו של אגן הניקוז גדול יותר, כך תהיה עוצמת השיטפון גבוהה יותר והוא יהיה מסוכן יותר הן בעוצמתו והן בפתאומיותו. השיטפונות המרשימים ביותר במדבר הישראלי, זורמים בחלקים הנמוכים יותר של הערוצים ששטח אגן הניקוז שלהם גדול במיוחד (כמו נחל פארן, נחל צין, נחל הבשור, נחל נקרות, נחל רמון, נחל חיון ואחרים).

קסמה של התופעה גובר בשל הקושי לחזות את הזמן והמקום המדויקים בו צפוי השיטפון להתרחש. ירידת משקעים באזור ירושלים תביא לשיטפון באזור עין גדי, וגשמים עזים היורדים בבקעת ערד ודרום הר חברון, ייגרמו לשיטפון בנחל באר שבע ובנחל הבשור המרוחק, וזאת אף לאחר השהיה בת 6-12 שעות לאחר ירידת המשקעים. ירידת גשמים עזים במצפה רמון ורמת עבדת, תביא לשיטפון מרשים בנחל צין. את השיטפון נוכל לראות תוך שעה עד שעתיים במרחב שדה בוקר, אך תחלופנה שעות עד שנראה אותו מגיע לערבה ונשפך אל האגן הדרומי של ים המלח ליד נאות הכיכר.

מפל עין מעריף בנחל צין (צילום: רשות הטבע והגנים, יוליה חיבולייב)
שטפון בנחל צין בנגב, וכביש 90 מעליו (צילום: אתר רשמי, דין אריאל)

איך "צדים" שיטפון?

על מנת "לצוד" שיטפונות, יש להכיר היטב את ההידרולוגיה ואת מערכות הניקוז של הנגב ומדבר יהודה, ולהבין כי גשם היורד באזור מסוים יתפתח לשיטפון באזור אחר, המרוחק ממנו לעיתים מרחק לא מבוטל. על מנת שייווצר שיטפון, נדרש בדרך כלל אחת מהשתיים. או ירידה פתאומית, מהירה ועוצמתית של כמה מילימטרים בזמן קצר, או ירידה של כמות משמעותית (בדרך כלל 15 מילימטר ויותר) על פני כמה שעות. השיטפון המדברי הינו תולדה פשוטה של חוסר יכולתה של הקרקע לספוח את המים, וזו כאמור מושפעת בעיקר מהיעדרה של צמחיה ומרמת החרסית בקרקע.

שטפון בגב ילק (צילום: יח"צ, צור נצר רשות הטבע והגנים)

מדריך אתרים מומלצים לצפייה בשיטפונות בהר הנגב

1. גשר אריה יחיאלי על כביש 40 ליד משאבי שדה - שיטפונות בנחל רביבים.
2. שיטפונות בנחל צין - תצפית מאזור קבר בן גוריון שבשדה בוקר, או מהחלק העליון של גן לאומי עין עבדת (ראש מפל עין מעריף).
3. נחל רמון - בגשר על כביש 40 בתוך מכתש רמון.
4. נחל נקרות - בגשר על כביש 40 מדרום למכתש רמון.
5. נחל פארן - בנקודה בה חוצה הנחל את כביש 40 מדרום למישר.
6. אגם ירוחם - גלישת הסכר של נחל רביבים על האגם הינה מראה משובב נפש.
7. נחל חתירה - ביציאה המזרחית של מכתש ירוחם

לצד נקודות בטוחות אלו, קיימת גם האפשרות שנזכה לצפות בביטחון בשיטפונות תוך כדי מסלולי הליכה בהר הנגב. אפשרות כזו מחייבת משנה זהירות, שכן כשיורד גשם בזמן שאנו באמצע המסלול, עלינו לעלות לנקודה גבוהה ובטוחה, ולא לשהות באפיקי נחלים.

כך נראה נחל צין בכניסה לישובי כיכר סדום, אוקטובר 2019 (צילום: רשות הטבע והגנים, נועה גורדון)
שטפון בנחל רמון (צילום: יח"צ, צור נצר רשות הטבע והגנים)

כללי זהירות חיוניים לחובבי השיטפונות

1. החשוב מכל הוא לתכנן מראש לאן הולכים ולהפנים היטב את משל החכם והפיקח: עדיף להיות חכם, ולהימנע מראש ממצבים שפיקח אולי היה יכול להיחלץ מהם.

2. לקרוא תחזית עדכנית, ולבחון היכן צפויים הגשמים ובאילו ערוצים צפויים שיטפונות.

3. בשום אופן אין לנסות לחצות את הערוץ הזורם, גם אם נדמה כי המים שקטים ורדודים. תמיד קיים סיכוי שהזרם יתגבר בהפתעה, ייתכן שיש בורות עמוקים שנפערו בכביש או שעלולים להגיע עם הזרם סלעים הנסחפים במהירות ואלה עלולים לגרום לפגיעה קטלנית.

4. יש להתמקם במקום גבוה ומרוחק מזרם המים ולצפות בשיטפון בבטחה. בשום אופן אין להיכנס אל הנקיקים וערוצי הנחלים. אין לעמוד קרוב לגדת הנחל מאחר וזו יכולה להיות לחה ולקרוס אל תוך הזרם.

5. יום בהיר עשוי להטעות: השיטפון נוטה להופיע תוך רגעים ספורים, בעוצמה, באלימות ובהפתעה.

לעיתים מגיע הגל הראשון לאחר ירידת הגשם במרחק רב מאיתנו, ואנו לא רואים את הגשם כלל וכלל.
6. כשאנו שומעים על צפי למזג אויר גשום בדרום הארץ, ניתן לחפש מידע עדכני במרשתת, ובקבוצות "רודפי שיטפונות" ברשתות החברתיות.

7. חשוב לזכור: לעיתים קרובות גורמים השיטפונות לחסימת כבישי הגישה אל היעד. יש להקפיד על הנחיות הביטחון ולא להיכנס לדרכים סגורות.

8. ציוד מומלץ לאוהבי שיטפונות - ערכת קפה ופינוקים (לרגעי ההמתנה הארוכים), מצלמה (מוכנה לרגעים המרשימים, ביגוד ונעליים להחלפה למקרה שתירטבו ותתלכלכו.

ד"ר שחר שילה הוא מנהל תיירות רמת הנגב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully