פלמינגו זוטר. Shutterstock, ShutterStock
פלמינגו זוטר/ShutterStock, Shutterstock

קול קורא לנדוד, לנדוד

עם כל הכבוד לשקנאים ולעמק החולה, העולם הגדול מציע נדידות מרהיבות, צבעוניות ועוצרות נשימה של בעלי חיים מיוחדים ולא שגרתיים. קבלו הצצה לכמה מההתקבצויות המטריפות של חיות בעולם

המספרים כמעט שאינם נתפסים: כחצי מיליארד עופות נודדים, ממינים שונים, חולפים בעונת הנדידה בשמי הארץ. כידוע, ישראל מהווה ציר נדידה חשוב בין אירופה ואפריקה, ומדי סתיו ואביב, גודשים המבקרים חובבי הטבע את אתרי הצפרות השונים - מעמק החולה ועד אילת.

נדידת עופות היא תופעה ידועה בעולם כולו, אך על פני הגלובוס, נערכות מדי שנה גם נדידות של בעלי חיים אחרים. הידועה שבהן היא הנדידה בסרנגטי שבמישורי אפריקה, הנדידה היבשתית הגדולה בעולם של אוכלי עשב.

לצד אלו, בעולם מתרחשות נדידות לא פחות מרשימות, ולעתים אף הרבה פחות מוכרות. אתר "לונלי פלנט" מציע הצצה אל שמונה נדידות מרהיבות ומסקרנות במיוחד.

להקת פלמינגו באגמון החולה 2 באפריל 2017. שי אגמון, מערכת וואלה! NEWS
כחצי מיליארד ציפורים עוברות מעל ישראל בעונת הנדידה. להקת פלמינגו באגמון החולה/מערכת וואלה! NEWS, שי אגמון

מדוזה מוזהבת: הפלא של פלאו

ידוע לכל כי מדוזות נוטות להיסחף ללא שליטה בזרמי הים. עם זאת, המדוזות המוזהבות (Golden jellyfish) באגם המדוזות המפורסם של פלאו שבאוקיינוס השקט - שאינן מזיקות לבני אדם - מבצעות מסלול נדידה יומי ייחודי, העוקב אחר תנועת השמש ברקיע.

מדי בוקר, המדוזות הללו מתקבצות על החוף המערבי של האגם, ומתחילות בתנועתן לעבר מסלולה של השמש הזורחת. הדבר היחיד שעלול לעצור אותן הוא כתמי צל שמטילים עצים בשפת האגם. שם גם אורבות להן הטורפות שלהן: שושנות הים. המדוזות ששורדות את המסע, יחזרו אל נקודת היציאה בשעות בין הערביים.

איפה לראות: כאמור, באגם המדוזות של פלאו (Jellyfish Lake), אליו מגיעים מהאי הראשי קורור (Koror). מזג האוויר הטוב ביותר לביקור כאן הוא מנובמבר ועד אפריל.

מדוזה מוזהבת. Shutterstock, ShutterStock
מדוזה מוזהבת/ShutterStock, Shutterstock

דנאית מלכותית: המסע שלא נגמר

זה קורה מדי חודש ספטמבר או אוקטובר: פרפרים ממין דנאית מלכותית (Monarch butterflies), בגווני שחור וזהב, מתחילים לבצע את ההגירה הגדולה שלהם מדרום קנדה ומזרח ארצות הברית, אל עבר מזג אוויר חם ונוח יותר, שממתין להם בקליפורניה ובמרכז מקסיקו. שם, הם מצטופפים על עצים במספרים שמגיעים למיליונים רבים.

אך בניגוד לבעלי חיים אחרים המבצעים מדי עונה נדידה המונית משימה, הפרפרים שהחלו את המסע לעולם לא ישובו בחזרה אל ביתם שבצפון, וזאת בשל משך חייהם הקצר. וכך, בעת המסע חזרה, בסביבות חודש מאי, הנקבות יעצרו להטיל ביצים. מספר ימים מאוחר יותר, יבקעו הזחלים, יהפכו לפרפרים ואלו יהיו דור ההמשך שישוב צפונה. השלמת המסע - שאורך מספר שבועות - תדרוש "הקרבה" של חמישה דורות.

איפה לראות: התופעה נראית במיטבה ב"שמורת הדנאית המלכותית" (Monarch Butterfly Reserve) שבמרכז מקסיקו, בין החודשים ינואר למרץ, בעת שמספר הפרפרים מצוי בשיאו.

פרפרים ממין דנאית מלכותית. Shutterstock, ShutterStock
פרפרי דנאית מלכותית/ShutterStock, Shutterstock

שחפית הקוטב: הנדידה הארוכה בעולם

כמה רחוק הייתם נודדים כדי להימלט מקור החורף? עבור שחפיות הקוטב (Arctic terns), מדובר במסע שמתחיל בשטחי הרבייה שלהם בגרינלנד ומסתיים בים ודל (Weddell Sea) שבחופי אנטארקטיקה. זהו נתיב הנדידה בארוך בעולם, והציפורים הללו, מעופפות בנתיב שאינו ישיר (בצורת האות S) לאורך של יותר מ-70,000 ק"מ לשני הכיוונים. למעשה, במהלך חייה (34 שנים בממוצע), נודדת שחפית הקוטב למרחק הדומה לשלוש טיסות מכדור הארץ לירח.

איפה לראות: את שחפיות הקוטב ניתן לראות בנקודות שונות לאורך מסען. כך למשל ברחבי גרינלנד, וכן באיים האזוריים שבאוקיינוס האטלנטי, שם הן עשויות לבצע עצירות בדרכן חזרה, בחודש מאי.

שחפית הקוטב. Shutterstock, ShutterStock
שחפית הקוטב/ShutterStock, Shutterstock

לובסטר קוצני: שיירה ארוכה בקרקעית האוקיינוס

הלובסטר הקוצני (Spiny lobster), המצוי במרחבי הקריביים, מבצע את אחת הנדידות המרשימות הנערכות מתחת לפני המים. בתחילת כל קיץ, הם מתייצבים ב"תורים" ארוכים של עד 50 פרטים, ומתחילים לנוע יחדיו על קרקעית האוקיינוס, במטרה להימנע מסערות הקיץ הקשות. מטרה נוספת היא ככל הנראה העדפתן של הנקבות הנושאות את ביציהן, לפקוד מרחבים בעלי טמפרטורה קרירה יותר מזו שבנקודת המוצא שלהן.

כאשר הסתיו מגיע, ישובו הלובסטרים הללו אל מקורם, במים רדודים יותר, במטרה להתרבות שוב. לא ידוע מדוע הם עושים זאת בשיירות צפופות, ומשערים כי הסיבה היא להימנע ככל האפשר מתקיפה של טורפים.

איפה לראות: הנדידה נערכת בעיקר בשעות הלילה, כך שיש צורך לבצע צלילות ליליות כדי לפגוש בהם. זה קורה בתחילת הקיץ באיים הקריביים, אך יש צורך להצטייד לא רק בציוד צלילה, אלא גם בהרבה מזל.

לובסטר קוצני. Shutterstock, ShutterStock
לובסטר קוצני/ShutterStock, Shutterstock

פלמינגו זוטר: "עננים" ורודים מעל אגמי אפריקה

מדי שנה, החל בחודש אוגוסט, מתחילים לנהור הפלמינגואים הזוטרים (Lesser flamingos) השוכנים מדרום למדבר סהרה, אל עבר אגמי מזרח אפריקה, ובעיקר אל אגם בוגוריה (Bogoria) שבקניה. שם הם ניזונים משפע בלתי נדלה של אצות ספירולינה מיקרוסקופיות בצבעי כחול-ירוק. לפני הגעתם לאזור זה, הם פוקדים את אגם נטרון (Natron) שבצפון טנזניה, במטרה להזדווג ולקנן. מספר הפרטים הפוקדים את צמד האגמים הללו עובר לעיתים את השני מיליון, והמראה של "כתמים" ורודים אדירים על רגע נופי אפריקה, הוא עוצר נשימה.

איפה לראות: בחודשים אוגוסט עד נובמבר באגם בוגוריה בקניה ובסביבות ספטמבר - באגם נטרון בטנזניה. האפרוחים בוקעים בדרך כלל בסביבות חודש דצמבר.

גם בישראל ניתן לצפות בפלמינגואים הוורודים (אם כי אצלנו, מדובר בפלמינגו מצוי ולא בפלמינגו זוטר), בין השאר בבריכות המלח שבאתר הצפרות באילת ובקרבת עתלית.

פלמינגו זוטר. Shutterstock, ShutterStock
פלמינגו זוטר/ShutterStock, Shutterstock

פטישניים: התכנסות המונית באי קוקוס

עד לשנת 2011, דפוסי הנדידה של הפטישניים (כרישי פטיש, Hammerhead sharks) כמעט שלא היו מובנים למדע. באותה עת, נערך מחקר מסקרן של אוניברסיטת מיאמי, שעקב בהצלחה אחר כריש ממין זה, שנדד כ-1,200 ק"מ, מדרום פלורידה ועד ללב האוקיינוס האטלנטי, ואל מול חופי ניו ג'רזי. מסעו נמשך 62 יום. אך נדידות הפטישניים הידועות יותר מתרחשות במרחב שבין איי גלפאגוס (Galapagos) באקוודור, האי מלפלו (Malpelo) בקולומביה והאי קוקוס (Cocos), השוכן כ-550 ק"מ מחופיה המערביים של קוסטה ריקה. לא בכדי, מכונה מרחב זה "משולש הפטיש".

במהלך הקיץ, כרישים אלו מתכנסים כאן בהמוניהם, בקבוצות של עד 200 פרטים. כאן הם זוכים לתזונה עשירה, המגיעה באדיבות זרמי הים בעונה זו.

איפה לראות: כדי לצפות בתופעה, מומלץ להזמין צלילה מודרכת באי קוקוס בין החודשים יוני לדצמבר. אתרי הצלילה המתאימים ביותר הם Punta Maria, Bajo Alcone ו-Dirty Rock.

פטישניים כרישי פטיש. Shutterstock, ShutterStock
"פטישניים", כרישי פטיש/ShutterStock, Shutterstock

עטלפי פירות: שמי אפריקה מחשיכים

עטלפי הפירות מצויים ברחבי העולם, וגם אצלנו בארץ ניתן לראות אותם בשעות הערב, בעיקר בשדרות העצים העירוניות. אך המראה מרשים במיוחד כאשר מדובר בנדידת עטלפי הפירות של מרכז אפריקה, בעת שהשמים מחשיכים, כשלמעלה מ-10 מיליון פרטים מתרוממים מאגן הקונגו (Congo Basin) לעבר הפארק הלאומי קסאנקה (Kasanka National Park) שבזמביה.

מסעם נועד לפקוד את שפע פירות המנגו, השסק ופירות נוספים, המבשילים באזור בעונה זו. במהלך התופעה, העטלפים הללו זוללים מדי לילה פירות בשטחים עצומים, ומותירים אחריהם עצים חשופים, עד לעזיבתם, בסוף חודש דצמבר.

איפה לראות: כדי לצפות בתופעה, יש להצטרף לסיור בפארק הלאומי קסאנקה שבזמביה, עם מדריך מוסמך (ועדיף גם עם מלווה חמוש). באזור זה הוכשרו תצפיות ייעודיות לצפייה בעטלפים.

עטלף פירות. Shutterstock, ShutterStock
עטלפי פירות/ShutterStock, Shutterstock

נחשי בירית: "כנס הנחשים הגדול"

מדי שנה בסוף הסתיו, אלפי נחשי בירית (Garter) ממין Red-sided, מתפתלים בהמוניהם למרחק של כ-30 ק"מ, במטרה לבצע תרדמת חורף משותפת במאורות ענק המצויות בפרובינציית מניטובה (Manitoba) שבקנדה. התופעה נחשבת להתכנסות הגדולה בעולם מסוגה של נחשים.

כאשר מגיע האביב, יוצאים ממאורותיהם יותר מ-100,000 נחשים, ויוצרים מחזה מפעים ומרגש, שאינו מיועד לבעלי לב חלש. עם זאת הנחשים אינם תוקפניים כלפי בני אדם, והארס שלהם מסוכן במיטה מועטה בלבד.

איפה לראות: כדי לצפות בהגחת הנחשים ממאורותיהם לאחר תרדמת החורף, מומלץ להגיע באמצע חודש מאי אל אתר בורות החשים בנארסיס (Narcisse), כשעה נסיעה מצפון לעיר וויניפג (Winnipeg) שבקנדה.

נחשי בירית. Shutterstock, ShutterStock
נחשי בירית/ShutterStock, Shutterstock

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully