אינספור פעמים חלפתם בכביש הזה, ולא ידעתם על שמורת הטבע שמסתתרת שם

על המקום: כולם מדברים על חצבים, ולא תמיד מודעים לעובדה שמבשרי הסתיו נותנים לעתים את השואו שלהם כבר בתחילת יולי. כנראה שהתדמית יותר חזקה מהמציאות, אבל זה לא באמת משנה - כי מסתבר שהחצבים החיוורים, והקצת מעוקמים, מביאים רייטינג לא רע בכלל.

למעשה, כיום כבר יש מי שמכנים את עצמם "ציידי חצבים". לא שיטפונות, לא אדמוניות החורש. חצבים.

עקבו אחרי האינסטגרם שלנו wallatravel
ויש לנו גם טיקטוק!

אז כדי שגם אתם תוכלו להתענג על המראות, נשלח אתכם הפעם אל פינה פחות מוכרת, שמסתתרת ממש בשולי כביש תל אביב-חיפה, בפאתי עתלית. אינספור פעמים חלפתם כאן, אבל לא בטוח שידעתם שכאן מסתתרת שמורת טבע קטנה וחמודה העונה לשם "שמורת טבע חורבת קרתא".

למה "קרתא"? אף אחד לא יודע. כמו הרבה מקומות בארץ, גם השם "קרתא" נולד בשל טעות שהשתרשה עם השנים, כי למבצר הצלבני, ששרידיו המרומזים מתגלים פה, קראו בכלל "מבצר לה-דטרוא".

עכשיו תגידו בקול רם "קרתא" וגם "לה-דטרוא". יש דמיון? לא. אבל האם זה באמת משנה?

הטיול הקצרצר והחביב הזה יפגיש אתכם עם שפע של נקודות יפות, שמופיעות בזו אחר זו, לצד תצפיות נוף שנראות במיטבן בשעות בין ערביים. ובכלל, שעות בין הערביים הן הסוד הכי שמור של מטיילי הקיץ. שתדעו.

הנקודה הראשונה שתגיעו אליה היא גם אחת המרשימות ביותר: תצפית בריכת המים. כאן, במרומי גבעת כורכר ניצב מבנה בטון צבוע בתכלת שנראה כמו מקום שכל בן אנוש ישמח לטפס עליו. לטפס, וגם להעביר שעה ארוכה מול הנוף: הים מצד אחד והכרמל מצד שני, כולל זיכרון יעקב ופיסות מחיפה. וכמובן, אי אפשר להתעלם ממבצר עתלית האדיר, שמצוי מולכם וסגור למבקרים.

מכאן יורדים אל שרידי המבצר הצלבני, שהוקם בשנת 1103. מדוע הוא הוקם דווקא כאן? כי זה היה המקום שבו הותקפה השיירה של המלך בלדווין הראשון. השיירה הותקפה, האגו נפגע - והמבצר הוקם.
באזור זה תוכל להתחבא מהעולם בתוך אורוות נטושות שנחצבו בסלע הכורכר, ומכאן לצאת ולחקור מקרוב את עצי החרוב הכי עקומים שראיתם בחייכם. ממש מחווה למגדל פיזה. זאת בשל הרוח המערבית האיתנה שנושבת כאן ללא הפסק מכיוון הים. ובין לבין, עמודי החצבים התמירים, שנעים ברוח והם התירוץ להכל.

דבר מדהים אחר שאפשר לראות בימים אלה, הן להקות פלמינגו בבריכות המלח שליד עתלית, שמגיעות לכאן בנדידת הסתיו מטורקיה ואיראן, וחלקן נשארות פה (בעתלית ובאילת) כל השנה. הצלם יחיאל אוקנין שביקר השבוע בבריכות, שלח לנו צילומים מטריפים של הציפור שניזונה מסרטנים קטנים בשם ארטמיה, שגם מעניקים לה את הצבע הוורדרד בבגרותה.

לדעת: לסיום, מומלץ לדלג ברגל או ברכב לחוף הים היפה שמצפון למבצר עתלית, ולהתמסר לשקט (במיוחד בימי חול).
לעשות רושם על החבר'ה: בימי קדם, שימש צמח החצב לסימון גבולות בין חלקות חקלאיות. זאת בשל שני יתרונות שלו: שורשיו החזקים שמקשים מאוד על עקירתו, וגם רעילותו הרבה, שמונעת שבעלי חיים לזלול אותו ולהעלימו מהשטח.
לאכול בסביבה: אפשר לתפוס משהו מהיר ב"קניון דרך הים" הסמוך לחניון לימור, או לקפוץ למסעדת נילי בזיכרון יעקב.
להגיע: "חניון לימור" בווייז. מחנים ב"חניון לימור", שבו שולחנות פיקניק ושפע של צל. מכאן מתחיל שביל מסומן העולה אל בריכת התצפית שממערב לכם. ניתן לצעוד בשביל זה במסלול היקפי של כשני ק"מ, או פשוט ללכת ולחזור לנקודת ההתחלה כאשר מתחשק.