וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אבן גבול בת 1700 שנה, הנושאת את השם "כפר נפח" ביוונית נמצאה בגולן

27.10.2020 / 9:00

נפח היה שמו של כפר סורי שישב בגולן עד מלחמת ששת הימים, אבל אבן גבול שנחשפה לאחרונה בחפירות במקום ועליה כתובת עם השם "נפח" ביוונית, ריגשה את הארכיאולוגים: "שם המקום השתמר כל כך הרבה שנים, למרות שלא היה רצף התיישבותי", הם אומרים

אבן גבול באתר החפירה בנפח/צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

השם "מחנה נפח" עלה לאחרונה לכותרות בסדרה המדוברת "שעת נעילה" בכאן11, אבל חפירה ארכיאולוגית שנערכה ברמת הגולן בחודש האחרון, מגלה לראשונה, כי השם "נפח" ניתן למקום כבר לפני 1700 שנה.

הדבר התגלה במהלך חפירה ארכיאולוגית שניהלה רשות העתיקות לפני הנחת קו צינור מים בנפח ביוזמת חברת מקורות. זאת במסגרת הפרויקטים שמבצעת החברה להנחת קווי מים ברמת הגולן, באורך כולל של 20 ק"מ. קו המים של נפח-קדמת צבי ישמש כקו מים ראשי במערכת אספקת מים לבסיסי צה"ל ברמת הגולן ולעיר קצרין.

אתר החפירה בנפח - מבט אוירי. אסף פרץ, רשות העתיקות, רשות העתיקות
החפירה בנפח - מבט אווירי/רשות העתיקות, אסף פרץ, רשות העתיקות
אתר החפירה בנפח. אסף פרץ, רשות העתיקות, רשות העתיקות
מסתבר שהשם "נפח" ניתן למקום כבר לפני 1700 שנה. אתר החפירה/רשות העתיקות, אסף פרץ, רשות העתיקות

אבני הגבול הוצבו בימי הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס

בחפירה, בניהולן של דינה אבשלום גורני וירדנה אלכסנדר מרשות העתיקות, ובהשתתפות חניכי המכינות הקדם-צבאיות מעין ברוך וקלע-אלון ומתנדבים מהקהילה, התגלתה במפתיע אבן, שעליה כתובת ביוונית. האבן נתגלתה בשימוש משני, בתור אבן כיסוי לקבר.

פיענוח הכתובת על ידי ד"ר דני שיאון מרשות העתיקות, יחד עם פרופ' חיים בן דוד מהמכללה האקדמית כנרת, עורר התרגשות רבה.

לדברי החוקרים, "הכתובת, שבה מוזכר שמו של "כפר נפח", נחרתה על אבן גבול. אבנים אלו, הוצבו בימי הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס (סביב שנת 300 לספירה) בגבולות כפרים, לצורך גביית מיסים. זוהי אבן הגבול הראשונה במרכז הגולן שעליה מופיע שם שהשתמר עד ימינו; נפח היה שמו של כפר הסורי שישב במקום עד מלחמת ששת הימים, ושמו של המחנה הצבאי נפח, הקיים גם היום".

החוקרים מוסיפים, כי "בדרך כלל, משתמרים השמות העתיקים כתוצאה מרצף התיישבותי, המשמר את השמות העתיקים מדור לדור. אולם, רצף כזה לא התקיים בנפח, ומאז התקופה הביזנטית - לפני כ-1500 שנה, ועד לתקופה המודרנית, לא ידועה התישבות במקום, למעט בתקופה הממלוכית (מאה 13-15 לספירה). מסיבה זו, השתמרות השם מסקרנת ומעוררת השתאות. מציאת אבן הגבול שעליה שם יישוב שהשתמר עד ימנו הוא ארוע נדיר. האבן מחזקת את האפשרות ששמות קדומים של יישובים נשתמרו לאורך דורות רבים, גם כשלא התקיים רצף יישובי".

אבן גבול באתר החפירה בנפח. אסף פרץ, רשות העתיקות, רשות העתיקות
אבן הגבול עם הכתובת שנחשפה בנפח/רשות העתיקות, אסף פרץ, רשות העתיקות
אבן גבול באתר החפירה בנפח. אסף פרץ, רשות העתיקות, רשות העתיקות
הכתובת/רשות העתיקות, אסף פרץ, רשות העתיקות

לדברי מנהלות החפירה, ירדנה אלכסנדר ודינה אבשלום-גורני מרשות העתיקות, "החפירה המרתקת בנפח חשפה מבנה ציבורי מהתקופה הממלוכית, אשר שימש כתחנת דרכים. זהו המבנה הציבורי השלטוני הראשון מהתקופה הממלוכית, שנחפר בגולן. התחנה נבנתה על הדרך הראשית שקישרה בין הגליל לדמשק, ונראה כי היא שמשה כמקום חנייה ומנוחה לסוחרים ולנציגי השלטון שעברו בדרך זו. כאן הם סעדו, חידשו את ציוד המסע וטיפלו בסוסים.

בחצר המבנה נמצאו שרידים של כבשן וסיגים של ברזל, שמלמדים , אולי, שנפח ברזל ישב בחצר וחידש את פרסות הסוסים והחמורים שחנו במקום".

אייל בן דוד, מנהל יחידה לניהול פרויקטים במקורות, "כחברה שמקדישה משאבים רבים בהקמה של תשתיות מים חדשות ברחבי ישראל, לחיזוק יציבותו של משק המים גם לעתיד , אנו שמחים על ההזדמנות שנפלה בחלקנו לתרום לשימור מורשת העבר. החברה גאה להיות חלק מהתגלית החשובה שנחשפה בעת הנחת קו צינור המים נפח - קדמת צבי שישמש כקו מים ראשי במערכת אספקת מים לבסיסי צה"ל ברמת הגולן ולעיר קצרין".

אבן גבול באתר החפירה בנפח. אסף פרץ, רשות העתיקות, רשות העתיקות
פועלים מרימים את אבן הגבול שהתגלת בנפח/רשות העתיקות, אסף פרץ, רשות העתיקות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully