אם יש מישהו שמרוויח מכל העניין הזה של הסגר - זה הטבע.
אחרי חודשים רבים של שימוש בכלים חד פעמיים, כפפות ניילון ומוצרי פלסטיק בגלל הקורונה, הטבע יכול קצת "לשמוח ולנוח" מהאשפה הרבה שהצטברה בארץ, ובטח זו שנשארה בשטח, וחבל.
בראש השנה ובחול המועד סוכות היו צפויים מאות אלפי ישראלים לפקוד את שמורות הטבע והאתרים השונים, אבל הסגר מונע זאת ומכאן שייצור האשפה פוחת משמעותית. שעתיים לתוך הסגר אתמול (שישי), יצאנו לריצת ספורט במרחק של פחות מקילומטר מהישוב מצפה הילה שבגליל המערבי, אל הנחל הכי יפה ומטוייל בארץ - נחל כזיב - כדי לבדוק מה מצב הנחל שהכי עמוס בתקופת הקיץ והחגים.
אל תפספס
האמת, הופתענו לטובה.
מצאנו משפחה אחת בעין חרדלית - המעיין שמקדם ממערב את הכניסה לשמורת נחל כזיב - ועוד זוג במים בכניסה לשמורה.
מעבר לזה, הנחל היה שומם ואפילו לא נראו כמעט בשטח שקיות אשפה או זבל. מסכת קורונה בצבע תכלת דווקא ראינו בשתי נקודות, ועוד שקית זבל ופחית שהוסתרו מאחורי שיח.
הנחל שלא מפסיק לזרום
נחל כזיב מתחיל את דרכו באזור הר מירון וזורם מערבה לאורך יותר מ-40 ק"מ. חלק מהנחל (בעיקר האחרון) הינו נחל אכזב, אולם במרכזו הוא אוסף אליו כמה נביעות של מעיינות, כמו עין זיו ועין טמיר, שמספקים לו כמות מים יפה במשך כל השנה.
כידוע, כרגע לא ניתן לטייל בנחל בעקבות הסגר, אך לכשיסתיים, מציע נחל כזיב מגוון מסלולים, קצרים כארוכים, שכוללים ביקור במבצר המונפורט, או תצפית אל מפארק גורן, וגם טבילות מרעננות עם הליכה מועטת מאוד.
שמרו על עצמכם ועל הטבע.