השבט האינדונזי שמוציא את המתים מקברם, מלביש ומדליק להם סיגריה כחלק ממסורת עתיקה

בשבט טוראחה מסרבים להיפרד מיקיריהם לאחר מותם. בחודשים הראשונים גופותיהם נשארים בבית, ובני המשפחה מדברים ומאכילים אותם. רק לאחר ההלוויה - שנערכת במסגרת טקס חגיגי ויקר מאוד - הגופות נטמנות באדמה רק כדי ש-3 שנים לאחר מכן יוציאו אותן שוב לצילום משפחתי וסיגריה

אסור לפספס
ביקור בסולאווסי, האזור באינדונזיה בו גרים אנשי שבט טוראחה (Indonesia.Travel)

הפסיכיאטרית אליזבת קובלר-רוס פיתחה מודל של חמישה שלבי אבל - הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה. בשבט האינדונזי טוראחה החליטו לעשות הכל כדי להימנע מהשלב הרביעי במודל ולא להיפרד מיקיריהם אחרי מותם. על אף שמדובר במסורת מעוותת לגמרי, אנשי השבט מודים שהם חווים פרידה קלה יותר מאהובם כשהם משאירים אותם קרוב אליהם - אפילו חודשים אחרי מותם.

השבט - כמיליון איש הגרים בדרום סולאווסי - מאמין כי המוות אינו באמת בסוף וכי אחריו הנשמה עדיין שוכנת בבית. לכן הם משאירים את הגופה בבית וממשיכים להאכיל, להשקות, להלביש וכן להדליק לה גם סיגריה מדי פעם. כך הגופה נשמרת עטופה בשמיכה באחד החדרים בבית (בתיהם בנויים במבנה של סירה ומכונים "טונגקונאן") במשך שבועות עד חודשים ארוכים ואפילו שנים. בזמן הזה המשפחה דואגת לארח חברה לגופה ולהאכיל אותה 3 עד 4 פעמים ביום - אפילו שזו בחוצפתה נוטה להשאיר אוכל בצלחת. בתקופה הזאת המשפחה עושה שני דברים: נפרדת לאט לאט מהמת וחוסכת מספיק כסף לטקס ההלוויה.

עוד בוואלה! NEWS

כך גברו השלדים המצמררים של שבט מפפואה גינאה על שבטי לוחמים אחרים

לכתבה המלאה

אנשי שבט טוראחה מאמינים שנשמת המת ממשיכה לשהות בכפר עד שהם מבצעים את טקס ה"רמבו סולו" (ההלוויה) ורק אז ממשיכה במסעה ביקום. מכיוון שטקס ה"רמבו סולו" מאוד יקר (בין 50 ל-500 אלף דולר) - וכרוך בהקרבה של תאו או פרה - זה עלול לקחת המון זמן עד שהמשפחה תחסוך מספיק כסף כדי לערוך את ההלוויה. לפעמים זה עלול אפילו לקחת שנים. כשזה קורה, המשפחה עורכת לכבוד הגופה מסיבת פרידה ענקית שנמשכת מספר ימים.

אחת מנשות השבט, יואנה פאלאנגדה, סיפרה לנשיונל ג'יאוגרפיק בשנת 2016 כמה התקופה הזאת חשובה לה. "אמי נפטרה בפתאומיות, אז אנחנו עוד לא מוכנים להיפרד ממנה", היא סיפרה, "אני לא יכולה לקבור אותה כל כך מהר. אני זקוקה לזמן".

אם שמירת הגופה בבית למשך חודשים והאכלתה נשמעו לכם כמו הגזמה פראית, לא בטוח שתצליחו לעכל את מה שקורה אחר כך. את הגופות השבט בסופו של דבר קובר באדמה - אך פעם בשלוש או ארבע שנים המשפחה מעלה את ארונות הקבורה חזרה מהקבר ומוציאה מהם את המת כדי לחגוג איתו בטקס מסורתי הזוי נוסף המכונה "מננה". המשפחות מוציאים את גוויות יקיריהם, מנקים, מלבישים ומצרפים אותן לתמונה המשפחתית.

צלם העיתונות האריאנדי חפיד תיעד את טקסט ה"מננה" המתקיים מדי כמה שנים בחודשי הקיץ, יולי, אוגוסט וספטמבר. בתמונות שפרסם ניתן לראות משפחות אוחזות בגוויות של יקיריהם, מניחות להן סיגריה בפה, מלבישות אותן בחולצות מכופתרות, מכנסיים, בנדנות וכובעי מצחייה ומצטלמות איתן.

המשפחות רואות בגופות שמורות כברכה ובטקס כהזדמנות לתת לדור הצעיר להכיר טוב יותר את קרובי משפחתם המנוחים וכן גם לעשות איתם סלפי או לעשן איתם סיגריה. כמו כן במסגרת האירוע זקני השבט קוראים תפילות בשפתם הקדומה במטרה להעניק מזל ליקיריהם - גם שנים אחרי שמתו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully