כך נראים היום השורדים האחרונים (האמיתיים, לא של איזה ריאליטי) של שבט "הקוניאק" העתיק מצפון-מזרח הודו - שהיה בעברו עורף ראשים ומציג עצמות וגולגלות אדם כגביעים. סדרת צילומים עוצרת נשימה חושפת את המאפיינים הייחודיים של אנשי הקוניאק המעוטרים באטמי אף, חניתות ותכשיטים המעוצבים מעצמות בעלי חיים. השבט חי בחשאיות עד תקופת הקולוניזציה הבריטית של הודו ובורמה והוא עמוס מסתורין וסודות, אותם כנראה ייקח לקבר אחרון הציידים כשילך לעולמו.
ביו היתר, אנשי השבט נהגו לערוף ראשים ולהציג לראווה גולגולות של שבטים יריבים בחוצות הכפר. כל צייד היה חוגג את הישגיו בהצגת איברי קורבנותיו, כשמספר הראשים הניצודים העיד על כוחו של הלוחם. אנשי השבט האמינו כי ראשים אנושיים מספקים כוח מיסטי שמביא שגשוג ומטיב עם היבולים המקומיים. אולם המסורת ננטשה בשנות השישים של המאה ה-20, כשהשבט הומר לנצרות. כלומר, כשאותו דור ציידים הלך ונעלם - עמו נעלמו גם מסורתו המדממת.
אנשי השבט שנותרו בחיים כיום הם בני 80 פלוס והם האחרונים מסוגם, עם אוכלוסייה של כ-320,000 מצאצאי השבט שמפוזרים ברחבי העולם. לצילומים הנדירים אחראי צלם התיירות האירי, טרבור קול, שנסע ללב נגאלנד ההררי שבהודו ופגש שם חברי שבט שגם נאחזים במורשתם וגם מאמצים מגמות אופנה מערביות יותר.
עוד בנושא:
בספר שכותרתו "הקוניאקים: אחרוני ציידי הראשים המקועקעים", החוקר את תולדות השבט הקדום, נכתב שגופם של הציידים שימש כקנבס עליו הם קעקעו באמצעות מחטים המיוצרים מקוצי דקל, כשפרות וחזירים נטבחו לטובת חגיגות הדיו. ציד הראשים והקעקועים הלכו לרוב זה לצד זה כשאחרי כל פשיטה על כפר, היו אנשי השבט מציינים את הישגם באמצעות קעקוע. הנה כמה מהתמונות הנדירות:
