נברן קטן מהכרמל שינה את ההבנה על האבולוציה של האנושות

מאובנים בני כ-200 אלף שנה שנמצאו במערה בכרמל, מעידים שיציאת האדם מאפריקה התרחשה דווקא בעידן הקרח. החוקרים מאוניברסיטת חיפה: "התגליות הפרהיסטוריות בישראל משנות את התפיסות הקיימות בנוגע לאבולוציה של האדם"

22/06/2020
יציאת האדם מאפריקה לפי תגלית ממערת מיסלייה בכרמל (צילום: רשות העתיקות)

בניגוד לתיאוריה הרווחת, לפיה האקלים הקר והיבש בעידן הקרח היווה מחסום לנדידה בין-יבשתית של האדם, מחקר ישראלי חדש ומפתיע מגלה שהיציאה מאפריקה התרחשה דווקא באקלים שכזה, לפני כ-200 אלף שנה. במחקר, שבדק מאובנים של בעלי חיים ממערת מיסליה שבגן לאומי הר כרמל, זוהו, בין השאר, מיני מכרסמים המאפיינים אזורים צפוניים וקרים. בעלי החיים נמצאו בסמיכות ללסת אנושית, בת קרוב ל-200 אלף שנים. המחקר פורסם אתמול (ראשון) במגזין Journal of Human Evolution.

לדברי ד"ר ליאור וויסברוד מרשות העתיקות, שפירסם את הממצאים החדשים יחד עם פרופ' מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, "חקרנו מאובנים זעירים, רובם קטנים ממ"מ בודד, שהתגלו בתוך אותה שכבה שבה נמצאה לפני כשנתיים הלסת האנושית הקדומה ביותר של מין האדם המודרני (הומו ספיאנס) מחוץ לאפריקה, ממצא שפורסם על ידי פרופ' ישראל הרשקוביץ' מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מאוניברסיטת חיפה בכתב העת היוקרתי Science. המאובנים שנחקרו כעת, זוהו כשייכים ל-13 סוגים שונים של מכרסמים ואוכלי חרקים קטנים, שחלקם חיים היום באזורים גבוהים וקרים, כגון הרי הזאגרוס שבצפון אירן ובהרי הקווקז".

עוד בוואלה!

תושב עראבה מצא פריטים בני 4500 שנה ומסר למדינה; "אמרו שאני פראייר"

לכתבה המלאה
זוהו מיני מכרסמים המאפיינים אזורים צפוניים וקרים. מערת מיסלייה בכרמל(צילום: רשות העתיקות, מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה)
הלסת האנושית שנמצאה בעבר במערת מיסלייה(צילום: רשות העתיקות, ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב)

המאובנים חשפו איך האדם שרד בתקופות פרהיסטוריות

לדברי ד"ר וויסברוד, "מדהים שאפשר ללמוד משרידים של נברן אחד קטן על האנושות כולה. בין המינים שהתגלו בחפירה, הופתענו מאוד לגלות גם בעלי חיים שמסוגלים לחיות רק באקלים קר - בייחוד מין מסויים בשם נברן חפרפרת (Ellobius lutescens), שחי כאן בתקופת הקרח ונעלם מאזורינו לפני יותר מ-150 אלף שנים.

משמעות הדבר היא, שכאן בארץ שררו תנאי קור שאפשרו את מחייתו של אותו בעל חיים. מציאת הלסת האנושית בשכבת החיים של הנברן, משמעה שהאדם חי ושרד בתנאים אלה! לשרידים הזעירים של בעלי החיים הקטנים שחקרנו, יש חשיבות ראשונה במעלה לחקר האבולוציה האנושית. בעזרת המאובנים ניתן לגלות באילו תנאים יכולים היו בני האדם הקדומים לשרוד בתקופות פרהיסטוריות שונות, ובאיזה קצב התפתחה היכולת האנושית להסתגל לתנאי אקלים מגוונים".

עוד בוואלה!

המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ לאפריקה נמצא בישראל

לכתבה המלאה
בארץ שררו תנאי קור שאפשרו את מחייתו של הנברן. מערת מיסלייה(צילום: רשות העתיקות, מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה)
ד"ר ליאור וויסברוד עם מאובנים זעירים של מכרסמים מהחפירה. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות(צילום: רשות העתיקות, יולי שוורץ, רשות העתיקות)

כך האדם כבש את העולם

המחקר של ד"ר וויסברוד מרשות העתיקות ופרופ' וינשטיין-עברון מאוניברסיטת חיפה, מגלה כעת שהיציאה מאפריקה התרחשה דווקא בתקופה של אקלים גלובלי של תקופת הקרח, ותומך בסברה שההתאמות שבזכותן הפך המין האנושי למין הדומיננטי בכדור הארץ, הופיעו כבר בשלב מוקדם באבולוציה שלנו.

לדברי פרופ' וינשטיין-עברון, החוקרת שניהלה את החפירה במערת מיסליה, "התגליות הפרהיסטוריות בישראל, ובאזורים נוספים של צפון אפריקה ודרום-מזרח אירופה, משנות את התפיסות הקיימות בנוגע לאבולוציה של האדם. תגליות אלו שופכות אור על מוצאו של האדם המודרני והתפתחות היכולות הפיסיולוגיות והתנהגותיות המודרניות. יכולות אלו הן שאפשרו לנו להגיע לכל אחת מן היבשות תוך פרק זמן קצר יחסית במונחים אבולוציוניים, לזרז את הכחדתם של מיני אדם קדומים יותר, ולמעשה לכבוש את העולם. אם זה לא היה האקלים שעיכב בתחילה את אבותינו הקדומים, יהיה על החוקרים לבחון הסברים אחרים, ובהם כאלה שקשורים בדמוגרפיה של אוכלוסיות, יחסי הגומלין עם מיני אדם אחרים, או הופעתם המאוחרת של חידושים טכנולוגיים".

המאובנים שנחקרו זוהו כשייכים ל-13 סוגים שונים של מכרסמים. מערת מיסלייה(צילום: רשות העתיקות, מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה)
  • ארכיאולוגיה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully