פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ לאפריקה נמצא בישראל

      במערת מיסליה שבכרמל נמצאה לסת הזהה ללסת של האדם המודרני (הומו סאפיינס), שגילה יותר מ-170 אלף שנים. גילוייה מקדים משמעותית את מועד הנדידה של בני מיננו מאפריקה, שעד כה היה מוערך לכ-100 אלף שנים לפני זמננו, ל-250 אלף לפני

      המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ לאפריקה נמצא בישראל

      תגלית ארכיאולוגית מרעישה בישראל: המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ ליבשת אפריקה התגלה במערת מיסליה שבכרמל. צוות בינלאומי של חוקרים, בראשותם של פרופ' ישראל הרשקוביץ מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת תל אביב ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, גילו באמצעות שיטות מחקר מתקדמות שלמאובן - עצם לסת עליונה של אדם מבוגר, הכוללת מספר שיניים - יש מאפיינים מורפולוגיים של בני אדם מודרניים (או הומו סאפיינס). שיטות תיארוך רדיומטריות שונות הראו שגיל המאובן הוא בין 177 אלף ל-194 אלף שנה.

      "עד עכשיו ידענו שההומו סאפיינס התגלה במערות של חולה בכרמל ומערת הקפיצה ליד נצרת (קפזה בז'רגון הארכיאולוגי - ז.ר), וזה תחם בצורה ברורה את האבולוציה של האדם", סיפר פרופ' הרשקוביץ בשיחה לוואלה! תיירות. לדבריו, הממצא מאיר באור חדש את שאלת האדם המודרני: מתי הופיע ומתי יצא מאפריקה. "הממצא מערער את התיאוריה הקלאסית של היציאה מאפריקה, הוא משנה את לוח הזמנים ואת ההגדרה של מהו אדם מודרני", הוא אומר.

      פרופ' הרשקוביץ מסביר, שזמן הופעת האדם הנבון, תיארוך יציאתו מאפריקה ומסלולי ההגירה שלו מאפריקה לאירופה ואסיה עומדים בבסיס הבנת האבולוציה של המין האנושי. "ארץ ישראל היא פרוזדור מרכזי להגירה אנושית בתקופת הפלייסטוקן (שני מיליון השנים האחרונות לערך), שלאורכה התקיימו קבוצות בני-אדם שונות, לעיתים בו-זמנית. התגלית החדשה פורצת דרך להבנת האופן שבה התגבשה האוכלוסייה האנושית, מאוסף של קבוצות מקומיות לאוכלוסייה הומוגנית אחת. האדם המודרני התפתח באפריקה לפני כ-250 אלף שנה ואחרי 150 אלף שנה הגיע לארץ ישראל ואז התפשט לדרום מזרח-אסיה ולצפון-מרכז אסיה ואירופה. כלומר 'מקדימים' את היציאה מאפריקה ב-100 אלף שנה, כי השכבות הארכיאולוגיות העמוקות שמהן המאובן יצא מתוארכות ל-250 אלף שנה".

      דבר נוסף חשוב בממצא, הוא שאלת מסלול הנדידה של ההומו סאפיינס שצצה שוב: האם הוא נדד מאפריקה לאורך הנילוס והמזרח התיכון ומשם לאסיה ואירופה, או דרך מזרח-אפריקה, ערב הסעודית עד להודו. "הממצא הזה מוכיח חד משמעית שהאדם העדיף את הדרך הצפונית, כלומר דרך הנילוס והאזור שלנו, כשארץ ישראל משמשת גשר יבשתי בין היבשת האפריקנית ליבשת האסייתית", אומר הרשקוביץ.

      מערת מיסליה בכרמל על רקע מפת העולם (מערכת וואלה! NEWS , אוניברסיטת תל אביב)
      מערת מיסליה בכרמל על רקע מפת העולם (הדמיה: מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה)
      מערת מיסליה בכרמל שטח החפירה שבו התגלתה לסת המאובן האנושי העתיק ביותר (מערכת וואלה! NEWS , אוניברסיטת תל אביב)
      מערת מיסליה בכרמל. שטח החפירה שבו התגלתה לסת המאובן האנושי העתיק ביותר (צילום: מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה)

      "התוצר הסופי שלנו כבני אדם"

      לדבריו של הרשקוביץ, לתארוך זמן היציאה החדש של האדם המודרני מאפריקה יש משמעות חשובה בקשר לביולוגיה ההיסטורית שלנו כמין. "זה אומר שההיסטוריה שלנו כמין מכפילה כמעט את עצמה ולכן המופע הראשון של האדם המודרני באפריקה הוא כנראה קרוב לחצי מיליון שנה מאשר ל-200 אלף, כפי שסברו עד כה, והוא מתפתח באפריקה במקביל לקבוצות אדם אחרות, כמו ניאנדרטלים ודינסובים, וההתפתחות נעשית דרך אינטרקציה עם קבוצות נוספות". כלומר, היה אב קדמון אחד ומתי שהו בין 700 אלף ל-500 אלף לפני זמננו, התקיים הפיצול בין הניאנדרטלים לאדם המודרני.


      עוד תגליות על האדם הקדמון בוואלה!:
      שני שלדי ניאנדרטלים שנמצאו בצפון מפריכים את תיאוריית אנשי המערות
      חשיפה בג'לג'וליה: נמצא "האולר השוויצרי" של האדם הקדמון בתקופת האבן


      "הממצא שלנו מצביע על כך שחלק חשוב מההתפתחות המורפולוגית של האדם המודרני התרחש כנראה מחוץ לגבולות אפריקה, אולי בארץ ישראל, בין היתר כתוצאה מהכלאות עם אותם מינים אחרים של אדם", אומר הרשקוביץ ומדגיש, "האדם ממיסליה הוא כמעט התוצר הסופי שלנו כבני אדם, ולכן זה האדם המודרני הקדום ביותר".

      הלסת של מיסליה המאובן האנושי העתיק ביותר (מערכת וואלה! NEWS , אוניברסיטת תל אביב)
      נמצאו מאפיינים מורפולוגיים של אדם מודרני. הלסת של ההומו סאפיינס שנמצאה במיסליה (צילום: ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב)
      הלסת של מיסליה המאובן האנושי העתיק ביותר (מערכת וואלה! NEWS , אוניברסיטת תל אביב)
      הלסת של מיסליה, מבט מקרוב (צילום: ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב)

      לפי התיאוריה המקובלת, בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית התפתחו באפריקה לפני 200 אלף שנה והיגרו ממנה לפני 100 אלף שנה. אלא שהמאובן ממיסליה דומה מאוד לאדם המודרני, יותר מאשר למאובנים המתוארכים לאותה תקופה שנמצאו באפריקה, והוא קדום בהרבה מבני האדם המודרניים שנתגלו במערות של קפזה (ליד נצרת) וסחול (בכרמל), ונחשבו עד עתה לקדומים ביותר מחוץ לגבולות אפריקה.

      פריצת הדרך במיסליה עולה בקנה אחד עם מספר ממצאים ארכיאולוגיים ואנתרופולוגיים חדשים, שגם הם מצביעים על מוצא קדום יותר של האדם המודרני, ועל נדידה של בני אדם מודרניים מאפריקה לפני התאריך המקובל של 100 אלף שנה לפני זמננו. לממצאים הללו מתווספים מחקרים גנטיים שפורסמו בשנים האחרונות המחזקים את ההשערה לפיה בני האדם המודרניים התפתחו באפריקה מוקדם משסברו, לפני 300-500 אלף שנה.

      על פי פרופ' מינה וינשטיין-עברון, מהמכון לארכיאלוגיה ע"ש זינמן בחיפה, הממצאים הארכיאולוגיים מלמדים שתושבי מערת מיסליה היו קבוצה מיומנת של ציידים-לקטים, שצדו יונקים גדולים, שלטו באש, השתמשו במגוון צמחים וייצרו כלי-אבן אופייניים לראשית התקופה הפליאוליתית התיכונה באזורנו, בדומה לבני האדם המודרניים באפריקה.

      "תעשיית הכלים של בני האדם המודרניים במיסליה הייתה שונה מאוד מזו של קודמיהם בלבנט ומעידה על תחכום רב ועל חדשנות", אומרת פרופ' וינשטיין-עברון. "הימצאות ערכת-כלים כזו במערת מיסליה לצד מאובן אנושי בן כמעט 200 אלף שנה, מרמזת על כך שהשינוי התרבותי במעבר בין התקופות השונות באזורנו היה מלווה הפעם בחילופי אוכלוסיות הומינינים שונות".

      המחקר פורץ הדרך יתפרסם מחר, 26 בינואר, בכתב העת היוקרתי Science.

      מבט על קשת השיניים הלסת של מיסליה (מערכת וואלה! NEWS , אוניברסיטת תל אביב)
      מבט על קשת השיניים (החלק השמאלי הוא המקור, החלק הימני משוחזר). כל השיניים למעט החותכת המרכזית נמצאות. הקשת קטנה ופרבולית והמורפולוגיה של השיניים מודרנית (צילום: גרהארד וובר, האוניברסיטה של וינה)
      מבט מהצד על הלסת של מיסליה (מערכת וואלה! NEWS , אוניברסיטת תל אביב)
      מבט מהצד על הלסת של מיסליה (החלק הבהיר הוא החלק האמיתי). המנח של ריצפת האף והמקום שבו הקשת הזיגומטית מתחברת ללסת מעידים על אדם מודרני (צילום: גרהארד וובר, האוניברסיטה של וינה)
      דוגמא לכלים שנמצאו במערת מיסליה (מערכת וואלה! NEWS , אוניברסיטת תל אביב)
      דוגמא לכלים שנמצאו במערת מיסליה. חודים עשויים צור שאופייניים לפלאולית התיכון המוקדם (צילום: מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה)
      הלסת ממערת מיסליה (מערכת וואלה! NEWS , אוניברסיטת תל אביב)
      הלסת ממערת מיסליה (צילום: גרהארד וובר, האוניברסיטה של וינה)
      דימוי וירטואלי של הלסת על רקע מערת מיסליה והכלים שנמצאו בה (מערכת וואלה! NEWS , אוניברסיטת תל אביב)
      דימוי וירטואלי של הלסת על רקע המערה והכלים שנמצאו בה (צילום: גרהארד וובר, האוניברסיטה של וינה)
      פרופ' ישראל הרשקוביץ ופרופ' מינה וינשטיין עברון חוקרי מערת מיסליה (מערכת וואלה! NEWS , אוניברסיטת תל אביב)
      פרופ' וינשטיין עברון ופרופ' הרשקוביץ שהובילו את הפרויקט של חקר המערה וההומינידים שנמצאו בה (צילום: אוניברסיטת תל אביב)