כל מה שלא ידעתם על חיי הסקס של הפרחים לידכם

איזה פרח מתחפש לדבורה? איזה פרח ורוד משמש כמלון לילי? ואיזה צמח משמש כמלכודת חרקים? לפרחי ארצנו טכניקות מיוחדות כדי "לעשות אהבה" ולהתרבות. כך הפך ט"ו בשבט ל"ט"ו באב" של הצמחים

שרה גולד
עלי-העטיף הפנימיים שלו רחבים וזקופים כדגל. איריס הארגמן (צילום: שרה גולד)

פרחים יפים מושכים את ליבנו בצבעיהם, בריחם, בסימטריה ובאסטטיקה שלהם. הבוטנאים יודעים שהפרחים הם איברי הרבייה וכי הפרסומת (הפרחים היפים) נועדה אך ורק למשוך מבקרים שיבצעו את תהליך ההאבקה - העברת האבקה מהאיבר הזכרי (האבקנים) אל האיבר הנקבי (הצלקת). רק לאחר מכן תוכל להתבצע ההפרייה (המתרחשת בתוך השחלה), וכך יתאפשר למין ליצור זרעים ולהמשיך את הדור.

ההאבקה של צמחים בעלי פרחים בולטים ויפים מבוצעת, לרוב, על ידי חרקים. התפתחות הפרחים הם תולדה של אבולוציה הדדית בת מיליוני שנים בין הפרחים לבין בעלי החיים המאביקים אותם. במשך הדורות, התפתחו שני השותפים, הפרחים והמאביקים, כך שהם מתאימים זה לזה, במידה רבה, באופן שלשני הצדדים תהיה תועלת: שירותי האבקה תמורת גמול (בעיקר צוף המכיל סוכר) ואבקה (העשירה במינרלים ובחלבון).

הפרחים, מצידם, פיתחו אמצעי פרסומת כדי למשוך אליהם את המאביקים המתאימים לצרכיהם.
מקובל שהריח הוא אות משיכה ממרחק, בעוד שצבע הפרחים ובעיקר דגמי הצבע נקלטים על ידי החרקים ממרחק קצר.

ועם זאת, לא כל הפרחים מספקים צוף או אבקה, אז איך בכל זאת הם מואבקים? מסתבר שחלק מהפרחים נוקטים ברמאויות של צמחים - כי במלחמה על המאביקים הכל מותר! הנה כמה דוגמאות מדהימות מהטבע שלנו.

עוד בוואלה! NEWS

פותחים את עונת הטיולים: 3 המקטעים הכי יפים ב"שביל ישראל"

לכתבה המלאה

רק על הקווים

עלי הכותרת של הפשתה השעירה, מעוטרים בפסים כהים וברורים המתכנסים אל מרכז הפרח, ובמרכזו הצבע כהה. פסים אלה הינם שבילי צוף המובילים את החרק למקום האבקה והצוף. מחקרים שנערכו באוניברסיטת חיפה, הוכיחו כי הפסים הם בבחינת "סימני דרך" אל מרכז הפרח, והכתם הכהה מושך כמו היה נקבה הנמצאת כבר על הפרח והממתינה לבן זוגה.

מסתבר שהמאביק של הפשתה השעירה הוא זבוב בשם עוזיה דו-צבעית, המבלה ימים רבים בפרחי פשתה שעירה הפורחים בדרך כלל במרבדים ורודים. בבוקר, הפרחים מתפקדים כמסעדה, בצהריים כזירת מפגש לשני המינים ובערב משמש הפרח כמלון לילה. הזבובים הללו מתפלשים באבקת הפשתה, עוברים לפרח אחר, שם האבקנים מובלים לשחלה ומאביקים אותה על ידי העברת גרגרי אבקה לשחלה. משם מתבצעת כבר האבקה, שבעקבותיה ישנה הפרייה ומפתחים פרחים וזרעים.

פשתה שעירה. שבילי הצוף ברורים לחרק (צילום: שרה גולד)

הפרח שמתחפש לדבורה

לא כל הפרחים מספקים צוף או אבקה, אז איך בכל זאת הם מואבקים? אז פרחי דבורנית דינסמור דומים להפליא לדבורה. הפרח "מתחזה" לדבורה: בצבעיו, בעיטוריו, במגעו, ואפילו בריחו - הוא אפילו מפריש ריח (פרומון) של נקבת-דבורה בהתייחמה. כשמגיעה דבורה ממין זכר ומנסה להזדווג עם הפרח (הנראה לה כמו דבורה), הזכר מבצע תנועות הזדווגות ולא קורה שום דבר. ביאושו הוא פונה לפרח אחר הנראה גם הוא כדבורה. הפרח בנוי כך שיתאים לגוף הדבורה, האבקה נדבקת לראשו, ותוך כדי כך הוא מעביר את האבקה מפרח לפרח ומאביק את דבורניות דינסמור הנמצאות בשטח.

דבורנית דינסמור. דומה לדבורה במראה במרקם ובריח (צילום: שרה גולד)

הפרח שמספק לחרק מלון מחומם

עלי-העטיף הפנימיים של איריסי ההיכל (איריסי הארגמן, ירוחם, הנגב הגלבוע וכדומה), רחבים וזקופים כדגל. שלושת עמודי-העלי מורחבים כעלי-כותרת ונראים כמו עלי-העטיף. כל אחד מהם יוצר, יחד עם עלה-העטיף החיצוני המתאים, "מנהרת-האבקה" נטויה, ובתוכה אבקן אחד וצלקת אחת. מנהרה זו משמשת מלון (היכל) מתאים ללינה לחרקים, בעיקר לזכרים של דבורים מהסוג מחושיתה (Eucera), המוצאים במנהרת-ההאבקה של הפרח מחסה ללילה, מכיוון שהטמפרטורה בו גבוהה במעט מזו שבחוץ, ותוך כדי כך מאביקים את הפרח.

איריס הארגמן. מנהרת האבקה שלו משמשת מלון (היכל) שמתאים ללינה לחרקים (צילום: שרה גולד)

הסחלב שמשמש "חור באדמה" לחרקים

גם סחלב מסוג שפתן מצוי משמש כמלון קפסולה. הפרחים חומים בעלי צורה מוזרה, ואין לפרח צוף או ריח ואף אבקתו אינה זמינה לחרקים למאכל. השפתן מואבק על-ידי דבורים בודדות, הנוהגות לקנן בחור באדמה. רוב הדבורים שנמצאו בשפתן הן זכרים. נראה שמבנה הפרח וצבעיו מעוררים בדבורים תחושה דומה לחור באדמה, הן באות אליו למצוא מחסה ללינת לילה. השפתן כנראה מחקה עבור מאביקיו מפלט ו"בית חם" בצורת חור באדמה. לראשן של דבורים שחסו בשפתן נמצאו דבוקות אבקיות (שקיות מלאות באבקה) של שפתן. הטמפרטורה בתוך הפרח חמה מעט מזו שבסביבה, בשיעור שהוא כנראה משמעותי לפעילותן של הדבורים.

הפרח מחקה עבור מאביקיו מפלט ו"בית חם" בצורת חור באדמה. שפתן מצוי (צילום: שרה גולד)

הפרח שנוקט אסטרטגיה אכזרית ומסריחה

לפרחי הלוף הבולטים בשטח - מבנה ייחודי המשועבד כולו לתפקידו כמלכודת זמנית לחרקים! העלה היחיד (מתחל) כהה מאוד בצבע, בורדו-חום קטיפתי, ונראה כמו משפך שמתוכו יוצא איבר חום כמו מקל, זו השיזרה. החלק התחתון של השזרה, הכלוא בתוך הכד של המתחל, נושא בחלקו התחתון פרחים נקביים ולמעלה פרחים זכריים, הפרחים הנקביים מבשילים לפני הזכריים, וכך נמנעת האבקה עצמית:

חרק נמשך להיכנס לפרח המפיץ ריח מסריח של נבלה, הוא בא כשהוא כבר עמוס אבקה מפרט אחר (שהחרק נכלא בו יום קודם, ועתה שוחרר). הוא מאביק את פרחי הנקבה באבקה הזרה. רק אחרי שהפרחים הנקביים נבלו, משחררים הפרחים הזכריים את אבקתם, והחרק מתאבק בה לקראת מעברו לפרט נוסף, בינתיים הוא כלוא במלכודת מבלי יכולת להשתחרר.

איך זה קורה? בין הפרחים הנקביים לזכריים יש על השזרה זיפים הפונים באלכסון מטה, זיפים אלה, יחד עם טיפות שמן חלקלק על דפנות הכד, מאפשרים לחרקים להיכנס למלכודת אך מונעים מהם לצאת. רק עם תום מחזור ההפרייה נובלים הזיפים, השמן מתייבש, הדופן מתקמטת והחרקים משתחררים. מתברר, כי החרק שהתפתה להיכנס לתפרחת הלוף איננו "לומד לקח", והוא חוזר ונכנס אל פרט אחר.
מחזור הפריחה נמשך יממה אחת, מבוקר עד בוקר.

עוד בוואלה! NEWS

אתרי הפריחה שחייבים לבקר בהם בחורף

לכתבה המלאה
פרחי פרח הלוף ארץ ישראלי נראים תמימים מבחוץ (צילום: שרה גולד)
הצצה לתוך ה"מלכודת" של הלוף (צילום: שרה גולד)

חשבתם שהפרחים תמימים? אז חשבתם. מחקרים הוכיחו כי בני משפחת הסחלביים הם שרלטנים לא קטנים, רובם אינם מספקים גמול למאביקיהם.

להיכרות נוספת עם צמחי הבר של ישראל גלשו באתר צמח השדה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully