יותר מחצי מיליון ישראלים רק השנה: כך חזרנו לטורקיה, ובגדול

זוכרים את החרם של הישראלים על טורקיה? אז זהו, שתשכחו ממנו כי בעשור האחרון הישראלים חזרו לטורקיה והמספר עומד על מאות אלפים.

לאחרונה הופיע בעיתון הטורקי הפופולרי Daily News Hurriyet טור אישי מאת ד"ר גובן סאק (Güven Sak), כלכלן טורקי נחשב ומנהל מכון המחקר הכלכלי הטורקי TEPAV. סאק הביע בו אופטימיות באשר לעתיד היחסים בין המדינות, כאשר מי שמוביל את חוד החנית של אותו שינוי - הוא ענף התיירות.

סאק פותח וכותב כי כאשר מדברים על הקשר הישראלי-טורקי בעת האחרונה, צצים ועולים שני תאריכים חשובים. הראשון הוא 30 בינואר 2009, הזמן שבו ראש הממשלה הטורקי דאז (וכיום הנשיא) רג'פ טאיפ ארדואן שהה ב"פורום דאבוס" בשוויץ יחד עם נשיא ישראל לשעבר, שמעון פרס. ארדואן הטיח בפרס את דעתו על מדיניות ישראל, וירד בזעם מבמת הנואמים. התאריך השני היה ב-31 במאי 2010, ביום שבו ניסה משט של שש אוניות טורקיות, ובראשון המרמרה, להפר את האמברגו על רצועת עזה. כלי השיט נבלמו בידי הצבא הישראלי. בתקרית זו, תשעה פעילים טורקים נהרגו ושני חיילים ישראלים נפצעו קשה.

מאז, נמצאת מערכת היחסים שבין המדינות בהקפאה עמוקה. כמובן, קשרי הסחר נמשכים, אנשים עדיין נוסעים הלוך ושוב בין המדינות, אבל אף אחד לא יכול לחזות את עתיד היחסים.

סאק מציין עוד כי שנת 2019 הביאה עמה תקווה. הוא מצטט את עיתון הדה מרקר, שדיווח לאחרונה כי נוסף על כוח המשיכה של אנטליה, הרי שגם איסטנבול הפכה ליעד לחופשת חורף עבור הישראלים. "אחד התיירים הישראלים שצוטט בכתבה אמר 'הטורקים אדיבים ומעוניינים שתהיה מרוצה. זהו מקום שבו אתה חש בטוח'", מציין סאק, ומוסיף כי "מקריאת אותו מאמר הבנתי עד כמה חסר לי לקרוא דברים חיוביים על טורקיה בעיתונות הזרה".

הנתונים מאשרים כי הדברים אכן משתפרים. לדבריו, לאחר תקרית דאבוס, בשנת 2009, מספר התיירים הישראלים המבקרים בטורקיה ירד בכ-45 אחוזים, ועמד על כ-300 אלף בשנה. לאחר תקרית המרמרה, בשנת 2010, המספר ירד לכ-100 אלף בשנה. כעת, לאחר "העשור אבוד", רשם מספר התיירים בטורקיה שיא, והוא חצה את רף ה-500 אלף בשנה.

את נתוניו של סאק מחזקים מקורות נוספים. עיון בסטטיסטיקת כניסות הישראלים לטורקיה (כולל טיסות קונקשן בלבד), כפי שפורסמו באתר משרד התיירות הטורקי, מדגים עלייה של ממש בשנים האחרונות. כך למשל, בחודש נובמבר 2017 נכנסו 17,967 ישראלים לטורקיה, בנובמבר 2018 עלה המספר ל-26,131 ובנובמבר 2019, נסק המספר ל-35,430 (עלייה של 35 אחוזים לעומת השנה שקדמה לה).
כמובן, יש להבין כי חלק ניכר מהמספרים נובעים מהעובדה שישראלים רבים פוקדים את טורקיה לשעות ספורות בלבד, כקונקשן בין טיסות, בעת שהם עושים את דרכם ליעדים אחרים בעולם. עם זאת, אין ספק כי המגמה אכן חיובית.

בכתבה שפורסמה לפני כשבוע באתר החדשות האמריקני MagViral, דווח כי כ-75 אחוזים מהישראלים שטסים מתל אביב לאיסטנבול בחברת טורקיש איירליינס, ממשיכים עמה ליעדים אחרים בעולם. השאר נשארים לחופשה במדינה. יש לשים לב כי מדובר בטיסות הנוחתות באיסטנבול בלבד ולא בטיסות ישירות לאנטליה, המיועדות לחופשה ולא כקונקשן בדרך ליעד אחר.

על פי הדיווח, הישראלים נוהרים כעת שוב לטורקיה, לא מעט בשל המחירים הנמוכים ובתי המלון המפנקים. מספרים רשמיים עדיין לא פורסמו, אך על פי ההערכות, בשנת 2019 פקדו 560 אלף ישראלים את טורקיה (עלייה של 26 אחוזים לעומת שנת 2018). מספר זה שובר את השיא הקודם, של שנת 2008, בה ביקרו בטורקיה 528 אלף ישראלים.

רק כדי לסבר את האוזן, בשנת 2019 (ינואר-נובמבר) פקדו את טורקיה כ-43 מיליון תיירים מהעולם כולו. זוהי עלייה של 14.3 אחוזים לעומת שנת 2018, כך שניכר כי ענף התיירות הטורקי בכללו זוכה לפריחה.

ומי הם הישראלים שמגיעים כיום לטורקיה? מחקר ישראלי שפורסם לפני כשנה בדק את השינויים באופי התיירות בין ישראל וטורקיה בשנים האחרונות. את המחקר ביצעה ד"ר גליה לינדנשטראוס, עמיתת מחקר בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ומתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה. על פי מחקרה, טורקיה אכן ניצבה בין היעדים האהובים ביותר על תיירם ישראלים בשנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים. "בהתחשב בכך שלישראל היתה מערכת יחסים בעייתית עם מדינות מוסלמיות, העובדה שמאות אלפי ישראלים נפשו בטורקיה, היתה ראויה לציון", נכתב במחקר, שאף הוא מציין את נקודת השבר בשנת 2009. עוד צוין, כי בעוד שמספר התיירים היהודים מישראל ירד, הרי שמספר התיירים הערבים-ישראליים - הלך ועלה.

לדברי סאק, היקף הסחר הכולל שבין ישראל לטורקיה לא הושפע באופן ישיר מהאקלים הפוליטי. בשנת 2008, היקף הסחר עמד סביב 3.4 מיליארד דולר. כעת הוא גדל בכ-60 אחוזים והגיע ל-5.6 מיליארד דולר.

מה הסיבה לכך? "בניגוד לרוב המדינות באזורנו, הן ישראל והן טורקיה הן שווקים חופשיים ופתוחים, עם מנגנוני סחר מבוססי חוקים ותקנות. כך, היחסים הפוליטיים של טורקיה עם רוסיה או עם איראן עשויים להשפיע על הסחר שלה עם מדינות אלו, אך לא על יחסי הסחר הטורקיים-ישראליים. יחסים אלו אינם תלויים בגחמות של מנהיגי המדינות".

כל זה לא אומר שהיחסים הכלכליים לא נפגעו. בעבר, ההשקעות הישראליות בטורקיה היו קבועות: 112 מיליון דולר ב-2006, 98 מיליון דולר ב-2007, ו-100 מיליון דולר בשנת 2008. נתון זה צנח דרמטית עד 2010, ונותר כך לאורך כל העשור. "טורקיה הייתה יעד שאפשר לסחור עמו, אבל לא רצית להשקיע שם את כספך לזמן ממושך ולבנות בו מערכות יחסים ארוכות טווח", כותב סאק.

כאשר סאק קורא לשנים 2019-2009 "העשור האבוד", הוא מתכוון לאובדן האמון ההדדי בין שתי המדינות. "ומסיבה זו, משמח לראות שוב תיירים ישראלים הפוקדים את טורקיה. המשמעות היא שהביטחון חוזר בצד הישראלי. כעת מגיע הזמן שגם המשקיעים הישראלים יתחילו לשקול שוב השקעה בטורקיה".

לדבריו, טורקיה עשויה להרוויח מכך באופן משמעותי. "תארו לעצמכם כיצד נראה המצב כיום בחלקו המזרחי של המזרח התיכון, לולא היינו חווים את אותו עשור אבוד. כל מי שחושב על האסטרטגיה הטורקית במונחים רציונליים מגיע תמיד לאותה מסקנה: יש לסגור עסקאות עם בעלי הכוח הכלכלי והביטחוני באזור".

עוד הוא מציין, כי התעשייה הטורקית זקוקה לקפיצת מדרגה טכנולוגית, והדיון בנושא מרגיש לעיתים כלוא בין האופציות האירופיות לבין האופציות האסיאתיות. "עם זאת, יש לנו כאן, באזור שלנו, אופציה נרחבת שכוללת השקעות פיננסיות וטכנולוגיות. אכן, ישנן בעיות פוליטיות שאינן ניתנות להתרה, אך אם הדיפלומטים והפוליטיקאים שלנו יעשו את עבודתם, היתרונות יהיו משמעותיים. הביטו במספר הטיסות בין איסטנבול ותל אביב. מדובר ביותר מ-12 טיסות יומיות, ושימו לב: רק לעתים רחוקות הן דלילות".