אחרי כל החגיגות: איך זה באמת לטוס עם וירג'ין אטלנטיק מישראל?

עם הרבה רעש וצבע ורוד נפתחו בשבוע שעבר חגיגות השקת הקו של חברת התעופה הבריטית, וירג'ין אטלנטיק, בין לונדון לתל אביב. אגב, המטוס שנחת פה ביום רביעי שעבר לא התקבל בהצדעת זרנוקי מים כמיטב המסורת, לאחר שהנוהל הופסק לחלוטין בווירג'ין ב-2015 בעקבות טעות שבה הותז קצף נגד שריפות על מטוס החברה שנחת באטלנטה לראשונה.

אז אחרי שההתרגשות פגה, הגיע הזמן לבדוק באמת מה מציעה חברת התעופה של המיליארדר ריצ'רד ברנסון, שחגגה השנה 35 שנה לפעילותה, ומתעתדת להטיס את הישראלים לארה"ב (עם קונקשן בלונדון) ולהתחרות בשתי החברות הוותיקות שמתחרות בעצמן על הקו - בריטיש איירוויס ואל על. לשם כך, עלינו בהזמנת וירג'ין על הטיסה הראשונה שיצאה מישראל ללונדון וחזרה יומיים לאחר מכן כדי לבדוק את פרופיל השירות והמושבים שלהם יזכו הנוסעים. על הדרך גם נפגשנו עם המנכ"ל הישראלי של החברה, שי ויס, שסיפר על תוכניות החדירה לשוק של החברה. אל על ובריטיש, מאחוריכן!

הטיסות הראשונות של החברה לארץ וממנה התבצעו במטוס איירבאס 330-300, שהוא גם המטוס שיישרת את הקו לונדון-תל אביב. וירג'ין מציעה לנוסעיה שלוש מחלקות: מחלקת ה-Upper Class היוקרתית (31 מושבים), מחלקת ה-Premium Economy שהיא לא תיירים אבל גם לא ביזנס (48 מושבים) ומחלקת Economy שנחלקות לשלוש רמות: Delight, Classic ו-Light (ובסך הכל 185 מושבים). יש לציין כי מודל הלואוקוסט הקולינרי לא קיים בטיסות החברה, שכן כולם זוכים לארוחה ומשקה.

מעבר למחיר שבו ניגע מיד, עיקר תהילתה של וירג'ין והמיתוג שלה הוא בהיותה חברה צעירה, קולית ומגניבה שהשירות בה נהדר. היא כמובן לא יכולה להתחרות בבריטיש מבחינת גודל או שליטה בסלוטים הטובים בהית'רו, ולמעשה הפער בינה ובין בריטיש קיים כמעט בכל פרמטר. כך, למשל, וירג'ין מחזיקה צי של 46 מטוסים בעוד בריטיש כמעט 277 כלי טיס. בווירג'ין מבינים את זה וכאן נכנס נושא השירות והתאמתו לצרכי הנוסע, שבו היא יכולה להעפיל על המתחרה הגדולה שלה. ווירג'ין עושה כל שביכולתה להדגיש זאת, וכחלק מתהליך הלימוד של החברה את הקהל הישראלי/יהודי והרגישויות שלו, הגיעו בכיריה ואנשי השירות שלה לביקור בשכונה היהודית "גולדרס גרין" (Golders Green) בלונדון, ועברו סדנה בנושא הקהילה היהודית, כשרות ועוד. "אנחנו רוצים להיות החברה האהובה ביותר, וזה אומר הכל בשבילנו", אומר ויס כשאנחנו יושבים במסעדה האהובה עליו בלונדון. "אנחנו מדברים על אהבה בכנות ורוצים להיות החברה שמתחרה בבריטיש והשנייה בגודלה בבריטניה. השירות שלנו טוב יותר וגם התדירות לארה"ב טובה יותר", הוא מוסיף.

ויס (51), שנשוי לעדה ולהם שני ילדים, עזב את ישראל ב-1992 ומאז הוא חי ולמד בניו יורק ובלונדון. לווירג'ין הגיע לאחר שהכיר את ריצ'רד ברנסון ב-2004 כשחברת כבלים ומדיה שבה עבד רכשה חברה של ברנסון, שלימים הפכה ל"וירג'ין מדיה". ברנסון לקח אותו לנהל את החברה ומשם הגיע לווירג'ין ולימים השתלב כסמנכ"ל כספים עד שנבחר לפני כשנה ל-CEO על ידי הדירקטוריון. לארץ, הוא לא מתכוון לחזור.

במחלקת התיירים בחירה של מנה מתוך שלוש אפשרויות, כולל אחת צמחונית (עוף טריאקי, בקר עם צ'ילי חרפרף או פסטה בקרם פטריות), בשילוב סלט קטן ולחמניה, בנוסף למשקה קל או בירה ויין. במחלקת הפרימיום והאפר קלאס משתדרגות המנות לטובת החך הישראלי, ולשם כך חתמה הסכם עם מסעדת The Good Egg שבעליה הוא המסעדן עודד מזרחי, כדי שתגיש מנות שקשוקה וקינוח של מלבי. עם זאת, ארוחת הבוקר במחלקת היוקרה היתה דלה וכללה בחירה בין בייגל עם סלמון מעושן וחצי ביצת שליו לבין מעט ביצה מקושקשת עם רושטי תפוח אדמה, שעועית אפויה ופטריית יער עם טימין ובשר הודו מעושן, שהיו דחופים באיזו תבנית שחוממה ורק הוצעו על צלחת לנוסע. גם הטעם היה כמו שזה נראה. בגזרה הצמחונית, ניתנה אפשרות לבחור בין דגנים וצלחת פירות עם מוזלי ופירות יער. נחמד, אבל מעט מדי ולא משביע. מיץ נבטים ירוק שהוגש היה מפתיע וגם טעים.

בארוחת הצוהריים לארץ, המצב היה שונה, וטוב שכך. האפשרויות שהוצעו בתפריט בעברית ואנגלית כללו שווארמה כבש וחמוצים של The Good Egg, סלמון בגריל, לינגוויני עוף צרוב בדבש וטימין. אני בחרתי בטאג'ין ירקות וקוסקוס צמחוני שהיה מתובל היטב וטעים. לחמניות שונות הוצעו בשילוב הארוחה, מה שהיה חסר בארוחת הבוקר ולא הוצע בנדיבות על ידי הדיילים.

אפרופו דיילים - כולם היו נחמדים ואדיבים, מאוד שירותים ועם נוכחות טובה ושירותית בקבינה, נענים לכל בקשה או רצון הנוסעים ובהחלט היה ניתן להרגיש את השירות הטוב שעליו מדבר ויס.

בקטגוריית האפר קלאס שבה נוסעי העסקים, שמה לעשות - יותר חשובים לכל חברת תעופה ואלו שגם מכניסים יותר כסף וטסים בקביעות (בטח לטיסות ההמשך שעליהן בונה וירג'ין) - אז ה-A330 טומן בחובו יתרונות לצד חסרונות. בגזרת המושב - אולי הפרט החשוב במחלקה - תצורת המושבים (31 במספר) פונה בזווית של 45 מעלות כלפי חלונות המטוס, כך שיוצא שכל נוסע "פוגש" בזווית העין כ-5-4 נוסעים ששוכבים מולו עם הרגליים. פחות נעים בארוחה ובכלל במהלך הטיסה. גם המושב, שהופך למיטה של 180 מעלות, צר מדי לאנשים גבוהים/רחבים וגם המעבר למצב מיטה מצריך קימה של הנוסע מהמושב ולחיצה על כפתור שיוריד את המשענת ושוב לחזור למצב שכיבה - מה שלא קיים במטוסים מתקדמים אחרים כבר מזמן. כל נוסע מקבל גם קיט עם הפריטים הרגילים, שמיכה וכרית.

דבר נוסף שיש במחלקת האפר קלאס, הוא בר קטן למפגשים ושיחות של נוסעי העסקים. אין הרבה מטוסים שמצטיידים בגימיק החמוד הזה, שיכול לאכלס כשלושה נוסעים בישיבה ועוד כמה מסביב. הבר לא עשיר במיוחד, אבל ממלא את המטרה ועל הקיר מעל הדלפק היו מונחים ארבעה סוגי משקה אלכוהולי - יין של רקנאטי, וודקה גרייגוס, טקילה מקסיקנית ורום של בקארדי. נחמד בהחלט.

בגזרת הבידור, בווירג'ין מציעים מערכת בידור טובה עם למעלה מ-300 שעות בידור. סרטים בכל הז'אנרים, לחלקם כיתוביות באנגלית ובשפות אחרות. כיף גם לשמוע את ההופעות החיות של אמנים כמו דיוויד בואי ואחרים במערכת השמע. גלישה ב-Wi-Fi עולה 2.99 ליש"ט לשעה ומתבצעת אחרי תהליך התחברות שלא תמיד קל, כולל הרשמה עם פרטים אישיים, אימייל וסיסמה ואפילו בחירת שאלה אישית לזיהוי. בהליך הזה יש לבחור גם מאיזו מדינה אתה, ובגלילת המדינות הופתענו לגלות שמופיעה גם "סטייט אוב פלסטיין", שכנראה הוכרזה ולא ידענו עליה. אז נזכרתי באירוע ה"קוסקוס הפלסטיני" שהוגש בטיסות החברה בעבר, כפי שפורסם בוואלה! תיירות, ושם המנה שונה לאחר תלונות של נוסעים פרו-ישראלים. שי הבטיח שטעות ה-Wi-Fi תתוקן מיידית. מעבר לכך, הגלישה טובה ומהירה.

מבחינת השירותים היוקרתיים, הם נקיים ומצוידים בסבון נוזלי וחיטוי ידיים, וזהו. אבל הבעיה הגדולה יותר שלהם, או של הנוסעים, היא שיש רק שלושה תאים שנמצאים, ממש כמו הבר, בין מחלקת הפרימיום לאפר קלאס שלא תמיד מופרדות בווילון ביניהן, ועוד אחד ליד הקוקפיט - ומכאן ארבעה תאים שמשרתים 76 נוסעים (רק בפרימיום יש 46), לא כולל את הצוות.

מבחינת הלאונג', וירגי'ן מספקת יופי של אירוח בטרקלין מפואר (Clubhouse) שהוא שילוב של מסעדה, בר וספא. נתחיל בבר המשקאות הגדול, שבו ברמנים ממוקצעים שנכונים לכל דרינק, עבור בארוחות שכוללות סלטים מגוונים לצד בשרים וגבינות שמוגשים מעבר לדלפק על ידי דיילות חינניות, ועבור בספא שבו ניתן לקבל מסאז' פנים או רגליים של 10 דקות (בתשלום), ואפילו בדיקה חינמית של השיער והקרקפת של הנוסע. בהחלט מפנק. לפני כל זה, תגיעו ללאונג' בתור ייחודי לבדיקה בטחונית וצ'ק-אין, שייקצר כמובן את זמן ההמתנה.

הפינוקים והשירות של וירג'ין בהחלט טובים וקוראים תיגר על אלו של בריטיש ובטח על הלאונג', המטוסים והשירות של אל על. גם המחירים שלה סבירים, אולם הם עדיין לא איזיג'ט בקו ללונדון (לוטון). בבדיקה שערכנו היום באתרה, מחיר טיסה לסופ"ש רנדומלי שבין ה-14 ל-17 בנובמבר במחלקת תיירים עמד על 478 דולרים להלוך-חזור במחלקת תיירים עם טרולי בלבד. באל על 483 דולרים, ובבריטיש 512 דולרים, כך שווירג'ין הכי זולה כרגע, אומנם לא בהרבה, אבל חדירתה לשוק מבטיחה אולי גם מחירים יותר נוחים.

אבל בריטיש איירווייס לא נשארה חייבת, והכריזה כבר באמצע מאי השנה, שהיא תשלב את מטוסי האיירבאס 350-1000 המפנקים שלה בקו בין תל אביב ולונדון, וזוהי אמירה ברורה שהיא נאבקת על נוסעיה מול כניסתה של וירג'ין לתחרות. המטוס החדיש, שיחל לפעול מישראל ב-1 בדצמבר השנה, יחליף את הדרימליינר 787-8, מה שאומר גידול בכמות נוסעי מחלקת היוקרה Club World (מ-35 ל-56), בנוסעי מחלקת הביניים World Traveler Plus (מ-25 ל-56) ובנוסעי מחלקת התיירים World Traveler (מ-154 ל-219). מעבר ל-40 אחוזים גידול בכמות הנוסעים, ה-A350 מציע גם סוויטות בעיצוב חללי מדהים שלא דומה לשום קבינה או מיטה ככל שתהיה ב-A330, אין אפילו מה להשוות. אל על מציבה על הקו את הדרימליינר שלה ואת ה-777. נחמד, אבל לא מתקרב למתחרותיה הבריטיות.

אבל לא לעולם חוסן. ויס כבר הגיב במכת נגד המהלך של בריטיש, ואומר שאת מטוסי ה-A330 של וירג'ין יחליפו בקו לתל אביב מטוסי ה-A330-900 NEO, שכבר 14 מהם הוזמנו ועתידים להגיע לחברה ב-2021. בנוסף, מטוסי הדרימליינר ואפילו A350 יצטרפו לתחרות עם בריטיש על הקו לארה"ב, כשווירג'ין כבר החלה בחודש שעבר להפעיל את ה-A350 היחיד שלה (אחד מתוך 12 שיהיו לה) בקו לונדון-ניו יורק. "אנחנו החברה מספר 1 שטסה מעל לאטלנטי", אומר ויס, שהחברה שבראשותו לא גדלה מבחינת קווים חדשים בשנים האחרונות, ואילו השנה עומדת לפתוח 84 יעדים חדשים. השת"פ עם דלתא האמריקנית ו-KLM-אייר פראנס האירופיות, כמו גם רכישתה של חברת התעופה Flybe המקומית-אירופית, מבטיח לווירג'ין שליטה טובה על אזור האירופי והאמריקני בקרב חברות הלגאסי (הסדירות). על המזרח התיכון וירג'ין כבר ויתרה כשפסקה לאחרונה לטוס לדובאי, עקב שליטתן של אתיחד, אמירטס, קטאר איירוויס ואחרות, ולמעשה תל אביב היא היעד החדש הראשון שלה מזה שנים. "אנחנו גדלים סוף-סוף, ובחודש הבא נטוס לסאו פאולו, מומבאי, ואפילו קווים לארה"ב מגטוויק, וגם למנצ'סטר, עקב קריסת תומס קוק", מסביר ויס שלא מתכוון לעצור.

על הקו לתל אביב, שלאו דווקא נפתח עקב שיוכו הישראלי, מסביר ויס כי הגידול בנוסעים הישראלים הוא פשוט מטורף. "פתחנו קו לתל אביב כי אני צריך להגיע לבר מצווה של אחיין שלי", הוא צוחק אבל מסביר שחברות ההיי-טק מתרחבות ופותחות סטארט-אפים לא רק בארה"ב, אלא גם בבריטניה. "הקונקשן שלנו לארה"ב הוא הטוב ביותר מבחינת היעדים והשירות, כמו גם תוכנית הנקודות שלנו עם דלתא ו-KLM", הוא מוסיף, אבל לא עוצר פה. "המטרה שלנו בשנה-שנתיים הקרובות היא לטוס טיסה דו-יומית לתל אביב, ולהיות חברת התעופה הגדולה בבריטניה ולהכפיל את צי המטוסים".

עד שזה יקרה, אם בכלל, נמתין ונראה את שלוש החברות הגדולות נאבקות ביניהן ואולי גם משתפרות, כולל במחירים, ופה הרווח כולו שלנו.