הערבים בנתב"ג דווקא מרוצים מהבידוק הביטחוני שהם עוברים

בווידאו: מעל 5.5 מיליון נוסעים יעברו בנתב"ג בקיץ הזה

מזה שנים נאלצים אזרחי ישראל הדוברים ערבית לחוות מפגש לא נעים כשהם מגיעים לנתב"ג. לאחרונה היה זה גם שגריר ישראל בפנמה, רדא מנצור, ומשפחתו שזכו לתשאול אגרסיבי והשפלה בשדה התעופה, לאחר שאמר לאשת ביטחון שהם גרים בעוספיה.

אין ספק שנמל התעופה בן גוריון מהווה זירה רגישה במיוחד - מדובר באחד המוקדים הבולטים ביותר הנתונים תחת איום ביטחוני מתמיד מצד גורמים החותרים לפגוע במדינת ישראל ובאזרחיה. בעקבות זאת, נוסעים בנמל תעופה בן גוריון, בעיקר נוסעים ממוצא ערבי, נדרשים על פי עדותם לעבור בידוק ביטחוני הכרוך לעתים קרובות בבדיקות קפדניות ופולשניות שעלולות להפוך את התהליך לחוויה פוגענית.

אולם במחקר שהתפרסם לאחרונה בנושא הבידוק הבטחוני שעוברים אזרחי ישראל הערבים, נבדק הליך הבידוק הביטחוני בנמל התעופה לפני ואחרי יישום הרפורמה האחרונה והחדשה יחסית. עבודה זו נמצאת בשלביה האחרונים לפני פרסום בכתב.

החוקרים, פרופ' באדי חסייסי, ד"ר טל יונתן זמיר וד"ר גלי פרי מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית ופרופ' יורם מרגליות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף ובסיוע של חטיבת הביטחון בנתב"ג, יצאו מנקודת הנחה שפרקטיקת הבידוק הכוללת פתיחת הכבודה של הנוסעים ובידוק ידני של המזוודות מעוררת תגובות שליליות וקשות, בעיקר בקרב הנוסעים הערבים. בנוסף, החוקרים הניחו כי פעולת הבידוק הידני למזוודות הנוסעים תגרור פגיעה משמעותית בהערכתן של קבוצת הנוסעים הערבים את לגיטימיות והוגנות הבדיקה הביטחונית.

המחקר נערך על רקע השינויים הטכנולוגיים המשמעותיים שחלו באמצע העשור האחרון, כולל הפעלה רחבה של מכונות שיקוף חדשות - כשהציפייה היא כי שימוש בהן, בין היתר, תצמצם את המגע בין הבודקים הביטחוניים לנוסעים וכי מזוודותיהם לא יבדקו באופן גלוי לציבור. "במסגרת המחקר בחנו האם הרפורמה בשיטת הבידוק הביטחוני בנתב"ג שיפרה את עמדותיהם של הנוסעים הערבים ביחס להוגנות מערך הבידוק והבודקים הביטחוניים בנתב"ג, והאם היא באמת הביאה להגברת האמון שהנוסעים הערבים רוכשים למערך הבידוק הביטחוני", הוסיף וטען פרופ' חסייסי.

כדי לבחון את ההשפעה של רפורמת הבידוק הביטחוני, נערך סקר נוסעים בשני גלים באזור הדיוטי פרי, רגע לפני עזיבת הנוסעים את ישראל ואחרי שעברו את ה"ריבוע" (כינוי לאזור שבו נבדקו המזוודות). הגל הראשון נערך בחודשים יולי-אוגוסט 2013, טרם הטמעת מערכת הבידוק החדשה. הגל השני נערך כשנתיים לאחר ההטמעה המלאה של מערכת הבידוק, בחודש אוגוסט 2015. למעשה, מדובר במערך מחקר דמוי-ניסויי אשר "מנצל" שינויים שמתרחשים באופן טבעי בתהליך הבידוק בשדה התעופה.

השאלות הוצגו לנוסעים ערבים בלבד, והן התייחסו באופן כללי לבידוק בשדה ולא, למשל, רק לבדיקה שעברו בשער הכניסה בלבד, זירה בעייתית משל עצמה. "הבידוק בנתב"ג בנוי על מעגלי אבטחה. תלונות הנוסעים שנבחנו במהלך המחקר כללו גם הטרוניה על הבידוק בשער, אבל המסה הגדולה של התלונות נגעו לבידוק הפולשני בתוך הטרמינל עצמו - בייחוד בעת פתיחת מזוודות בפרהסיה לנוסעים ערבים. זו הייתה נקודת הרתיחה העיקרית", ציין פרופ' חסייסי. "חוויית הבידוק בשער קשה, אין ספק, אל לנו להתעלם ממנה, היא קיימת גם במחסומים בשטחים, אבל המחקר שלנו בחר להתמקד בשטח הטרמינל כדי לדמות ככל הניתן סיטואציה שמזכירה מפגש של שוטר ואזרח".

תוצאות הבדיקה שהתקבלו, הראו כי הנוסעים הערבים שהשתתפו בסקר לאחר יישום הרפורמה התאפיינו בעמדות חיוביות יותר בהשוואה לנוסעים הערבים שהשתתפו בסקר טרם יישום הרפורמה, בהתייחס לאמון במערך הביטחון, הוגנות הבודקים הביטחוניים והוגנות מערך הבידוק הביטחוני בנתב"ג. בהמשך הניתוח נוצרה התאמה בין נוסע ערבי שנפתחה מזוודתו לפני הרפורמה לבין נוסע ערבי החולק מאפיינים דומים ("התאום" שלו) אולם לא נפתחה מזוודתו במהלך הבידוק. הממצאים הראו כי הלגיטימציה בבידוק הביטחוני בקרב נוסעים ערבים שנפתחה מזוודתם לפני הרפורמה עמד על 66% בעוד המדד בקרב נוסעים "תאומים" עלה ל-84% אחרי הרפורמה. "פער זה משקף את האפקט הנקי ("נטו") של הרפורמה כאשר יש לנו שליטה על המאפיינים השונים של הנוסעים לפני ואחרי הרפורמה", קובע פרופ' חסייסי.

על פי ממצאי הסקר, הימנעות משימוש בפרקטיקות בידוק פוגעניות, תרמה להשפעה חיובית על עמדות הנוסעים הערבים כלפי הבודקים הביטחוניים בפרט ומערך האבטחה בכלל. מצד שני, הסקר הראה כי למעט השינוי לגבי פתיחת המזוודות של הנוסעים, שאר פרקטיקות הבידוק (כמו בדיקה במקום נפרד/בידוד, מספר השאלות שנשאלו בבידוק, מספר הבודקים שטיפלו בנוסעים) לא השתנו לאחר הרפורמה.

"בהתבוננות רחבה יותר, אנו מציעים כי שימוש נרחב בחידושים טכנולוגיים בבידוק ביטחוני בשדות תעופה או בזירת השיטור יביא לשיפור בעמדותיהם של אזרחים, בייחוד קבוצות מיעוט", קובע פרופ' חסייסי. "מצד שני, אסור להזניח את היחס והמגע האנושי. חשוב שבמקביל להשקעה בטכנולוגיה בבידוק הביטחוני ניקח בחשבון גם את הגורם האנושי באינטראקציות רגישות מעין אלה".